רבי מאיר הכהן שיף (מהר"ם שיף): הבדלים בין גרסאות בדף

שער חידושי מהר"ם שיף דפוס המבורג

מתוך הויקיפדיה העברית: הרב מאיר שיף: הנקרא מהר"מ שיף. נולד: בשנת ה'שס"ה. בעיר: פרנקפורט במדינת הסן בגרמניה. נפטר: במוצאי שבת קודש כ"א באדר שנת ה'ת"א ויש אומרים ו' ניסן. מקום פעילות: בגרמניה. תחומי עיסוקו: רב, וראש ישיבה מקובל, ופרשן התלמוד. רבותיו: אביו רבי יעקב הכהן, רבי חיים הכהן כ"ץ, רבי ישעיה הלוי איש הורביץ, השל"ה‏^[1]. תלמידיו: רבי יהודה מילר רויטליגן מחבר ספר שבות יהודה‏^[2]. בני דורו: מהר"מ מלובלין, מהרש"א מאוסטרהא‏^[3]. חיבוריו: חידושי הלכות, דרושים נחמדים. הרב מאיר בן יעקב (יאקב) וגוטלה (גוטלן) שיף‏^[4] נודע בכינויו מהר"ם שיף‏^[5] היה רב, ראש ישיבה, ופרשן תלמוד בגרמניה. הוא התפרסם בחריפותו הרבה, ולימודו הוא לימוד קלאסי בשיטת הפלפול. כתב חיבורים רבים בתלמוד, בהלכה, ובקבלה, אך רובם נשרפו או אבדו. רוב כתביו נשרפו בשריפה הגדולה שאירעה ברחוב היהודים בפרנקפורט‏^[6] ביום כ"ד בטבת ה'תע"א‏^[7] חיבורו הידוע ביותר הוא "חידושי הלכות מהר"ם שיף", והוא מודפס בסוף כל מסכת מהתלמוד הבבלי בוילנא שבמדינת ליטא בדפוס האלמנה והאחים ראם.

נולד בפרנקפורט שעל המיין למשפחה נודעת ומיוחסת. על תאריך לידתו יש מסורות חולקות, אך נראה שנולד בשנת 1605‏^[8] בשנת 1622 התמנה לרב וראש ישיבה בפולדה, שם יצא שמו ברחבי אירופה ומאות תלמידים למדו בישיבתו. נשא לאשה את שפרינץ‏^[9] לפני פטירתו נתמנה לכהן כרבה של פראג, אך נפטר בפתאומיות בגיל צעיר, בכ' באדר ה'ת"א‏^[10]. הותיר אחריו בן ובת יחידה, בנו הוא ר' שמואל זנוויל‏^[11] בלא זרע של קיימא, ובתו הינלה הינדלן‏^[12], כמו כן היה מחותנו של רבי שמואל בן רבי דוד שטרויס, דיין ומו"ץ בפיורדא‏^[13].

תמצית משיעוריו על כל התלמוד שמסר לבני תלמידי הישיבה כתב, ושרידיהם הם חידושיו שנדפסו על חלק מ-11 מסכתות בתלמוד בבלי בתוך מהדורות התלמוד בבלי הנפוצות בשם חידושי מהר"ם שיף, ונחשבים בין ספרי היסוד של עולם הישיבות‏^[14]. ספרו אף מתכבד בפירוש שנכתב עליו על ידי רבי מרדכי ממארדוש‏^[15] בהוספות לספר צמח דוד‏^[16] נכתב עליו: "..מאיר עיני חכמים בחריפותו ובקיאותו בים התלמוד ופוסקים.. ונגלה אליו אליהו הנביא זכור לטוב".

משפחתו שיף שתרגומו ספינה ואוניית מפרשים

כך למשל כותב נכד המחבר (חלק א, הומבורג תצ"ז): "כמהור"ר מאיר שיף... מקברנתא (=קברניט) דספינה (=שיף תרגומו ספינה) ההולכת בים הגדול ים התלמוד...".

"זה הספר של הגאון מהר"ם שיף, היתה כאניה בלב ים התלמוד, להוציא יקר ממעמקי מים, מיא דעמיקי, עמוק עמוק מי ימצאנו"...‏^[17] וכן בהסכמת רבי אריה ליב קצנלבויגן אב"ד בריסק (במהדורת פאריצק תק"ע): כבוד הרב הגאון הגדול... ספינ"ה שהיא טהורה, הוא המנוח הגאון החסיד זצ"ל המהר"ם שי"ף...".

בדומה לכך, קרובו של המהר"ם שיף, רבי מאיר ב"ר שלמה זלמן שיף (ראב"ד בפרנקפורט דמיין, נפטר ה'תקס"ז), שכונה גם "המהר"ם שיף השני", הוציא לאור את חידושיו תחת השם דרך אוניה בלב ים התלמוד (פיורדא תקנ"ח), ובהקדמתו מונה את אחת הסיבות לשם הספר: "כי הוא זה כינוי משפחתי ובית אבי".

מצבתו

על מצבתו נכתב: "הכהן הגדול מוהר"ר מאיר שיף/ דודי ירד לגנו‏^[18]/ כשמש בלא זמנו/ נשבה ארונו/ צדיק לבית מלונו/ לפני יהו"ה לרצונו‏^[19], הגאון המופלג בחריפות ובקיאות כמוהר"ר מאיר במהר"ר יעקב יצ"ו הכהן ונקבר יום א' א"ך אדר לפ"ק, איכה ישנה‏^[20] ‏^[21] כת"ם, כ'הונה ת'ורה ומ'לכות, תנצב"ה אמן"‏^[22]

ספריו

• חידושי הלכות מהר"ם שיף, מהדורת זולקווא, תפ"ד, באתר HebrewBooks
• דרושים נחמדים, חידושי מהר"מ שיף על מגילות ונ"ך, המהדיר: מרדכי אליעזר ליסטוקין, נדפס ה'תשס"ט

המהר"מ שיף השני

קרובו של המהר"ם שיף, רבי מאיר הכהן שיף (השני) ב"ר שלמה זלמן שיף (ראב"ד בפרנקפורט דמיין, נפטר ה'תקס"ז), שכונה גם "המהר"ם שיף השני", הוציא לאור את חידושיו תחת השם דרך אוניה בלב ים התלמוד (פיורדא ה'תקנ"ח), ובהקדמתו מונה את אחת הסיבות לשם הספר: "כי הוא זה כינוי משפחתי ובית אבי".

קישורים חיצוניים

• מרדכי מרגליות (עורך כללי), "ר׳ מאיר (בר׳ יעקב הכהן) שיף (מהר"ם שיף)", אנציקלופדיה לתולדות גדולי ישראל, תל אביב: י' צ'צ'יק, תש"ו, עמ' 1029-1028, באתר HebrewBooks
• דוד הלחמי, ‏רבי מאיר שיף מפרנקפורט („מהר"ם שיף”), ערכו בספר "חכמי ישראל", תל אביב תשי"ח, באתר אוצר החכמה (הצפייה בעמוד זה מוגבלת למנויים בתשלום בלבד)
• דרושים נחמדים, חידושי מהר"מ שיף על מגילות ונ"ך, המהדיר: מרדכי אליעזר ליסטוקין, נדפס ה'תשס"ט, תולדותיו בהרחבה רבה במבוא

ספרו

• חידושי הלכות מהר"ם שיף, מהדורת זולקווא, תפ"ד, באתר HebrewBooks

הערות שוליים

תקופת חייו של רבי מאיר הכהן שיף (מהר"ם שיף) על ציר הזמן