פרשני:שולחן ערוך:יורה דעה שמ יג: הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
אין תקציר עריכה |
מ (הופעלה הגנה על הדף "פרשני:שולחן ערוך:יורה דעה שמ יג" ([עריכה=רק מפעילי מערכת מורשים] (בלתי מוגבלת בזמן) [העברה=רק מפעילי מערכת מורשים] (בלתי...) |
(אין הבדלים)
| |
גרסה מ־01:13, 11 בינואר 2019
|
|
ערך זה הוא מתוך פרויקט פרשני - הפירוש השיתופי לכתבים תורניים.
מטרת פרויקט פרשני היא יצירת פירוש שיתופי על כל הכתבים התורניים, החל מהמשנה ועד ספרי השו"ת האחרונים הנכם מוזמנים להשתתף בעריכת הפירוש באמצעות דף העריכה או יצירת פירושים לערכים חדשים. |
על כל המתים יש לו לקרוע בפנים שלא בפני אדם לפיכך יש לו להכניס ידו בפנים וקורע בצינעא אבל על אביו [ואמו] אינו קורע אלא מבחוץ בפני כל אדם.
פירוש סעיף יג – מקום הקריעה
מועד קטן כב ע"ב
אמר רבי חייא בר אבא אמר רבי יוחנן: על כל המתים כולן - מבפנים, על אביו ועל אמו - קורע מבחוץ.
ביאור דברי הגמרא
"כל המתים כולן – מבפנים"
- רש"י: בחדר בצינעה
- רי"ץ גיאת ורמב"ן: מכניס ידו תחת חלוקו וקורעו
- רמב"ם – (כשני הפירושים יחד) מכניס ידו תחת חלוקו, וקורע בצינעה
"על אביו ועל אמו - קורע מבחוץ"
- רש"י: בפני העם
- רי"ץ גיאת ורמב"ן: קורע כשידיו מחוץ לחלוקו
- רמב"ם –קורע כשידיו מבחוץ, ובפני כל העם
- *הכרעה:: השו"ע פסק כרמב"ם: "על כל המתים יש לו לקרוע בפנים, שלא בפני אדם, לפיכך יש לו להכניס ידו בפנים, וקורע בצינעא. אבל על אביו ואמו, אינו קורע אלא מבחוץ, בפני כל אדם"[1]..
- וכ"פ החזו"ע (ח"א "דיני קריעה" סע' ט, עמ' רלג), וביאר שאף על שאר קרובים רשאי לקרוע בפרהסיא.
מתוך הספר שירת הים- לפרטים
- ↑ וכתב השלחן ערוך המקוצר (לרב רצאבי, סי' קעז הערה ח, עמ' שעג): "ומסתברא לענ"ד דהיינו כשיש שם בני-אדם, שלא יסתתר מהם. אבל אם הוא לבדו, כגון שנודע לו על המיתה לפנות בוקר וכיו"ב, צריך לקרוע אז מיד שהיא שעת חימום לפי מנהגנו".