שכונת שמואל הנביא: הבדלים בין גרסאות בדף
מזרחי ורדיגר (שיחה | תרומות) אין תקציר עריכה תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד |
מזרחי ורדיגר (שיחה | תרומות) אין תקציר עריכה תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד |
||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
שמואל הנביא היא שכונה בירושלים, שנקראה על שם שמואל הנביא שיום הולדתו ופטירתו הינו ב[[כ"ח אייר]] [[יום ירושלים]]. | מתוך הויקיפדיה העברית: שמואל הנביא היא שכונה בירושלים, שנקראה על שם שמואל הנביא שיום הולדתו ופטירתו הינו ב[[כ"ח אייר]] [[יום ירושלים]]. | ||
==לקראת מלחמת ששת הימים== | |||
השכונה הוקמה כ[[שיכון]] במספר שלבים החל משנת [[1963]] ויועד לעולים חדשים, תושבים ותיקים ומשפחות מרובות ילדים שגרו בתנאים ירודים בשכונות ותיקות יותר בעיר. ביולי 1963 הוגרלו במקום 50 דירות{{הערה|{{מעריב|נילי פרידלנדר|11 משפחות מ"בית טאנוס" עוברות לדירות חדשות|1963/07/23|01409}}}}. באוגוסט 1964 פרסם משרד השיכון מכרז לעוד 100 יחידות דיור{{הערה|{{דבר|משרד השיכון|מכרזים לבנית שיכוני עולים|1964/08/23|00818|||Ad}}}}. בספטמבר 1965 הוזמנו להרשם להגרלת הדירות זוגות צעירים הנשואים עד 3 שנים{{הערה|{{מעריב||מפעל שיכון לזוגות צעירים בירושלים|1965/09/12|01104|||Ad}}}}. | |||
השכונה גובלת בשכונות [[בית ישראל (שכונה)|בית ישראל]], [[שכונת הבוכרים]], [[נווה צבי]], [[סנהדריה]], [[רמת אשכול]], ו[[מעלות דפנה]], וב[[בית הקברות סנהדריה]]. | |||
השכונה הוקמה על יד [[הקו העירוני|קו הגבול העירוני]]{{הערה|{{מעריב||חלק משטח ההפקר ברחוב שמואל הנביא בירושלים (תמונה)|1963/01/30|00800}}}} באזור בעל בעיות ביטחונית קשות. השכונה יועדה לתושבים מ[[מעמד חברתי|מעמד סוציו אקונומי]] נמוך. הבניינים נבנו בתבנית [[שיכון רכבת]], מרובעים וחד גוניים. אלה בנייני ענק בעלי מספר קומות וכניסות רבות (6–8). צד הבניינים שפנו לכיוון עמדות הירדנים נבנו מ[[בטון]] עבה ובגג הבניינים נבנו [[חרך ירי|חרכי ירי]]. הבניינים נבנו בצורת חצר על מנת לאפשר מסתור לחיילים בתקופת חירום. | |||
עד [[מלחמת ששת הימים]] הייתה השכונה [[שכונת ספר]], תושבי השכונה נחשפו ל[[צלף (ירי)|צלפים]] מ[[הלגיון הירדני]] שהתבצרו בעמדות לאורך [[הקו העירוני]], ומדי פעם ניסו לפגוע בחייהם של התושבים{{הערה|{{דבר||צעיר נפצע ביריות ירדנים בירושלים|1967/04/12|00213}}}}. חששות אלה הפכו לשגרה עד לאיחוד העיר בעקבות [[מלחמת ששת הימים]]. | |||
במהלך מלחמת ששת הימים התמקמה על גגות השכונה פלוגת צלפים ישראלית בפיקודו של סרן אלירז. הפלוגה התמקמה במקום בחיפזון, לקראת הקרב על גבעת התחמושת. ומשום שהצלפים לא הספיקו לאפס את נשקם לפני ההתמקמות, הפלוגה לא הייתה גורם משמעותי בקרב זה. בעקבות כישלון פלוגת הצלפים, המציא מפקד הפלוגה מכשיר בשם "[[אלירז]]", המאפשר לאפסנאים לאפס נשק אישי הנמצא באחסון בלא צורך בשליחת חיילים למטווח איפוס בדרך לשדה הקרב. | |||
גרסה מ־20:46, 22 בדצמבר 2018
|
|
מתוך הויקיפדיה העברית: שמואל הנביא היא שכונה בירושלים, שנקראה על שם שמואל הנביא שיום הולדתו ופטירתו הינו בכ"ח אייר יום ירושלים.
לקראת מלחמת ששת הימים
השכונה הוקמה כשיכון במספר שלבים החל משנת 1963 ויועד לעולים חדשים, תושבים ותיקים ומשפחות מרובות ילדים שגרו בתנאים ירודים בשכונות ותיקות יותר בעיר. ביולי 1963 הוגרלו במקום 50 דירות[1]. באוגוסט 1964 פרסם משרד השיכון מכרז לעוד 100 יחידות דיור[2]. בספטמבר 1965 הוזמנו להרשם להגרלת הדירות זוגות צעירים הנשואים עד 3 שנים[3].
השכונה גובלת בשכונות בית ישראל, שכונת הבוכרים, נווה צבי, סנהדריה, רמת אשכול, ומעלות דפנה, ובבית הקברות סנהדריה.
השכונה הוקמה על יד קו הגבול העירוני[4] באזור בעל בעיות ביטחונית קשות. השכונה יועדה לתושבים ממעמד סוציו אקונומי נמוך. הבניינים נבנו בתבנית שיכון רכבת, מרובעים וחד גוניים. אלה בנייני ענק בעלי מספר קומות וכניסות רבות (6–8). צד הבניינים שפנו לכיוון עמדות הירדנים נבנו מבטון עבה ובגג הבניינים נבנו חרכי ירי. הבניינים נבנו בצורת חצר על מנת לאפשר מסתור לחיילים בתקופת חירום.
עד מלחמת ששת הימים הייתה השכונה שכונת ספר, תושבי השכונה נחשפו לצלפים מהלגיון הירדני שהתבצרו בעמדות לאורך הקו העירוני, ומדי פעם ניסו לפגוע בחייהם של התושבים[5]. חששות אלה הפכו לשגרה עד לאיחוד העיר בעקבות מלחמת ששת הימים.
במהלך מלחמת ששת הימים התמקמה על גגות השכונה פלוגת צלפים ישראלית בפיקודו של סרן אלירז. הפלוגה התמקמה במקום בחיפזון, לקראת הקרב על גבעת התחמושת. ומשום שהצלפים לא הספיקו לאפס את נשקם לפני ההתמקמות, הפלוגה לא הייתה גורם משמעותי בקרב זה. בעקבות כישלון פלוגת הצלפים, המציא מפקד הפלוגה מכשיר בשם "אלירז", המאפשר לאפסנאים לאפס נשק אישי הנמצא באחסון בלא צורך בשליחת חיילים למטווח איפוס בדרך לשדה הקרב.