הרב סלמאן אליהו: הבדלים בין גרסאות בדף
אריאל ביגל נ"י (שיחה | תרומות) אין תקציר עריכה |
אין תקציר עריכה תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד |
||
| (17 גרסאות ביניים של 5 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
'''רבי סלמאן אליהו''' היה מגדולי המקובלים בדור הקודם. | '''רבי שלמה אליהו''' (אליאו) המכונה ונקרא '''רבי סלמאן אליהו''' (אליאו) (נולד ה'תרל"ב, 1872 – נפטר ב[[יום טוב]] של [[ראש השנה]] יום ב' ב[[תשרי]] ה'תש"א, 4 ב[[אוקטובר]] 1940). היה מגדולי המקובלים בדור הקודם. | ||
נולד בעיר בגדאד שבבבל למשפחה עשירה, וקיבל חינוך כללי לצד חינוך תורני. | נולד בעיר [[בגדאד]] שבבבל למשפחה עשירה, וקיבל חינוך כללי לצד חינוך תורני. | ||
בהיותו בחור, רצו לשלוח אותו ללמוד | בהיותו בחור, רצו לשלוח אותו ללמוד באוניברסיטה ב[[אנגליה]], אולם הוא בחר בלימוד התורה. | ||
זכה להערכה רבה מ[[רבי יוסף חיים מבגדד]] - בעל ה[[בן איש חי]]. בעקבות הבן איש חי, החל אף הרב אליהו להעמיק בלימוד ה[[הלכה]] וה[[קבלה]], והצטרף לישיבתו של הבן איש חי, למורת רוח משפחתו שרצתה שיתעסק בעסקי המשפחה. בעצת רבו הבן איש חי, עלה ל[[ארץ ישראל]] והשתקע ב[[ירושלים]]. בירושלים למד בישיבת המקובלים 'רחובות הנהר' בראשות המקובל [[הרב חיים שאול הכהן דוויק]] | זכה להערכה רבה מ[[רבי יוסף חיים מבגדד]] - בעל ה[[בן איש חי]]. בעקבות הבן איש חי, החל אף הרב אליהו להעמיק בלימוד ה[[הלכה]] וה[[קבלה]], והצטרף לישיבתו של הבן איש חי, למורת רוח משפחתו שרצתה שיתעסק בעסקי המשפחה. בעצת רבו הבן איש חי, עלה ל[[ארץ ישראל]] והשתקע ב[[ירושלים]]. בירושלים למד בישיבת המקובלים 'רחובות הנהר' בראשות המקובל [[הרב חיים שאול הכהן דוויק]], ונחשב לאחד מגדולי תלמדיו. לבקשת הרב דוויק, לאחר פטירתו, הועברה הסמכות בענייני הקבלה בישיבה לרב אליהו. | ||
כתב את הספר '''כרם שלמה'''- על ספר [[עץ חיים]] של [[רבי חיים ויטאל]]. הספר נתקבל בחיבה בקרב המקובלים, והיו שהעידו כי ספר כזה לא נכתב מזה דורות רבים. | כתב את הספר '''[[ספר כרם שלמה (השני)]]'''- על ספר [[עץ חיים]] של [[רבי חיים ויטאל]]. הספר נתקבל בחיבה בקרב המקובלים, והיו שהעידו כי ספר כזה לא נכתב מזה דורות רבים. | ||
כיהן כרבם של יוצאי עירק בירושלים. | כיהן כרבם של יוצאי עירק בירושלים. | ||
נשא לאשה את הרבנית מזל, אחותו של [[הרב יהודה צדקה]]. | נשא לאשה את הרבנית מזל בת [[רבי שאול ושמחה צדקה]], אחותו של [[הרב יהודה צדקה]]. | ||
בין תלמידיו נמנים בניו, [[הרב מרדכי אליהו]]- [[הראשון לציון]] ו[[הרב הראשי לישראל]], והרב נעים בן אליהו | בין תלמידיו נמנים בניו, [[הרב מרדכי אליהו]]- [[הראשון לציון]] ו[[הרב הראשי לישראל]], והרב [[נעים בן אליהו]], רב שכונת הבוכרים בירושלים, וכן זקן המקובלים [[הרב יצחק כדורי]]. | ||
נפטר | |||
נפטר ב[[יום טוב]] שני של [[ראש השנה]] ב' ב[[תשרי]] ה'תש"א ב[[ירושלים]], ונקבר ב[[הר הזיתים]]. | |||
תולדותיו בספר [[תולדות חכמי ירושלים ב' חלקים]]. | |||
{{מיון רגיל: אליהו, סלמאן}} | {{מיון רגיל: אליהו, סלמאן}} | ||
[[קטגוריה:אחרונים]] | [[קטגוריה:אחרונים]] | ||
[[קטגוריה:מקובלים]] | [[קטגוריה:מקובלים]] | ||
[[קטגוריה:רבנים עיראקים]] | |||
[[קטגוריה:רבנים הקבורים בהר הזיתים]] | |||
גרסה אחרונה מ־07:03, 20 בינואר 2019
|
|
רבי שלמה אליהו (אליאו) המכונה ונקרא רבי סלמאן אליהו (אליאו) (נולד ה'תרל"ב, 1872 – נפטר ביום טוב של ראש השנה יום ב' בתשרי ה'תש"א, 4 באוקטובר 1940). היה מגדולי המקובלים בדור הקודם. נולד בעיר בגדאד שבבבל למשפחה עשירה, וקיבל חינוך כללי לצד חינוך תורני. בהיותו בחור, רצו לשלוח אותו ללמוד באוניברסיטה באנגליה, אולם הוא בחר בלימוד התורה. זכה להערכה רבה מרבי יוסף חיים מבגדד - בעל הבן איש חי. בעקבות הבן איש חי, החל אף הרב אליהו להעמיק בלימוד ההלכה והקבלה, והצטרף לישיבתו של הבן איש חי, למורת רוח משפחתו שרצתה שיתעסק בעסקי המשפחה. בעצת רבו הבן איש חי, עלה לארץ ישראל והשתקע בירושלים. בירושלים למד בישיבת המקובלים 'רחובות הנהר' בראשות המקובל הרב חיים שאול הכהן דוויק, ונחשב לאחד מגדולי תלמדיו. לבקשת הרב דוויק, לאחר פטירתו, הועברה הסמכות בענייני הקבלה בישיבה לרב אליהו. כתב את הספר ספר כרם שלמה (השני)- על ספר עץ חיים של רבי חיים ויטאל. הספר נתקבל בחיבה בקרב המקובלים, והיו שהעידו כי ספר כזה לא נכתב מזה דורות רבים. כיהן כרבם של יוצאי עירק בירושלים. נשא לאשה את הרבנית מזל בת רבי שאול ושמחה צדקה, אחותו של הרב יהודה צדקה. בין תלמידיו נמנים בניו, הרב מרדכי אליהו- הראשון לציון והרב הראשי לישראל, והרב נעים בן אליהו, רב שכונת הבוכרים בירושלים, וכן זקן המקובלים הרב יצחק כדורי.
נפטר ביום טוב שני של ראש השנה ב' בתשרי ה'תש"א בירושלים, ונקבר בהר הזיתים. תולדותיו בספר תולדות חכמי ירושלים ב' חלקים.