רבי חיים בן רבי שלמה מטירר: הבדלים בין גרסאות בדף
(יצירת דף עם התוכן "רבי חיים טירר, שכונה "חיים מצ'רנוביץ" או "הצ'רנוביצר" (טשערנאוויצער), וידוע גם בשם ספרו באר...") תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד |
אין תקציר עריכה תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד |
||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
רבי חיים טירר, שכונה "חיים מצ'רנוביץ" או "הצ'רנוביצר" (טשערנאוויצער), וידוע גם בשם ספרו באר מים חיים, היה מגדולי תנועת החסידות ותלמידו של רבי יחיאל מיכל מזלוטשוב. הוא נולד בכפר באזור בוצ'אץ' שבגליציה. אביו שלמה היה חסיד של הצדיק מהורודנקה. שם משפחתו המקורי היה טירור (Thiror), אך התפרסם בשם טירר. | מתוך הויקיפדיה העברית: רבי חיים טירר, שכונה "חיים מצ'רנוביץ" או "הצ'רנוביצר" (טשערנאוויצער), וידוע גם בשם ספרו באר מים חיים, היה מגדולי תנועת החסידות ותלמידו של רבי יחיאל מיכל מזלוטשוב. הוא נולד בכפר באזור בוצ'אץ' שבגליציה. אביו שלמה היה חסיד של הצדיק מהורודנקה. שם משפחתו המקורי היה טירור (Thiror), אך התפרסם בשם טירר. | ||
כיהן כאב"ד בערים רבות, בהן: מוהילוב, בוטושן, קישינב וחבל בוקובינה. בבוקובינה פעל בין השאר בסוצ'אבה שבה ייסד את בית הכנסת גמילות חסדים. בשנת תק"מ נתמנה כרבה של קריפץ, ומשנת תקמ"ב כיהן כרבה של צ'רנוביץ. הוא נאבק למען הסכמת השלטונות האוסטריים להשבת היהודים שגורשו מווינה. | כיהן כאב"ד בערים רבות, בהן: מוהילוב, בוטושן, קישינב וחבל בוקובינה. בבוקובינה פעל בין השאר בסוצ'אבה שבה ייסד את בית הכנסת גמילות חסדים. בשנת תק"מ נתמנה כרבה של קריפץ, ומשנת תקמ"ב כיהן כרבה של צ'רנוביץ. הוא נאבק למען הסכמת השלטונות האוסטריים להשבת היהודים שגורשו מווינה. | ||
גרסה מ־03:01, 18 בדצמבר 2018
|
|
מתוך הויקיפדיה העברית: רבי חיים טירר, שכונה "חיים מצ'רנוביץ" או "הצ'רנוביצר" (טשערנאוויצער), וידוע גם בשם ספרו באר מים חיים, היה מגדולי תנועת החסידות ותלמידו של רבי יחיאל מיכל מזלוטשוב. הוא נולד בכפר באזור בוצ'אץ' שבגליציה. אביו שלמה היה חסיד של הצדיק מהורודנקה. שם משפחתו המקורי היה טירור (Thiror), אך התפרסם בשם טירר.
כיהן כאב"ד בערים רבות, בהן: מוהילוב, בוטושן, קישינב וחבל בוקובינה. בבוקובינה פעל בין השאר בסוצ'אבה שבה ייסד את בית הכנסת גמילות חסדים. בשנת תק"מ נתמנה כרבה של קריפץ, ומשנת תקמ"ב כיהן כרבה של צ'רנוביץ. הוא נאבק למען הסכמת השלטונות האוסטריים להשבת היהודים שגורשו מווינה.
בשנת תקס"ה (1805), עם סיפוח חבל בוקובינה על ידי האימפריה האוסטרית ולאחר שנכנס לקונפליקט עם השלטונות האוסטריים, עזב רבי חיים את תפקידו כרבה של צ'רנוביץ, כדי לעלות לארץ ישראל, אך לאחר שעבר את הגבול אל נסיכות מולדובה שימש כרב בבוטושאן ומאוחר יותר בקישינב. לארץ ישראל הגיע רק בתקע"ג (1813) וקבע את מושבו בעיר צפת. הרב חיים טירר נאבק נגד חוקים שפגעו ביהודים ונגד המנהג להתפלל מחוץ לבית הכנסת.
הוא קבור בבית הקברות העתיק של צפת, במערה הנקראת מערת הבאר מים חיים. ועל המצבה נכתב: "פ.נ. (פה נטמן) הרב ר' חיים בהחסיד ר' שלמה מבאטישאן נלב"ע (נלקח לבית עולמו) ביום כ"ז כסלו תקע"ח". על שמו קרויים רחובות "באר מים חיים" (כשם ספרו הידוע יותר) ברחובות ובשכונת רמת אלחנן בבני ברק, וכן "מעלה באר מים חיים" בשכונת בית וגן בירושלים.