ירחמיאל ישראל יצחק דנציגר: הבדלים בין גרסאות בדף
אין תקציר עריכה תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד |
אין תקציר עריכה |
||
| (גרסת ביניים אחת של אותו משתמש אינה מוצגת) | |||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
רבי ירחמיאל ישראל יצחק דנציגר (ה'תרי"ג, 1853 - כ"ט בטבת ה'תר"ע, 1910) היה האדמו"ר השני בשושלת חסידות אלכסנדר, הוא כיהן כאדמו"ר בין השנים תרנ"ד - תר"ע (1894-1909). נחשב בזמנו לאחד מגדולי אדמו"רי פולין, ומספר חסידיו נאמד באלפים. | |||
==ביוגרפיה== | |||
נולד בעיירה מאקובה שבפולין לרבי יחיאל דנציגר, ממלא מקומו של רבי דב בריש מביאלה שהיה ממלא מקומם של רבי מנחם מנדל מוורקא ורבי יצחק מוורקא. לאחר פטירת אביו, בשנת תרנ"ד (1894), הוכתר על ידי החסידים לאדמו"ר. לא היו לו ילדים. מסופר שהיה נוסע לרבי יעקב אריה מרדזימין שיברכו לילדים, עד שפעם אחת אמר רבי יעקב אריה לחסידיו: מה רוצה בנו של הרב מגריצא (רבי יחיאל מילא את מקום אביו רבי שרגא פייבל מגריצא), הלא הוא נשמת האור החיים הקדוש (שלא היו לו ילדים) וכיצד יהיו לו ילדים. ספרו העיקרי "ישמח ישראל" על התורה והמועדים, נחשב כספר יסוד בתורת החסידות, ובפרט בחסידות אלכסנדר. רבי ירחמיאל עצמו לא זכה לראות בדפוס הספר, והוא הודפס כשנה לאחר פטירתו על ידי אחיו בעל ה"תפארת שמואל". | |||
==פטירתו== | |||
רבי ירחמיאל ישראל יצחק נפטר בשנת תר"ע ללא בנים. נקבר בעיירה אלכסנדר שבפולין לצד אביו רבי יחיאל. לאחר פטירתו הוכתר אחיו רבי שמואל צבי דנציגר כאדמו"ר השלישי בשושלת חסידות אלכסנדר, והוא הקים על שמו של אחיו את רשת הישיבות "בית ישראל" בפולין שבהן למדו אלפי תלמידים. חלק מהחסידים עברו לבנו של רבי דב בריש מביאלה (שכיהן לפני רבי יחיאל דנציגר), רבי אהרן צבי לנדא, ולאחר פטירתו פנו לרבי אלימלך מנחם מנדל לנדא, אבי חסידות סטריקוב. | |||
גרסה אחרונה מ־14:18, 18 בדצמבר 2018
|
|
רבי ירחמיאל ישראל יצחק דנציגר (ה'תרי"ג, 1853 - כ"ט בטבת ה'תר"ע, 1910) היה האדמו"ר השני בשושלת חסידות אלכסנדר, הוא כיהן כאדמו"ר בין השנים תרנ"ד - תר"ע (1894-1909). נחשב בזמנו לאחד מגדולי אדמו"רי פולין, ומספר חסידיו נאמד באלפים.
ביוגרפיה[עריכה]
נולד בעיירה מאקובה שבפולין לרבי יחיאל דנציגר, ממלא מקומו של רבי דב בריש מביאלה שהיה ממלא מקומם של רבי מנחם מנדל מוורקא ורבי יצחק מוורקא. לאחר פטירת אביו, בשנת תרנ"ד (1894), הוכתר על ידי החסידים לאדמו"ר. לא היו לו ילדים. מסופר שהיה נוסע לרבי יעקב אריה מרדזימין שיברכו לילדים, עד שפעם אחת אמר רבי יעקב אריה לחסידיו: מה רוצה בנו של הרב מגריצא (רבי יחיאל מילא את מקום אביו רבי שרגא פייבל מגריצא), הלא הוא נשמת האור החיים הקדוש (שלא היו לו ילדים) וכיצד יהיו לו ילדים. ספרו העיקרי "ישמח ישראל" על התורה והמועדים, נחשב כספר יסוד בתורת החסידות, ובפרט בחסידות אלכסנדר. רבי ירחמיאל עצמו לא זכה לראות בדפוס הספר, והוא הודפס כשנה לאחר פטירתו על ידי אחיו בעל ה"תפארת שמואל".
פטירתו[עריכה]
רבי ירחמיאל ישראל יצחק נפטר בשנת תר"ע ללא בנים. נקבר בעיירה אלכסנדר שבפולין לצד אביו רבי יחיאל. לאחר פטירתו הוכתר אחיו רבי שמואל צבי דנציגר כאדמו"ר השלישי בשושלת חסידות אלכסנדר, והוא הקים על שמו של אחיו את רשת הישיבות "בית ישראל" בפולין שבהן למדו אלפי תלמידים. חלק מהחסידים עברו לבנו של רבי דב בריש מביאלה (שכיהן לפני רבי יחיאל דנציגר), רבי אהרן צבי לנדא, ולאחר פטירתו פנו לרבי אלימלך מנחם מנדל לנדא, אבי חסידות סטריקוב.