הרב יעקב מוצפי: הבדלים בין גרסאות בדף
(יצירת דף עם התוכן "מתוך הויקיפדיה העברית: הרב יעקב מוצפי (ה'תר"ס - י"ג בסיוון ה'תשמ"ג; 1899 - 25 במאי 1983) היה מקובל ו...") תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד |
אין תקציר עריכה תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד |
||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
מתוך הויקיפדיה העברית: הרב יעקב מוצפי (ה'תר"ס - י"ג בסיוון ה'תשמ"ג; 1899 - 25 במאי 1983) היה מקובל | מתוך הויקיפדיה העברית: הרב יעקב מוצפי ([[ה'תר"ס]] - [[י"ג בסיוון]] [[ה'תשמ"ג]]; 1899 - [[25 במאי]] [[1983]]) היה מקובל ו[[אב בית הדין]] של [[העדה החרדית הספרדית]] ב[[ירושלים]]. | ||
נולד לרב עזרא ולמזל טוב | נולד לרב עזרא ולמזל טוב ב[[בגדאד]], [[עיראק]], בשנת [[1899]] ([[ה'תר"ס]]). את רוב חינוכו קיבל מידי סבו, הרב משה מוצפי, ובהמשך החל ללמוד בתלמוד תורה "מדרש תלמוד תורה" לצד הרב סלמאן מוצפי, שם למד גם מפי הרב מנשה שהרבני. בבגרותו עבר ללמוד בישיבת "מדרש בית זלכה", שם למד תורה מפיהם של המקובל הרב אפרים הכהן, הרב שמעון אגסי ו[[הרב צדקה חוצין (השני)]]. | ||
לאחר שהרב ששון דנגור, חותנו של הרב מוצפי, הקים את ישיבת "דורשי תורה", החל הרב יעקב ללמוד שם לצד הרב סלמן חוגי עבודי. | לאחר שהרב ששון דנגור, חותנו של הרב מוצפי, הקים את ישיבת "דורשי תורה", החל הרב יעקב ללמוד שם לצד הרב [[סלמן חוגי עבודי]]. | ||
בשנת ה'ת"ש (1940), בזמן מלחמת העולם השנייה, כאשר החלו פרעות הפרהוד ביהודי עיראק פתח את שערי מדרש בית זילכה כדי לאכסן בו את היהודים הרבים שגורשו מבתיהם. הוא אף גייס למענם תרומות מעשירי הקהילה | בשנת [[ה'ת"ש]] (1940), בזמן מלחמת העולם השנייה, כאשר החלו פרעות הפרהוד ביהודי עיראק פתח את שערי מדרש בית זילכה כדי לאכסן בו את היהודים הרבים שגורשו מבתיהם. הוא אף גייס למענם תרומות מעשירי הקהילה. | ||
בשנת ה'תשי"א (1950) עלה לישראל והתיישב בירושלים, זאת לאחר ביקור בן חודש בארץ אצל רבו, הרב צדקה חוצין. לאחר עלייתו קבע את מקום לימודו ותפילתו בבית הכנסת "שמש צדקה" שייסד הרב צדקה חוצין, וכיהן שם כשליח ציבור וכראש ישיבה למעלה משלושים שנה. כמו כן, כיהן כאב בית הדין של העדה החרדית הספרדית | בשנת [[ה'תשי"א]] (1950) עלה לישראל והתיישב בירושלים, זאת לאחר ביקור בן חודש בארץ אצל רבו, [[הרב צדקה חוצין (השני)]]. לאחר עלייתו קבע את מקום לימודו ותפילתו בבית הכנסת "שמש צדקה" שייסד הרב צדקה חוצין, וכיהן שם כשליח ציבור וכראש ישיבה למעלה משלושים שנה. כמו כן, כיהן כאב בית הדין של [[העדה החרדית הספרדית]] ב[[ירושלים]]. | ||
נודע כמתנגד חריף לציונות ואף אסר על השתתפות בבחירות לכנסת ישראל וקרא להשתתף בהפגנות של נטורי קרתא | נודע כמתנגד חריף לציונות ואף אסר על השתתפות בבחירות לכנסת ישראל וקרא להשתתף בהפגנות של נטורי קרתא. | ||
נפטר ב | נפטר ב[[י"ג בסיוון]] [[ה'תשמ"ג]] (25 במאי 1983) והוא כבן 83. ספד לו הרב [[בן ציון אבא שאול]]. נקבר ב[[חלקת הבבלים]] ב[[הר הזיתים]]. על שמו רחובות בערים [[ירושלים]] ו[[ביתר עילית]]. | ||
גרסה מ־00:25, 25 בדצמבר 2018
|
|
מתוך הויקיפדיה העברית: הרב יעקב מוצפי (ה'תר"ס - י"ג בסיוון ה'תשמ"ג; 1899 - 25 במאי 1983) היה מקובל ואב בית הדין של העדה החרדית הספרדית בירושלים.
נולד לרב עזרא ולמזל טוב בבגדאד, עיראק, בשנת 1899 (ה'תר"ס). את רוב חינוכו קיבל מידי סבו, הרב משה מוצפי, ובהמשך החל ללמוד בתלמוד תורה "מדרש תלמוד תורה" לצד הרב סלמאן מוצפי, שם למד גם מפי הרב מנשה שהרבני. בבגרותו עבר ללמוד בישיבת "מדרש בית זלכה", שם למד תורה מפיהם של המקובל הרב אפרים הכהן, הרב שמעון אגסי והרב צדקה חוצין (השני).
לאחר שהרב ששון דנגור, חותנו של הרב מוצפי, הקים את ישיבת "דורשי תורה", החל הרב יעקב ללמוד שם לצד הרב סלמן חוגי עבודי.
בשנת ה'ת"ש (1940), בזמן מלחמת העולם השנייה, כאשר החלו פרעות הפרהוד ביהודי עיראק פתח את שערי מדרש בית זילכה כדי לאכסן בו את היהודים הרבים שגורשו מבתיהם. הוא אף גייס למענם תרומות מעשירי הקהילה.
בשנת ה'תשי"א (1950) עלה לישראל והתיישב בירושלים, זאת לאחר ביקור בן חודש בארץ אצל רבו, הרב צדקה חוצין (השני). לאחר עלייתו קבע את מקום לימודו ותפילתו בבית הכנסת "שמש צדקה" שייסד הרב צדקה חוצין, וכיהן שם כשליח ציבור וכראש ישיבה למעלה משלושים שנה. כמו כן, כיהן כאב בית הדין של העדה החרדית הספרדית בירושלים.
נודע כמתנגד חריף לציונות ואף אסר על השתתפות בבחירות לכנסת ישראל וקרא להשתתף בהפגנות של נטורי קרתא.
נפטר בי"ג בסיוון ה'תשמ"ג (25 במאי 1983) והוא כבן 83. ספד לו הרב בן ציון אבא שאול. נקבר בחלקת הבבלים בהר הזיתים. על שמו רחובות בערים ירושלים וביתר עילית.