הרב בנימין קלמנזון: הבדלים בין גרסאות בדף
אריאל ביגל נ"י (שיחה | תרומות) (דף חדש: '''הרב בנימין יוסף (בני) קלמנזון''' הוא מייסד וראש ישיבת ההסדר "[[בית ועד לתורה]" בעתניאל, י...) |
(תוספת קטנה) |
||
(5 גרסאות ביניים של משתמש אחר אחד אינן מוצגות) | |||
שורה 1: | שורה 1: | ||
'''הרב בנימין יוסף (בני) קלמנזון''' הוא מייסד וראש [[ישיבת הסדר|ישיבת ההסדר]] "[[בית ועד לתורה]" ב[[עתניאל]], יחד עם [[הרב רא"ם הכהן]]. | [[תמונה:Rav kalmanzon.JPG|שמאל|200px|ממוזער|הרב בני קלמנזון תוקע ב[[שופר]]]] | ||
'''הרב בנימין יוסף (בני) קלמנזון''' הוא מייסד וראש [[ישיבת הסדר|ישיבת ההסדר]] "[[בית ועד לתורה]]" ב[[עתניאל]], יחד עם [[הרב רא"ם הכהן]]. | |||
נולד בכ"ב ב[[אייר]] תשי"ז בחיפה. בנעוריו למד בתיכון בעיר. עקב החלטה להתקרב יותר לתורה וליהדות עבר לקראת סוף התיכון ל[[ישיבת בני עקיבא נתניה]], ולאחריה למד ב[[ישיבת הכותל]] אצל [[הרב ישעיהו הדרי]], [[הרב חגי איזירר]] (כיום דיין בבית הדין הרבני העליון), ו[[הרב שג"ר]]. בחלוף השנים שימש זמן מה כר"מ בישיבת הכותל וכן ב[[ישיבת קרית שמונה]]. בהמשך, יחד עם חברו [[הרב עמי עולמי]] ועם כמה מתלמידיו, הקים '[[כולל]]' ללימודי [[דיין|דיינות]] בישוב עתניאל. כולל זה התפתח במהלך הזמן, ונוצרה ישיבת ההסדר "בית ועד לתורה". על חזונו להקמת הישיבה מספר הרב קלמנזון: "חלמתי על ישיבה שהתלמידים בה הם לא תלמידים של תלמידי חכמים. הם לא מחברות או קלטות של מורי הוראה, גדולים ככל שיהיו, אלא אנשים שהם תלמידי חכמים בעצמם. הם יודעים לבד, הם חושבים לבד. יש להם את הכח לענין, יש להם את האישיות הבשלה לענין, יש להם את הידע המתאים. רציתי לגדל אנשים פתוחים עם חשיבה חופשית, עם תרבות גדולה ורחבה, כי עם ישראל היום זקוק לתלמידי חכמים רחבי תרבות". | נולד בכ"ב ב[[אייר]] תשי"ז בחיפה. בנעוריו למד בתיכון בעיר. עקב החלטה להתקרב יותר לתורה וליהדות עבר לקראת סוף התיכון ל[[ישיבת בני עקיבא נתניה]], ולאחריה למד ב[[ישיבת הכותל]] אצל [[הרב ישעיהו הדרי]], [[הרב חגי איזירר]] (כיום דיין בבית הדין הרבני העליון), ו[[הרב שג"ר]]. בחלוף השנים שימש זמן מה כר"מ בישיבת הכותל וכן ב[[ישיבת קרית שמונה]]. בהמשך, יחד עם חברו [[הרב עמי עולמי]] ועם כמה מתלמידיו, הקים '[[כולל]]' ללימודי [[דיין|דיינות]] בישוב עתניאל. כולל זה התפתח במהלך הזמן, ונוצרה ישיבת ההסדר "בית ועד לתורה". על חזונו להקמת הישיבה מספר הרב קלמנזון: "חלמתי על ישיבה שהתלמידים בה הם לא תלמידים של תלמידי חכמים. הם לא מחברות או קלטות של מורי הוראה, גדולים ככל שיהיו, אלא אנשים שהם תלמידי חכמים בעצמם. הם יודעים לבד, הם חושבים לבד. יש להם את הכח לענין, יש להם את האישיות הבשלה לענין, יש להם את הידע המתאים. רציתי לגדל אנשים פתוחים עם חשיבה חופשית, עם תרבות גדולה ורחבה, כי עם ישראל היום זקוק לתלמידי חכמים רחבי תרבות". | ||
שורה 9: | שורה 10: | ||
בשנת תשס"ט יצא לאור ספרו '''על מה אבדה הארץ'''- עיונים באגדות החורבן, שזכה לפופולריות רבה. | בשנת תשס"ט יצא לאור ספרו '''על מה אבדה הארץ'''- עיונים באגדות החורבן, שזכה לפופולריות רבה. | ||
בשנת תשע"ז יצא לאור ספרו "סיפורים נפלאים מרבי נחמן מברסלב". | |||
{{מיון רגיל:קלמנון בנימין}} | {{מיון רגיל:קלמנון בנימין}} | ||
[[קטגוריה:רבנים בימינו]] | [[קטגוריה:רבנים בימינו]] | ||
[[קטגוריה:ראשי ישיבות הסדר]] | [[קטגוריה:ראשי ישיבות הסדר]] | ||
[[קטגוריה:רבני הציונות הדתית בישראל]] | |||
[[קטגוריה:בוגרי ישיבת הכותל]] |
גרסה אחרונה מ־22:44, 17 בדצמבר 2018
|
הרב בנימין יוסף (בני) קלמנזון הוא מייסד וראש ישיבת ההסדר "בית ועד לתורה" בעתניאל, יחד עם הרב רא"ם הכהן.
נולד בכ"ב באייר תשי"ז בחיפה. בנעוריו למד בתיכון בעיר. עקב החלטה להתקרב יותר לתורה וליהדות עבר לקראת סוף התיכון לישיבת בני עקיבא נתניה, ולאחריה למד בישיבת הכותל אצל הרב ישעיהו הדרי, הרב חגי איזירר (כיום דיין בבית הדין הרבני העליון), והרב שג"ר. בחלוף השנים שימש זמן מה כר"מ בישיבת הכותל וכן בישיבת קרית שמונה. בהמשך, יחד עם חברו הרב עמי עולמי ועם כמה מתלמידיו, הקים 'כולל' ללימודי דיינות בישוב עתניאל. כולל זה התפתח במהלך הזמן, ונוצרה ישיבת ההסדר "בית ועד לתורה". על חזונו להקמת הישיבה מספר הרב קלמנזון: "חלמתי על ישיבה שהתלמידים בה הם לא תלמידים של תלמידי חכמים. הם לא מחברות או קלטות של מורי הוראה, גדולים ככל שיהיו, אלא אנשים שהם תלמידי חכמים בעצמם. הם יודעים לבד, הם חושבים לבד. יש להם את הכח לענין, יש להם את האישיות הבשלה לענין, יש להם את הידע המתאים. רציתי לגדל אנשים פתוחים עם חשיבה חופשית, עם תרבות גדולה ורחבה, כי עם ישראל היום זקוק לתלמידי חכמים רחבי תרבות".
הרב קלמנזון ידוע בעיסוקו הרב בנושא השואה והתקומה. הוא "בעל מוטיבציה חריגה ודאגה חריגה בכל הקשור לקיום עם ישראל בתקופתו המופלאה ביותר מזה שלושת אלפים שנה" כהגדרתו. הוא משמש כמרצה להיסטוריה במכללת הרצוג שבאלון שבות. במקביל, הוא משמש כחבר מועצת יד ושם וחבר במועצה הפדגוגית של בית הספר להוראת השואה, וכן מדריך בכל שנה סיורי קבוצות רבים של נוער ומבוגרים במחנות ההשמדה בפולין.
בעקבות אותה "מוטיבציה חריגה" מעביר הרב קלמנזון בישיבתו שיעור המכונה 'זרמים', העוסק בתהליכים שעוברים על העם היהודי בעת החדשה והשפעתם על החברה הישראלית של ימינו.
בשנת תשנ"ג הצטרף אליו לכהן כראש ישיבה הרב רא"ם הכהן, שהפך בהמשך להיות גם רב הישוב.
בשנת תשס"ט יצא לאור ספרו על מה אבדה הארץ- עיונים באגדות החורבן, שזכה לפופולריות רבה. בשנת תשע"ז יצא לאור ספרו "סיפורים נפלאים מרבי נחמן מברסלב".