קיצור שולחן ערוך מקור חיים: הבדלים בין גרסאות בדף

מתוך ויקישיבה
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
 
(גרסת ביניים אחת של אותו משתמש אינה מוצגת)
שורה 1: שורה 1:
בנוי על [[שולחן ערוך]] ל[[מרן]] הרב [[רבי יוסף קארו]] ונושאי הכלים.
קִצּוּר שֻלְחָן עָרוּך מְקוֹר חַיִּים הוא ספר הלכה שחיבר בשנת תשל"ה [[הרב חיים דוד הלוי]], שהיה הרב הראשי של תל אביב. הספר זכה לפופולאריות רבה בשל הצגת מנהגים מעדות שונות, דבר שהיה חדשני באותה תקופה, ובמשך זמן רב הוא נלמד במערכת החינוך הממלכתית-דתית בישראל.
'''קיצור שולחן ערוך מקור חיים''' או [[קיצור שולחן ערוך (הלוי או לוי)]] הינו קיצור ההלכות שבספר מקור חיים השלם. ספר זה נפוץ מאד בקרב תלמידים צעירים ומתחילים בשל התמציתיות והבהירות של ההלכות המסוכמות בו, ואף נלמד בבתי הספר הדתיים. חיברו ראב"ד [[תל אביב]] - [[יפו]] מאת [[הרב חיים דוד הלוי]].
 
==מבנה הספר==
הספר מהווה תמצית הלכתית מחמשת חלקי ספרו הקודם "מקור חיים", ובו הוצגו המנהגים על פי העדות השונות (ציון המקורות בספר הוא לספרי מקור חיים). דבר זה היה חידוש גדול ביחס לקיצור שולחן ערוך של הרב שלמה גאנצפריד שנכתב לפניו. בשל ההתייחסות למנהגים השונים, הפך הספר לפופולרי במיוחד במערכת החינוך הממלכתית-דתית בישראל. הספר מחולק לעשרה שערים הכוללים 170 פרקים, ובנוי כהלכות על סדר היום (מההשכמה עד השינה). על הספר מובאות הערות מפי הרב נתן אורטנר (רבה של לוד) במקומות בהם ההלכה לפי עדות אשכנז שונה מהמובא בספר.
 
==חלוקת הספר לפרקים==
*פרקים א-כו: סדר היום
*פרקים כז-נה: ברכות
*פרקים נו-פ: שבת
*פרקים פא-קיד: חג ומועד
*פרקים קטו-קכד: לחתן לכלה ולמשפחה
*פרקים קכה-קל: יסודות הבית היהודי
*פרקים קלא-קלו: השולחן הכשר
*פרקים קלז-קמג: מצוות התלויות בארץ
*פרקים קמד-קנו: הלכות שמחות (דיני אבילות)
*פרקים קנז-קע: יסודות דיני ממונות

גרסה אחרונה מ־16:09, 27 בדצמבר 2018

קִצּוּר שֻלְחָן עָרוּך מְקוֹר חַיִּים הוא ספר הלכה שחיבר בשנת תשל"ה הרב חיים דוד הלוי, שהיה הרב הראשי של תל אביב. הספר זכה לפופולאריות רבה בשל הצגת מנהגים מעדות שונות, דבר שהיה חדשני באותה תקופה, ובמשך זמן רב הוא נלמד במערכת החינוך הממלכתית-דתית בישראל.

מבנה הספר[עריכה]

הספר מהווה תמצית הלכתית מחמשת חלקי ספרו הקודם "מקור חיים", ובו הוצגו המנהגים על פי העדות השונות (ציון המקורות בספר הוא לספרי מקור חיים). דבר זה היה חידוש גדול ביחס לקיצור שולחן ערוך של הרב שלמה גאנצפריד שנכתב לפניו. בשל ההתייחסות למנהגים השונים, הפך הספר לפופולרי במיוחד במערכת החינוך הממלכתית-דתית בישראל. הספר מחולק לעשרה שערים הכוללים 170 פרקים, ובנוי כהלכות על סדר היום (מההשכמה עד השינה). על הספר מובאות הערות מפי הרב נתן אורטנר (רבה של לוד) במקומות בהם ההלכה לפי עדות אשכנז שונה מהמובא בספר.

חלוקת הספר לפרקים[עריכה]

  • פרקים א-כו: סדר היום
  • פרקים כז-נה: ברכות
  • פרקים נו-פ: שבת
  • פרקים פא-קיד: חג ומועד
  • פרקים קטו-קכד: לחתן לכלה ולמשפחה
  • פרקים קכה-קל: יסודות הבית היהודי
  • פרקים קלא-קלו: השולחן הכשר
  • פרקים קלז-קמג: מצוות התלויות בארץ
  • פרקים קמד-קנו: הלכות שמחות (דיני אבילות)
  • פרקים קנז-קע: יסודות דיני ממונות