כפר בתיה: הבדלים בין גרסאות בדף
דניאל ונטורה (שיחה | תרומות) אין תקציר עריכה |
אין תקציר עריכה תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד |
||
| (7 גרסאות ביניים של 3 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
[[תמונה:1095746688037576929.jpg|left|thumb|250px|בקדמת התמונה חריש בפרדה באדמות החמרה של השרון מהם נעקרו הפרדסים שהיו במקום לפני הקמת הכפר]] | |||
כפר בתיה, הוא [[כפר נוער]] על שם בתיה גוטספלד, נשיאת הסתדרות נשי מזרחי באמריקה. לימים נוסף לשם הכפר גם השם אמי"ת כפר בתיה על שם הארגון החינוכי המפעיל את רשת מוסדות החינוך הדתיים. כפר בתיה ממוקם היום ליד פארק רעננה, במקום שהיה עד אז נטוע פרדסים וריח פריחת פרי ההדר היה באויר בחודשי האביב. | כפר בתיה, הוא [[כפר נוער]] על שם בתיה גוטספלד, נשיאת הסתדרות נשי מזרחי באמריקה. לימים נוסף לשם הכפר גם השם אמי"ת כפר בתיה על שם הארגון החינוכי המפעיל את רשת מוסדות החינוך הדתיים. כפר בתיה ממוקם היום ליד פארק רעננה, במקום שהיה עד אז נטוע פרדסים וריח פריחת פרי ההדר היה באויר בחודשי האביב. | ||
התוכנית להקים את "משק הילדים" במושבה רעננה בשרון, כך זה נקרא בתחילה, נרקמה כבר ביוני 1946 . היית ציפייה כי בעקבות פרסום ה"ספר הלבן" החדש , על ידי ועדת החקירה הבריטית, שהיתה אז בארץ, יורשו להיכנס לארץ ישראל 100,000 פליטים ולפי החשבון 30,000 מהם יהיו ילדים . הסתדרות נשי מזרחי באמריקה נרתמה למאמץ והחלה לאסוף כספים לבניית כפר הילדים החדש. לפי התוכנית אמורים להיות בו 300 ילדים וכך יחד עם שאר המוסדות יגיע מספר הנקלטים במוסדות נשי המזרחי ל -800 . עיתון "הצופה" מיום 26 דצמבר 1946 כותב כי בקרוב יגמרו הסידורים הטכניים בכפר הילדים ברעננה ובחודש הקרוב יגמרו שלושה בנינים שבו יהיו מאה ילדים. "בדרך כלל משתדלת הסתדרות נשי מזרחי להקים את בתי היתומים בצורה כזאת שהיתומים ישכחו מהר מה שעבר עליהם בארצות הגולה תחת הכיבוש הנאצי" | התוכנית להקים את "משק הילדים" במושבה רעננה בשרון, כך זה נקרא בתחילה, נרקמה כבר ביוני 1946 . היית ציפייה כי בעקבות פרסום ה"ספר הלבן" החדש , על ידי ועדת החקירה הבריטית, שהיתה אז בארץ, יורשו להיכנס לארץ ישראל 100,000 פליטים ולפי החשבון 30,000 מהם יהיו ילדים . הסתדרות נשי מזרחי באמריקה נרתמה למאמץ והחלה לאסוף כספים לבניית כפר הילדים החדש. לפי התוכנית אמורים להיות בו 300 ילדים וכך יחד עם שאר המוסדות יגיע מספר הנקלטים במוסדות נשי המזרחי ל -800 . עיתון "הצופה" מיום 26 [[דצמבר]] 1946 כותב כי בקרוב יגמרו הסידורים הטכניים בכפר הילדים ברעננה ובחודש הקרוב יגמרו שלושה בנינים שבו יהיו מאה ילדים. "בדרך כלל משתדלת הסתדרות נשי מזרחי להקים את בתי היתומים בצורה כזאת שהיתומים ישכחו מהר מה שעבר עליהם בארצות הגולה תחת הכיבוש הנאצי" | ||
בשנת [[1949]] החליטה הנהלת [[עליית הנוער]] לסגור את מוסד [[בני עקיבא]] "תחיה" ב[[פתח תקווה]] והילדים ששהו ב"תחיה" הועברו ל[[כפר נוער|כפר-הנוער]] "כפר-בתיה", בשנת [[1955]] הועבר הכפר לניהולה של רשת [[אמי"ת]]. כך היה גורלם של מוסדות נוספים. | בשנת [[1949]] החליטה הנהלת [[עליית הנוער]] לסגור את מוסד [[בני עקיבא]] "תחיה" ב[[פתח תקווה]] והילדים ששהו ב"תחיה" הועברו ל[[כפר נוער|כפר-הנוער]] "כפר-בתיה", בשנת [[1955]] הועבר הכפר לניהולה של רשת [[אמי"ת]]. כך היה גורלם של מוסדות נוספים. | ||
בשנת [[1955]] מוסדות נשי מזרחי אמריקה הפכו להיות לרשת [[אמי"ת]]. | בשנת [[1955]] מוסדות נשי מזרחי אמריקה הפכו להיות לרשת [[אמי"ת]]. | ||
== מגמת מייסדי הכפר החדש== | == מגמת מייסדי הכפר החדש== | ||
| שורה 21: | שורה 23: | ||
מייסדו ומנהלו הראשון של כפר בתיה היה חיים צבי אנוך (כ"ז בניסן ה'תרס"ד, 12 באפריל 1904, דרמשטט, גרמניה - כ"ד בטבת ה'תשל"ז 1977, תל אביב ). הוא היה מחנך והוגה דעות בתחום החינוך, נחשב כאחד ממייסדי ומעצבי החינוך ה[[דתי לאומי]] בכלל ובמסגרת [[הוועדה לעליית הנוער הדתי|עליית הנוער הדתי]] בפרט. | מייסדו ומנהלו הראשון של כפר בתיה היה חיים צבי אנוך (כ"ז בניסן ה'תרס"ד, 12 באפריל 1904, דרמשטט, גרמניה - כ"ד בטבת ה'תשל"ז 1977, תל אביב ). הוא היה מחנך והוגה דעות בתחום החינוך, נחשב כאחד ממייסדי ומעצבי החינוך ה[[דתי לאומי]] בכלל ובמסגרת [[הוועדה לעליית הנוער הדתי|עליית הנוער הדתי]] בפרט. | ||
הוא לימד ב[[ | הוא לימד ב[[מכללת ליפשיץ|סמינר למורים ליפשיץ]] ובסמינר למדריכי עלית הנוער בבית וגן. היה לו תאוריות לגבי דרך החינוך הרצויה של ילדי ישראל בכלל וניצולי השואה בפרט. גב' בתיה גוטספלד הזמינה אותו ליישם את רעיונותיו בכפר החדש. הוא דגל במתן עצמאות לחניכים. היתה בכפר אסיפה כללית והיו ועדות לתחומי פעילות שונים. כמובן היה תקציב בידור שהוגדל או הוקטן, בהתאם לנזקים שהחניכים גרמו לנכסי הכפר. התוצאה היתה שמירה למופת של הרכוש הציבורי דבר שלא היו רגילים לו עד אז. ( פחות חלונות שבורים = יותר סרטים לצפיה ) | ||
היתה הקפדה על היופי של הכפר, מרבדי דשא נטעו לכל רוחבו. נקיון הכפר היה למופת. מי שלא שם לב ל"פיסת נייר" ברשות הרבים ולהרים אותה היה עלול להפסיד את הצפיה בסרט במוצאי שבת ..... | היתה הקפדה על היופי של הכפר, מרבדי דשא נטעו לכל רוחבו. נקיון הכפר היה למופת. מי שלא שם לב ל"פיסת נייר" ברשות הרבים ולהרים אותה היה עלול להפסיד את הצפיה בסרט במוצאי שבת ..... | ||
| שורה 31: | שורה 33: | ||
"מי שלא ראה את כפר בתיה בתקומתו - לא ראה פינה יקרה לחינוך יהודי מתקדם מימיו [על משקל אימרא תלמודית]. בכפר הוקפד על שמירת סדר ונקיון, על דיוק ודקדוק במצוות, לחינוך מקצועי - חקלאי ואחר ולפיתוח השכלה כללית ויהודית. העולם הסתכל והתפעל והיה מלא שבח ושבחי שבחים". | "מי שלא ראה את כפר בתיה בתקומתו - לא ראה פינה יקרה לחינוך יהודי מתקדם מימיו [על משקל אימרא תלמודית]. בכפר הוקפד על שמירת סדר ונקיון, על דיוק ודקדוק במצוות, לחינוך מקצועי - חקלאי ואחר ולפיתוח השכלה כללית ויהודית. העולם הסתכל והתפעל והיה מלא שבח ושבחי שבחים". | ||
=== | ===שיטת החינוך=== | ||
כאשר לימד בסימינר למדריכים של עליית הנוער הדתי הגיע למסקנה שרק במסגרת של חבורת נערים ב[[כפר נוער]] ניתן להבטיח חינוך טוטלי למסורת ישראל. בכפר נוער ניתן לשלב חינוך אופי ואישי וגם פיתוח אינטלקטואלי ותרבותי. וכך סמוך להכרזה על הקמת המדינה, בקיץ תש"ח, קיבל על עצמו את הקמתו והנהלתו של כפר הילדים של ארגון נשי מזרחי-אמריקה, כפר בתיה (ע"ש בתיה גוטספלד). אנוך נהג לציין כי עליו "לבצע, לקיים, להגשים במעשה את מה שאני דורש להלכה זה שנים." | כאשר לימד בסימינר למדריכים של עליית הנוער הדתי הגיע למסקנה שרק במסגרת של חבורת נערים ב[[כפר נוער]] ניתן להבטיח חינוך טוטלי למסורת ישראל. בכפר נוער ניתן לשלב חינוך אופי ואישי וגם פיתוח אינטלקטואלי ותרבותי. וכך סמוך להכרזה על הקמת המדינה, בקיץ תש"ח, קיבל על עצמו את הקמתו והנהלתו של כפר הילדים של ארגון נשי מזרחי-אמריקה, כפר בתיה (ע"ש בתיה גוטספלד). אנוך נהג לציין כי עליו "לבצע, לקיים, להגשים במעשה את מה שאני דורש להלכה זה שנים." | ||
| שורה 49: | שורה 51: | ||
הוא אימץ את העקרון שהחינוך בכלל והדתי בפרט, לא תמיד ייתבצע לר רק כתוצאה של מרצונו של התלמיד ולאור המוטיבציה שלו. קיים גם יסוד של הנהגת התלמידים לדרך חיים מיוחדת - גם דתית - ללא מתן הסבר מראש. וכך ר' חיים צבי אנוך כתב במאמרו על "חינוך יהודי דתי": "מהותו של החינוך הדתי" הוא "עשיית נפשות", ותפקידה של הגננת כבר בגיל הרך, להכניס את אותם תינוקות של בית רבן "תחת כנפי השכינה", בשילוב שתי הדרכים גם יחד: "לשמה" ו"מתוך שלא לשמה בא לשמה" | הוא אימץ את העקרון שהחינוך בכלל והדתי בפרט, לא תמיד ייתבצע לר רק כתוצאה של מרצונו של התלמיד ולאור המוטיבציה שלו. קיים גם יסוד של הנהגת התלמידים לדרך חיים מיוחדת - גם דתית - ללא מתן הסבר מראש. וכך ר' חיים צבי אנוך כתב במאמרו על "חינוך יהודי דתי": "מהותו של החינוך הדתי" הוא "עשיית נפשות", ותפקידה של הגננת כבר בגיל הרך, להכניס את אותם תינוקות של בית רבן "תחת כנפי השכינה", בשילוב שתי הדרכים גם יחד: "לשמה" ו"מתוך שלא לשמה בא לשמה" | ||
=== לקריאה נוספת === | === לקריאה נוספת === | ||
| שורה 73: | שורה 72: | ||
* '''[[מגילת אסתר]] : חוברת הדרכה למורים''', הוצאת :תרבות וחנוך המפעל לתרבות ולחנוך, 1963 | * '''[[מגילת אסתר]] : חוברת הדרכה למורים''', הוצאת :תרבות וחנוך המפעל לתרבות ולחנוך, 1963 | ||
* '''פרקי [[שמואל ב']] : מערכי שיעורים לכיתה ה''', הוצאת :תרבות וחנוך המפעל לתרבות ולחנוך, 1963 | * '''פרקי [[שמואל ב']] : מערכי שיעורים לכיתה ה''', הוצאת :תרבות וחנוך המפעל לתרבות ולחנוך, 1963 | ||
<gallery widths="200px" heights="180px" perrow="3"> | |||
תמונה:Nofe1950 1.jpg|ירק ופרחים | |||
תמונה:1095746828037576929.jpg|בבוקר למדו ואחרי הצהרים עבדו בגן - שבוע שבוע לסירוגין | |||
תמונה:Nofe1950-3.jpg|נערים ודשא | |||
</gallery> | |||
==עקרונות כפר הנוער== | ==עקרונות כפר הנוער== | ||
| שורה 87: | שורה 93: | ||
כמובן שלשם הפעלה של כפר נוער נדרש צוות מצומצם ובעל הכשרה מיוחדת. החסכון מהפעלת צוות המבוגרים שימש לשיפור רמת ההכנה של הנוער לחיי היום יום, בבוא היום, כאשר יתגייס לצבא ויצא לעולם המבוגרים, בין השאר עם [[תעודת בגרות]] | כמובן שלשם הפעלה של כפר נוער נדרש צוות מצומצם ובעל הכשרה מיוחדת. החסכון מהפעלת צוות המבוגרים שימש לשיפור רמת ההכנה של הנוער לחיי היום יום, בבוא היום, כאשר יתגייס לצבא ויצא לעולם המבוגרים, בין השאר עם [[תעודת בגרות]] | ||
==בית הספר החקלאי== | |||
לאור המחסור במוצרי מזון, בשנים הראשונות להקמת המדינה, תקופת הצנע, הוחלט בשנת 1951 על הקמת ביתספר חקלאי בכפר בתיה. לרשותו עמדו 1,000 דונם מתוכם 340 - שלחין. ענפי המשק היו פלחה, גן ירק, מטעים, נוי, רפת, לול ומכוורת. עבדו בו 70 חניכים מבין גילאי בית הספר התיכון של הכפר , עוד 70 הוכשרו במקצועות אחרים. <ref>הארכיון הציוני s75/14509-517</ref> | |||
בשנת 1954 למדו בבית הספר בכפא 300 תלמידים: 290 בכיתות ז' עד ח' והשאר בבית הספר התיכון. | |||
==הדגש לאסתטיקה== | ==הדגש לאסתטיקה== | ||
| שורה 96: | שורה 108: | ||
מייד עם פירסום החלטת האו"ם על הקמת המדינה, הכפר התכונן לקליטת העולים. תחילה הגיעו פליטי השואה מהוגריה, אשר נשלחו על אי הבריטיים מנל חיפהף אליו הגיעו "לא לגליים" לאי קפריסין. לאחר מכן הגיעו קבוצות עולים מרומניה. אחרי הכרזת המדינה הגיעו ילדי תימן, צפון אפריקה,אירן ובסוף גם אתיופיה. | מייד עם פירסום החלטת האו"ם על הקמת המדינה, הכפר התכונן לקליטת העולים. תחילה הגיעו פליטי השואה מהוגריה, אשר נשלחו על אי הבריטיים מנל חיפהף אליו הגיעו "לא לגליים" לאי קפריסין. לאחר מכן הגיעו קבוצות עולים מרומניה. אחרי הכרזת המדינה הגיעו ילדי תימן, צפון אפריקה,אירן ובסוף גם אתיופיה. | ||
לחיים צבי אנוך היתה שיטת קליטה, אשר גרמה שזמן הקליטה של הנערים תהיה מינימלית. הילדים פוזרו לכל חדרי המגורים, כל שבכל חדר היה הונגרי אחד, תמני אחד ועוד. תוך זמן קצר כולם למדו את השפה. ומי שניסה לדבר ברשות הרבים בשפת האם, איך אמרנו כבר " את הסרט במוצאי שבת הוא לא ראה" | לחיים צבי אנוך היתה שיטת קליטה, אשר גרמה שזמן הקליטה של הנערים תהיה מינימלית. הילדים פוזרו לכל חדרי המגורים, כל שבכל חדר היה הונגרי אחד, תמני אחד ועוד. תוך זמן קצר כולם למדו את השפה. ומי שניסה לדבר ברשות הרבים בשפת האם, איך אמרנו כבר " את הסרט במוצאי <makor>בבלי שבת הוא לא ראה" | ||
</makor> | |||
הקליטה של ילדי [[אירן]] הייתה קשה במיוחד בגלל בעיות [[תקשורת]], שנבעת מזיקה נמוכה יותר ל[[יהדות]]. עם זאת, לאחר חודשים אחדים במסגרת החינוכית עולי אירן דברו עברית כמו כל חבריהם. | הקליטה של ילדי [[אירן]] הייתה קשה במיוחד בגלל בעיות [[תקשורת]], שנבעת מזיקה נמוכה יותר ל[[יהדות]]. עם זאת, לאחר חודשים אחדים במסגרת החינוכית עולי אירן דברו עברית כמו כל חבריהם. | ||
| שורה 133: | שורה 145: | ||
*[http://kfar-batya.amit.org.il/web/index.asp?codeclient=1571&codesubweb=0&f=1 על קרית חינוך אמי"ת כפר בתיה] | *[http://kfar-batya.amit.org.il/web/index.asp?codeclient=1571&codesubweb=0&f=1 על קרית חינוך אמי"ת כפר בתיה] | ||
* איינאו פרדה סנבטו, [http://www.haaretz.co.il/hasite/pages/ShArt.jhtml?itemNo=892392 הרצל של אתיופיה זוכה להכרה בישראל] - עיתון "הארץ" 12.8.07 | * איינאו פרדה סנבטו, [http://www.haaretz.co.il/hasite/pages/ShArt.jhtml?itemNo=892392 הרצל של אתיופיה זוכה להכרה בישראל] - עיתון "הארץ" 12.8.07 | ||
* [http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%9E%D7%98%D7%9B%22%D7%91 בית הספר המדעי-ישיבתי כפר בתיה] - | * [http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%9E%D7%98%D7%9B%22%D7%91 בית הספר המדעי-ישיבתי כפר בתיה] - בויקיפדיה העברית | ||
[[קטגוריה: החינוך הדתי]] | [[קטגוריה: החינוך הדתי]] | ||
[[קטגוריה: חבל ארץ שרון]] | [[קטגוריה: חבל ארץ שרון]] | ||
גרסה אחרונה מ־15:31, 18 בינואר 2019
|
|
כפר בתיה, הוא כפר נוער על שם בתיה גוטספלד, נשיאת הסתדרות נשי מזרחי באמריקה. לימים נוסף לשם הכפר גם השם אמי"ת כפר בתיה על שם הארגון החינוכי המפעיל את רשת מוסדות החינוך הדתיים. כפר בתיה ממוקם היום ליד פארק רעננה, במקום שהיה עד אז נטוע פרדסים וריח פריחת פרי ההדר היה באויר בחודשי האביב.
התוכנית להקים את "משק הילדים" במושבה רעננה בשרון, כך זה נקרא בתחילה, נרקמה כבר ביוני 1946 . היית ציפייה כי בעקבות פרסום ה"ספר הלבן" החדש , על ידי ועדת החקירה הבריטית, שהיתה אז בארץ, יורשו להיכנס לארץ ישראל 100,000 פליטים ולפי החשבון 30,000 מהם יהיו ילדים . הסתדרות נשי מזרחי באמריקה נרתמה למאמץ והחלה לאסוף כספים לבניית כפר הילדים החדש. לפי התוכנית אמורים להיות בו 300 ילדים וכך יחד עם שאר המוסדות יגיע מספר הנקלטים במוסדות נשי המזרחי ל -800 . עיתון "הצופה" מיום 26 דצמבר 1946 כותב כי בקרוב יגמרו הסידורים הטכניים בכפר הילדים ברעננה ובחודש הקרוב יגמרו שלושה בנינים שבו יהיו מאה ילדים. "בדרך כלל משתדלת הסתדרות נשי מזרחי להקים את בתי היתומים בצורה כזאת שהיתומים ישכחו מהר מה שעבר עליהם בארצות הגולה תחת הכיבוש הנאצי"
בשנת 1949 החליטה הנהלת עליית הנוער לסגור את מוסד בני עקיבא "תחיה" בפתח תקווה והילדים ששהו ב"תחיה" הועברו לכפר-הנוער "כפר-בתיה", בשנת 1955 הועבר הכפר לניהולה של רשת אמי"ת. כך היה גורלם של מוסדות נוספים.
בשנת 1955 מוסדות נשי מזרחי אמריקה הפכו להיות לרשת אמי"ת.
מגמת מייסדי הכפר החדש[עריכה]
דוד אליאך מהצוות הניהולי של הכפר מספר בזכרונותיו (טרם פורסמו):
" כפר בתיה היה ה"מודל" לחינוך נוער עולה. הוא היה הדגם איך ליצור אוירה ביתית, משמעתית , חינוכית והכנה למציאות החיים. היו בכפר בתים נוחים, גנים, אולמות לימוד,ספריה, בית ספר מסודר ודרך "עצמאות". "היות וילדי "משק ילדים מוצא" היו צעיריםוכבר קבלו חינוך מסויים, חשבו נשי מזרחי –אשר "כפר בתיה" היה בבעלותם הבלעדית – שזה יהיה דגם טוב למוסד החדש.
כפר בתיה היה ה"מודל" לחינוך נוער עולה. הוא היה הדגם איך ליצור אוירה ביתית, משמעתית , חינוכית והכנה למציאות החיים. היו בכפר בתים נוחים, גנים, אולמות לימוד,ספריה, בית ספר מסודר ודרך "עצמאות". היות וילדי משק ילדים מוצא ליד ירושלים כבר קבלו חינוך מסויים, חשבו נשי מזרחי – שהדגם של המוסד במוצא, שהוקם עבור ילדי טהרן בשנם 1943-1947, יהיה דגם טוב עבור המוסד החדש ברעננה, וכך היה.
וכך בסוף החופש הגדול של שנת תש"ז הגיעו לכפר בתיה 54 החניכים של "משק ילדים מוצא". בחודשים הראשונים ההתלמידים היו שותפים לעבודות הבניה: עזרו לבנאים, לטייחים ולסיידים.ליד בתי הקבע יש קירות מצופים כורכר. קירות אלה נבנו על ידי הילדים.
חיים צבי אנוך[עריכה]
מייסדו ומנהלו הראשון של כפר בתיה היה חיים צבי אנוך (כ"ז בניסן ה'תרס"ד, 12 באפריל 1904, דרמשטט, גרמניה - כ"ד בטבת ה'תשל"ז 1977, תל אביב ). הוא היה מחנך והוגה דעות בתחום החינוך, נחשב כאחד ממייסדי ומעצבי החינוך הדתי לאומי בכלל ובמסגרת עליית הנוער הדתי בפרט.
הוא לימד בסמינר למורים ליפשיץ ובסמינר למדריכי עלית הנוער בבית וגן. היה לו תאוריות לגבי דרך החינוך הרצויה של ילדי ישראל בכלל וניצולי השואה בפרט. גב' בתיה גוטספלד הזמינה אותו ליישם את רעיונותיו בכפר החדש. הוא דגל במתן עצמאות לחניכים. היתה בכפר אסיפה כללית והיו ועדות לתחומי פעילות שונים. כמובן היה תקציב בידור שהוגדל או הוקטן, בהתאם לנזקים שהחניכים גרמו לנכסי הכפר. התוצאה היתה שמירה למופת של הרכוש הציבורי דבר שלא היו רגילים לו עד אז. ( פחות חלונות שבורים = יותר סרטים לצפיה )
היתה הקפדה על היופי של הכפר, מרבדי דשא נטעו לכל רוחבו. נקיון הכפר היה למופת. מי שלא שם לב ל"פיסת נייר" ברשות הרבים ולהרים אותה היה עלול להפסיד את הצפיה בסרט במוצאי שבת .....
חיים צבי אנוך פרש מתפקידו בשנת 1954 והצטרף לצוות המרצים לחינוך של אוניברסיטת תל אביב. יהי זכרו ברוך.
הרב פרופ' אליעזר שמשון רוזנטל, ידידו הקרוב של צבי אנוך, סיכם את מפעל חייו בדבריו, אשר נאמרו בהלוויה:
"מי שלא ראה את כפר בתיה בתקומתו - לא ראה פינה יקרה לחינוך יהודי מתקדם מימיו [על משקל אימרא תלמודית]. בכפר הוקפד על שמירת סדר ונקיון, על דיוק ודקדוק במצוות, לחינוך מקצועי - חקלאי ואחר ולפיתוח השכלה כללית ויהודית. העולם הסתכל והתפעל והיה מלא שבח ושבחי שבחים".
שיטת החינוך[עריכה]
כאשר לימד בסימינר למדריכים של עליית הנוער הדתי הגיע למסקנה שרק במסגרת של חבורת נערים בכפר נוער ניתן להבטיח חינוך טוטלי למסורת ישראל. בכפר נוער ניתן לשלב חינוך אופי ואישי וגם פיתוח אינטלקטואלי ותרבותי. וכך סמוך להכרזה על הקמת המדינה, בקיץ תש"ח, קיבל על עצמו את הקמתו והנהלתו של כפר הילדים של ארגון נשי מזרחי-אמריקה, כפר בתיה (ע"ש בתיה גוטספלד). אנוך נהג לציין כי עליו "לבצע, לקיים, להגשים במעשה את מה שאני דורש להלכה זה שנים."
אנוך ניסה ליישם בכפר הנוער את הגישה הנאו-אורתודוקסיה של מוריהו הרב פרופ' אליעזר שמשון רוזנטל אשר ביקשה בדיעבד, ובהמשך לכתחילה, לנצל את המודרניות עבור קידום החיים היהודיים והדת היהודית.
הנאו-אורתודוקסיה שמה משקל רב במחשבה ובפרקטיקה שהיה בהם משום עמדה חיובית כלפי המודרנה, ושמה דגש על טקסים, נימוסים, אסתטיקה של בית הכנסת ורכישת השכלה כללית, דהיינו "תרבות המערב". ולכן הוא נהג ללמד יחד גם את ספר הכוזרי ואת מחזהו הקלסי של "פרידריך שילר" "וילהלם טל" לצלילי"הסימפוניה החמישית של בטהובן" - שילוב שאינו מקובל היום בחינוך הממלכתי דתי.
דרכו בהוראה[עריכה]
אנוך הציג דרך בהוראה אשר לפיה יש לעורר בתלמיד את הסקרנות לדעת. לאחר שהמורה מציג את הנושא, הוא פונה לתלמידים ומעורר אותם לשאול שאלות. המשכו של השיעור, מורכב לכאורה, מתשובות לשאלות התלמידים.
- בלימוד מקצוע הגאוגרפיה, בו התמחה, הוא דגל בהצגת מפה במטרה לעורר שאלות עליה מהתלמידים. נקודות מהשאלות נרשמו על הלוח ושימשו בסיס לשיעור של המורה. התלמידים הקשיבו שכן סברו כי המורה עונה לשאלות ואילו המורה, לאחר הכנה מראש, אעביר את נושא השיעור במלואו.
- בלימוד נושאי תפילה, הנחתו היא כי התלמיד אינו יכול לקלוט בשיעור אחד את מהותה של תפילה מסוימת. ולכן היה ממליץ למורים לבחור מתוך פרקי התפילה, פסוק או קטע, וסביבו לערוך את השיעור. ואכן, הוא היה מראה למורים כיצד ניתן למלא בתוכן בעל עניין, שיעור שלם, על פסוק מסידור התפילה, לדוגמה: "ואנחנו לא נדע מה-נעשה כי עליך עינינו" - מכללת ליפשיץ, פרופ' יוסף וולק, לזכרו של ר' חיים צבי אנוך ז"ל
- בלימוד התנ"ך הייתה לו המלצה כי המקרים מסוימים לתת לכתוב "לדבר". כך במקרה של הוראת מגילת רות לכיתה ד'. והוא מסביר:"תוכן הסיפור ניתן להתפס בנקל על ידי הגילאיים הצעירים: האירועים המתוארים הם "פשוטים" כלומר ללא "סביכות" במצבים ובדמויות הפועלות בהם".
ב"שיעורים לדוגמה" הוא היה מוביל את התלמידים, ואת הסטודנטים להוראה, כאילו הם גילו את חומר ההוראה והוא הגיש אותו בתור תשובה. השיטה זכתה לתהודה מיוחדת.
הוא אימץ את העקרון שהחינוך בכלל והדתי בפרט, לא תמיד ייתבצע לר רק כתוצאה של מרצונו של התלמיד ולאור המוטיבציה שלו. קיים גם יסוד של הנהגת התלמידים לדרך חיים מיוחדת - גם דתית - ללא מתן הסבר מראש. וכך ר' חיים צבי אנוך כתב במאמרו על "חינוך יהודי דתי": "מהותו של החינוך הדתי" הוא "עשיית נפשות", ותפקידה של הגננת כבר בגיל הרך, להכניס את אותם תינוקות של בית רבן "תחת כנפי השכינה", בשילוב שתי הדרכים גם יחד: "לשמה" ו"מתוך שלא לשמה בא לשמה"
לקריאה נוספת[עריכה]
- אנוך, חיים צבי, עיונים בחינוך ובהוראה, התקין והביא לדפוס: שלמה שמידט, הוצאת המחלקה לחינוך ולתרבות תורניים בגולה של ההסתדרות הציונית העולמית, ירושלים, תשמ"א 352 ע’
ספרי לימוד[עריכה]
הרשימה התקבלה מבית הספר לחינוך של אוניברסיטת תל אביב.
- חדר המלאכה, בית הספר "תחכמוני", תל אביב, 1924
- ספר עמוס - מערכי שיעור לבית הספר, אמנות, תל אביב, תרצ"ב - 1931
- כתיבת הארץ: ספרי עזר לעבודה ולחזרה - קדמת אסיה - צפון אפריקה - דרום אירופה - אסיה אפריקה - אמריקה אוסטרליה אנטארטיקה = אירופה. הוצאת אמנות, 1933
- כתיבת ארץ ישראל: ספר למוד למתחילים, הוצאת אומנות, 1946
- אטלס לתלמידים בישראל, עירית תל אביב, 1958
- ספר דברים בבית הספר - בשיתוף עם משרד החינוך והתרבות - המזכירות הפדגוגית לחינוך יסודי ולהכשרת מורים, תרבות וחינוך -תל אביב, 1967.
- כתיבת ארץ-ישראל- ספר למוד למתחילים, הוצאת מסדה תל אביב, 1953
- קרא וכתוב : מקראה ללומדי הבט ושמע שלב א,1969
- כתיבת הארץ - ספרי-עזר לעבודה ולחזרה
- מגילת רות, תרבות וחינוך - הוצאת ספרים, 1963.
- פרקי תהילים : מערכי שיעורים לכתה ה,הוצאת :תרבות וחנוך המפעל לתרבות ולחנוך, 1961
- מגילת אסתר : חוברת הדרכה למורים, הוצאת :תרבות וחנוך המפעל לתרבות ולחנוך, 1963
- פרקי שמואל ב' : מערכי שיעורים לכיתה ה, הוצאת :תרבות וחנוך המפעל לתרבות ולחנוך, 1963
- שגיאה ביצירת תמונה ממוזערת: קובץ חסר
ירק ופרחים
- שגיאה ביצירת תמונה ממוזערת: קובץ חסר
בבוקר למדו ואחרי הצהרים עבדו בגן - שבוע שבוע לסירוגין
- שגיאה ביצירת תמונה ממוזערת: קובץ חסר
נערים ודשא
עקרונות כפר הנוער[עריכה]
בכפר בתיה, בשנים הראשונות להקמתו, היה נסיון ליישם את את רעיון "כפר הנוער" הלכה למעשה, בהתאם לעקרונות הבאים:
- המדריכים היו ברובן בני הגילאיים הבוגרים : כיתות י"א וי"ב. הם קיבלו תמורה על עבודתם: לימודיo עיוניים במסגרת בית הספר התיכון, אשר לא היו לימודי חינם וחובה בשנים הראשונות לקיום המדינה. [1]
- המגורים היו משותפים לכל הגילאיים. בכל חדר מגורים בכפר היו תלמידים בני גילים שונים - כמו במשפחה.
- המבוגר מבין התלמידים בחדר פעל כדוגמת האח הגדול במשפחה הדואג לסידורים בחדר.
- באסיפה כללית שנתית נבחר ועד התלמידים ויושב ראש. הועד בחר בבעלי תפקידים, כמו גזבר ואת ראשי הועדות.
- לועד היה תקציב נכבד לפעולות תרבות: טיולים, סרטים וכיוצא בזה. גובה התקציב השתנה בהתאם לרמת העצמאות של הנערים בכפר.
- לועד היה אחריות וסמכויות בתחומים רבים ביישוב, להוציא את בית ספר ותהליך הקליטה של התלמידים.
- הגברת התודעה של הניהול העצמי על ידי צפיה בסרטים על כפרי נוער בעולם.
כמובן שלשם הפעלה של כפר נוער נדרש צוות מצומצם ובעל הכשרה מיוחדת. החסכון מהפעלת צוות המבוגרים שימש לשיפור רמת ההכנה של הנוער לחיי היום יום, בבוא היום, כאשר יתגייס לצבא ויצא לעולם המבוגרים, בין השאר עם תעודת בגרות
בית הספר החקלאי[עריכה]
לאור המחסור במוצרי מזון, בשנים הראשונות להקמת המדינה, תקופת הצנע, הוחלט בשנת 1951 על הקמת ביתספר חקלאי בכפר בתיה. לרשותו עמדו 1,000 דונם מתוכם 340 - שלחין. ענפי המשק היו פלחה, גן ירק, מטעים, נוי, רפת, לול ומכוורת. עבדו בו 70 חניכים מבין גילאי בית הספר התיכון של הכפר , עוד 70 הוכשרו במקצועות אחרים. [2]
בשנת 1954 למדו בבית הספר בכפא 300 תלמידים: 290 בכיתות ז' עד ח' והשאר בבית הספר התיכון.
הדגש לאסתטיקה[עריכה]
מדיניות הכפר הייתה ליצור עבור התלמידים סביבה אירופאית תרבותית, בדומה למה שהיה נהוג בכפר הנוער בן שמן. הילדים האזינו למוזיקה קלאסית, עשו התעמלות בוקר ולמדו גם את מכמניה של התרבות האירופאית, כמו היצירה "וילהלם טל" מאת פרידריך שילר. הדגש היה להטמיע ביוצאי הגלויות איכויות אירופאיות: אסתטיקה, נוי, הערכה ליופי. הוא אפילו הנהיגו בכפר ריקודי עם מעורבים מדי מוצאי שבת.
קליטת גלי העליה[עריכה]
מייד עם פירסום החלטת האו"ם על הקמת המדינה, הכפר התכונן לקליטת העולים. תחילה הגיעו פליטי השואה מהוגריה, אשר נשלחו על אי הבריטיים מנל חיפהף אליו הגיעו "לא לגליים" לאי קפריסין. לאחר מכן הגיעו קבוצות עולים מרומניה. אחרי הכרזת המדינה הגיעו ילדי תימן, צפון אפריקה,אירן ובסוף גם אתיופיה.
לחיים צבי אנוך היתה שיטת קליטה, אשר גרמה שזמן הקליטה של הנערים תהיה מינימלית. הילדים פוזרו לכל חדרי המגורים, כל שבכל חדר היה הונגרי אחד, תמני אחד ועוד. תוך זמן קצר כולם למדו את השפה. ומי שניסה לדבר ברשות הרבים בשפת האם, איך אמרנו כבר " את הסרט במוצאי בבלי שבת הוא לא ראה"
הקליטה של ילדי אירן הייתה קשה במיוחד בגלל בעיות תקשורת, שנבעת מזיקה נמוכה יותר ליהדות. עם זאת, לאחר חודשים אחדים במסגרת החינוכית עולי אירן דברו עברית כמו כל חבריהם.
העליה מאתיופיה[עריכה]
קבוצת העולים הראשונה מאתיופיה נקלטה בכפר בתיה ב-18 ינואר 1955. הייתה זו חבורת של 12 נערים, אשר נועדו לחזור לאתיופיה בתום לימודיהם בישראל ולרענן את צוות המורים בבתי הספר העבריים. עיתון עליית הנוער תיאר את בואם:
" ברדתם מהמטוס כרעו ונשקו לאדמת הארץ. אחד הנערים קרא את הדברים הבאים: הנני מביא לכם ברכת אחי ואחיותיי ממדינת חבש. ברכת שלום וברכה..הנה באה הקבוצה הראשונה מהשבט הישראלי הכי נדח על אדמתהו ונהיה לעם אחד הבוטח באלוקים אחד. שלום שלום לקרוב ולרחוק. אמן!"
במלאות 52 שנה לעלייה של קבוצת הנערים נערך בהארכיון הציוני המרכזי המרכזי מפגש בוגרים בו הוצגו בפני הנערים תיקי הקליטה שלהם. על המפגש פורסם "מעת לעט" עלון הארכיון הציוני המרכזי, גליון מס' 17
בין התלמידים היה יעקב אליאס, בשנת 2007 עובד סוציאלי חינוכי ומנחה קבוצות הורים ברחובות. אליאס הוא אחד מתלמידיו הרבים של יונה בוגלה, ממנהיגי יהדות אתיופיה, הקבור בחלקת גדולי האומה בהר הרצל. לאחר סיום לימודיו בכפר בתיה, בשנת 1964, יעקב אליאס שב לאתיופיה כדי לשמש מורה. יחד עם יונה בוגלה , הוא החל להקים בתי ספר ליהודים בכפרים הנידחים באתיופיה. "הלכנו יום שלם ברגל כדי להגיע לכפרים היהודיים מכיוון שליהודים לא הייתה אדמה, יונה פתח במשא ומתן עם בעלי אדמות להקמת בתי ספר".
בית הכנסת מהולנד[עריכה]
נתן דסברג, מנהל הכפר בשנות ה-50, הביא לכפר בתיה את ריהוט בית הכנסת של קהילת ליוורדן בהולנד. בבית כנסת בהולנד כיהן אחיו הרב שמעון דסברג.
לבית-הכנסת ההולנדי, על ספרי-התורה שלו, ארון הקודש ושאר תשמיש הקדושה, סיפור היסטורי מפואר. תחילתו לפני כ 300 שנה, כאשר יהודים אשכנזים הגיעו לגור בעיר ליוורדן וכוננו במקום קהילה מגובשת שומרת מצוות.
לאחר השואה לא נשאר כמעט אף יהודי בעיירה, אך אנשי העיר, שאינם יהודים, ביקשו לשמור על בית-הכנסת. הם הפכו אותו למחסן. הורידו את הנברשות המרשימות, כיסו את הפרוכת בגרוטאות ומילאו את החלל בחפצים ישנים. במימון ההולנדים הועבר בית הכנסת לכפר בתיה.
מגמות החינוך היום[עריכה]
כיום נמצאים בקמפוס הכפר חמישה מוסדות חינוך שונים, וכן פנימיה ובתי כנסת. בעבר היה בו גם בית ספר חקלאי.
הערות שוליים[עריכה]
- ↑ בהעדר התמורה, מסגרת הלימודים הייתה של בית ספר חקלאי, אשר כמובן שם את הדגש ללימודי חקלאות. העצמאות של הכפר איפשרה לימודים תיכוניים והכרת בבית הספר ללימודי תעודת בגרות - לא אקסטרנית
- ↑ הארכיון הציוני s75/14509-517
לקריאה נוספת[עריכה]
- ילדי כפר בתיה - מילדי שואה לבוני המדינה, בעריכת צבי ומתוקה אלפר, פתח-תקוה. הוצאת המחברים בסיוע יד ושם - רשות הזיכרון לשואה ולגבורה, תשס"א 2001, 142 עמ'.
קישורים חיצוניים[עריכה]
- על קרית חינוך אמי"ת כפר בתיה
- איינאו פרדה סנבטו, הרצל של אתיופיה זוכה להכרה בישראל - עיתון "הארץ" 12.8.07
- בית הספר המדעי-ישיבתי כפר בתיה - בויקיפדיה העברית