פרשני:שולחן ערוך:יורה דעה שמ יא: הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
(יצירת דף עם התוכן "{{פרשני}} {{#makor-new:שולחן ערוך:יורה דעה שמ יא|שולחן-ערוך-יורה-דעה|שמ|יא}} אחד האיש ואחד האשה ש...") |
אין תקציר עריכה |
||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
{{פרשני}} | {{פרשני}} | ||
{{#makor-new:שולחן ערוך:יורה דעה שמ יא|שולחן-ערוך-יורה-דעה|שמ|יא}} | {{#makor-new:שולחן ערוך:יורה דעה שמ יא|שולחן-ערוך-יורה-דעה|שמ|יא}} | ||
אחד האיש ואחד האשה שוים לענין קריעה אלא שהאשה קורעת התחתון ומחזירתו לאחריה וחוזרת וקורעת העליון. | אחד האיש ואחד האשה שוים לענין קריעה אלא שהאשה קורעת התחתון ומחזירתו לאחריה וחוזרת וקורעת העליון. | ||
סעיף יא – אישה שצריכה לקרוע | ==פירוש סעיף יא – אישה שצריכה לקרוע== | ||
מועד קטן כב ע"ב | '''מועד קטן כב ע"ב''' | ||
על כל המתים כולן, אפילו לבוש עשרה חלוקין - אינו קורע אלא עליון. על אביו ועל אמו - קורע את כולן... אחד האיש ואחד אשה. ר' שמעון בן אלעזר אומר: האשה קורעת את התחתון, ומחזירתו לאחוריה, וחוזרת וקורעת את העליון. | על כל המתים כולן, אפילו לבוש עשרה חלוקין - אינו קורע אלא עליון. על אביו ועל אמו - קורע את כולן... אחד האיש ואחד אשה. ר' שמעון בן אלעזר אומר: האשה קורעת את התחתון, ומחזירתו לאחוריה, וחוזרת וקורעת את העליון. | ||
המנהג שנשים אינן קורעות כלל | ==כיצד האישה צריכה לקרוע<ref>ב"י, ב"ח סע' יא, ש"ך ס"ק כב, פני ברוך סי' א סע' טז עמ' טו</ref>== | ||
*רמב"ם (הל' אבל פ"ט ה"א) ומרדכי (סי' תתקד) – האישה קורעת כמו האיש, שפוסקים כת"ק ולא כרשב"א. | |||
*רי"ף וטור – האישה קורעת את הבגד התחתון, ומחזירתו וקורעת העליון. שהלכה כרשב"א שמבאר את דברי ת"ק, או שגורסים כך: "אחד האיש ואחד האשה דברי רבי שמעון בן אלעזר, שרשב"א אומר: האשה קורעת את התחתון...". | |||
**'''הכרעה:''' השו"ע פסק כרי"ף, משום שחשש להרהור עבירה: "אחד האיש ואחד האשה שוים לענין קריעה, אלא שהאשה קורעת התחתון ומחזירתו לאחריה, וחוזרת וקורעת העליון". וכ"פ הפני ברוך. | |||
**וכתב הש"ך, שמדובר בקריעה על אב ואם שצריך לקרוע את כל הבגדים. והוסיף שעל אף שהרמ"א כתב שלא נוהגים לקרוע את החלוק התחתון (הצמוד לגוף), עדיין ישנו חשש של הרהורי עבירה, כשרואים את החלוק הצמוד לגופה של האשה. | |||
**כתב שו"ת צרור החיים (תשובה סא, עמ' 45): "אישה אבלה לא תקרע בפני גברים אלא מעט, ולאחר מכן תשלים את הקריעה בחדר צדדי ותהדק את הבגד בסיכת ביטחון מטעמי צניעות, או שתקרע בחדר צדדי בגד פנימי ולא חיצוני". | |||
==המנהג שנשים אינן קורעות כלל== | |||
*כתב שו"ת רב פעלים (ח"ג יו"ד סי' כז) שמנהג הנשים בבגדד שאינן קורעות כלל: "לפי מנהג עיר בגדאד דאין הנשים נוהגין לעשות קריעה כלל, ואין לנשים סימני אבלות כי אם חימום של בכיה וצעקות גדולות וטפוח על ראשיהם". | |||
*כתב שו"ת צרור החיים (לרב מרדכי אליהו, תשובה סא, עמ' 45): "ישנן עדות הנוהגות שנשים אינן קורעות כלל, וראוי לנהוג כן בכל מקום שיש לחוש לפריצות ובפרט בגדים קצרים שהקריעה תוסיף פריצות". | |||
*וביבי"א (יבי"א ח"ו יו"ד סי' לב) כתב: "יש לבטל מנהג הנשים שבבבל הנמנעות מקריעה על קרוביהן, שהוא מנהג טעות". וכ"פ בחזו"ע (ח"א "דיני קריעה" עמ' רלח). | |||
גרסה מ־00:44, 11 בינואר 2019
|
|
ערך זה הוא מתוך פרויקט פרשני - הפירוש השיתופי לכתבים תורניים.
מטרת פרויקט פרשני היא יצירת פירוש שיתופי על כל הכתבים התורניים, החל מהמשנה ועד ספרי השו"ת האחרונים הנכם מוזמנים להשתתף בעריכת הפירוש באמצעות דף העריכה או יצירת פירושים לערכים חדשים. |
אחד האיש ואחד האשה שוים לענין קריעה אלא שהאשה קורעת התחתון ומחזירתו לאחריה וחוזרת וקורעת העליון.
פירוש סעיף יא – אישה שצריכה לקרוע
מועד קטן כב ע"ב
על כל המתים כולן, אפילו לבוש עשרה חלוקין - אינו קורע אלא עליון. על אביו ועל אמו - קורע את כולן... אחד האיש ואחד אשה. ר' שמעון בן אלעזר אומר: האשה קורעת את התחתון, ומחזירתו לאחוריה, וחוזרת וקורעת את העליון.
כיצד האישה צריכה לקרוע[1]
- רמב"ם (הל' אבל פ"ט ה"א) ומרדכי (סי' תתקד) – האישה קורעת כמו האיש, שפוסקים כת"ק ולא כרשב"א.
- רי"ף וטור – האישה קורעת את הבגד התחתון, ומחזירתו וקורעת העליון. שהלכה כרשב"א שמבאר את דברי ת"ק, או שגורסים כך: "אחד האיש ואחד האשה דברי רבי שמעון בן אלעזר, שרשב"א אומר: האשה קורעת את התחתון...".
- הכרעה: השו"ע פסק כרי"ף, משום שחשש להרהור עבירה: "אחד האיש ואחד האשה שוים לענין קריעה, אלא שהאשה קורעת התחתון ומחזירתו לאחריה, וחוזרת וקורעת העליון". וכ"פ הפני ברוך.
- וכתב הש"ך, שמדובר בקריעה על אב ואם שצריך לקרוע את כל הבגדים. והוסיף שעל אף שהרמ"א כתב שלא נוהגים לקרוע את החלוק התחתון (הצמוד לגוף), עדיין ישנו חשש של הרהורי עבירה, כשרואים את החלוק הצמוד לגופה של האשה.
- כתב שו"ת צרור החיים (תשובה סא, עמ' 45): "אישה אבלה לא תקרע בפני גברים אלא מעט, ולאחר מכן תשלים את הקריעה בחדר צדדי ותהדק את הבגד בסיכת ביטחון מטעמי צניעות, או שתקרע בחדר צדדי בגד פנימי ולא חיצוני".
המנהג שנשים אינן קורעות כלל
- כתב שו"ת רב פעלים (ח"ג יו"ד סי' כז) שמנהג הנשים בבגדד שאינן קורעות כלל: "לפי מנהג עיר בגדאד דאין הנשים נוהגין לעשות קריעה כלל, ואין לנשים סימני אבלות כי אם חימום של בכיה וצעקות גדולות וטפוח על ראשיהם".
- כתב שו"ת צרור החיים (לרב מרדכי אליהו, תשובה סא, עמ' 45): "ישנן עדות הנוהגות שנשים אינן קורעות כלל, וראוי לנהוג כן בכל מקום שיש לחוש לפריצות ובפרט בגדים קצרים שהקריעה תוסיף פריצות".
- וביבי"א (יבי"א ח"ו יו"ד סי' לב) כתב: "יש לבטל מנהג הנשים שבבבל הנמנעות מקריעה על קרוביהן, שהוא מנהג טעות". וכ"פ בחזו"ע (ח"א "דיני קריעה" עמ' רלח).
- ↑ ב"י, ב"ח סע' יא, ש"ך ס"ק כב, פני ברוך סי' א סע' טז עמ' טו