פרשני:שולחן ערוך:יורה דעה שמ יח: הבדלים בין גרסאות בדף
אין תקציר עריכה |
אין תקציר עריכה |
||
| שורה 13: | שורה 13: | ||
* גאונים – עד 12 חודש. | * גאונים – עד 12 חודש. | ||
* בה"ג, רמב"ן ומהר"י וייל – חייב לקרוע לעולם, שהרי לבגד יש דין שאינו מתאחה לעולם. | * בה"ג, רמב"ן ומהר"י וייל – חייב לקרוע לעולם, שהרי לבגד יש דין שאינו מתאחה לעולם. | ||
* *'''הכרעה:''': השו"ע פסק כבה"ג וסיעתו: "על כל המתים: אם לא שמע אלא לאחר ל' יום - אינו קורע. ומי שאין לו חלוק ונזדמן לו תוך ז' - קורע, אחר ז' - אינו קורע. על אביו ועל אמו: קורע והולך לעולם". | * *'''הכרעה:''': השו"ע פסק כבה"ג וסיעתו: "על כל המתים: אם לא שמע אלא לאחר ל' יום - אינו קורע. ומי שאין לו חלוק<ref>הראשונים הסבירו כיצד ייתכן שאין לאדם כלל חלוק: (הובא בש"ך ס"ק כו) רמב"ן הסבר א' - כגון שהיה פוחח, דהיינו שבגדיו כבר היו קרועים. רמב"ן הסבר ב' - שהיה לבוש בגדים שאולים. ב"ח - שהיה לבוש רק בבגד התחתון שאותו אין קורעים. </ref> ונזדמן לו תוך ז' - קורע, אחר ז' - אינו קורע. על אביו ועל אמו: קורע והולך לעולם". | ||
* והוסיף הרמ"א: "כל בגדיו". | * והוסיף הרמ"א: "כל בגדיו"<ref>וביאר הש"ך (ס"ק כז) שקורע כל בגדיו שעליו בשעת השמועה, אך אם מחליף בגדיו - אינו צריך לקרוע את כולם, אלא רק את הבגד העליון.</ref>. | ||
גרסה מ־20:30, 12 בינואר 2019
|
|
ערך זה הוא מתוך פרויקט פרשני - הפירוש השיתופי לכתבים תורניים.
מטרת פרויקט פרשני היא יצירת פירוש שיתופי על כל הכתבים התורניים, החל מהמשנה ועד ספרי השו"ת האחרונים הנכם מוזמנים להשתתף בעריכת הפירוש באמצעות דף העריכה או יצירת פירושים לערכים חדשים. |
על כל המתים אם לא שמע אלא לאחר ל' יום אינו קורע. ומי שאין לו חלוק, ונזדמן לו תוך שבעה, קורע. אחר ז', אינו קורע. על אביו ועל אמו קורע והולך לעולם (כל בגדיו) (מהרי"ו סימן י"ג).
פירוש סעיף יח – שמע אחר ל' יום, ומי שאין לו חלוק
מועד קטן כ ע"ב
שמועה... רחוקה {שמע אחר ל' יום שמת לו מת} אינו נוהג אלא יום אחד. קורע או אינו קורע {בשמועה רחוקה}? רבי מני אמר: אינו קורע, רבי חנינא: אמר קורע... {ומקשה הגמ' על ר' חנינא:} קריעה בלא שבעה מי איכא {הרי בשמועה רחוקה אינו יושב שבעה}?... {עונה הגמרא:} במה דברים אמורים {שאינו קורע ללא שבעה, דווקא}: בחמשה מתי מצוה, אבל על אביו ועל אמו קורע והולך.
אדם שלא קרע על אביו ואמו, עד מתי יכול לקרוע עליהם
- רמב"ם – כל 30 יום.
- גאונים – עד 12 חודש.
- בה"ג, רמב"ן ומהר"י וייל – חייב לקרוע לעולם, שהרי לבגד יש דין שאינו מתאחה לעולם.
- *הכרעה:: השו"ע פסק כבה"ג וסיעתו: "על כל המתים: אם לא שמע אלא לאחר ל' יום - אינו קורע. ומי שאין לו חלוק[1] ונזדמן לו תוך ז' - קורע, אחר ז' - אינו קורע. על אביו ועל אמו: קורע והולך לעולם".
- והוסיף הרמ"א: "כל בגדיו"[2].
מתוך הספר שירת הים- לפרטים
- ↑ הראשונים הסבירו כיצד ייתכן שאין לאדם כלל חלוק: (הובא בש"ך ס"ק כו) רמב"ן הסבר א' - כגון שהיה פוחח, דהיינו שבגדיו כבר היו קרועים. רמב"ן הסבר ב' - שהיה לבוש בגדים שאולים. ב"ח - שהיה לבוש רק בבגד התחתון שאותו אין קורעים.
- ↑ וביאר הש"ך (ס"ק כז) שקורע כל בגדיו שעליו בשעת השמועה, אך אם מחליף בגדיו - אינו צריך לקרוע את כולם, אלא רק את הבגד העליון.