בית הבחירה: הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד |
אין תקציר עריכה |
||
| (5 גרסאות ביניים של 2 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
[[בית הבחירה (ספר)]] הינו חיבורו המרכזי של רבינו מנחם בן שלמה לבית מאיר הנקרא [[המאירי]] הוא ספרו ההלכתי - "בית הבחירה". בחיבור זה הוא מביא סיכום על דרך הפשט של הסוגיות התלמודיות וההלכתיות עם נטייה לדברי הרמב"ם, וסיכום של דעות הפוסקים בדורות לפניו, וכותב את מסקנות הסוגיא בהלכה ומוסר היוצאים ממנו. לשונו ה[[עברית]] הברורה וסגנונו המיוחד מסייעים משמעותית להבנת דברי ה[[תלמוד]]. | |||
מהדיר עיקרי של ספר זה הוא הרב המפורסם לשבח ותהילה [[הרב אברהם סופר (השני)]]. | |||
חיבורו המרכזי של רבינו מנחם בן שלמה לבית מאיר הנקרא [[המאירי]] הוא ספרו ההלכתי - "בית הבחירה". בחיבור זה הוא מביא סיכום על דרך הפשט של הסוגיות התלמודיות וההלכתיות עם נטייה לדברי הרמב"ם, וסיכום של דעות הפוסקים בדורות לפניו, וכותב את מסקנות הסוגיא בהלכה ומוסר היוצאים ממנו. לשונו ה[[עברית]] הברורה וסגנונו המיוחד מסייעים משמעותית להבנת דברי ה[[תלמוד]]. | |||
==תוכן הספר== | |||
בחיבור מצויות פרשניות הן מ[[יהדות אשכנז|אשכנז]] והן מ[[יהדות ספרד|ספרד]]. מלבד זאת, בניגוד לרוב [[פרשנות התלמוד הבבלי|פרשני התלמוד]], הרבה המאירי להשתמש ב[[תלמוד ירושלמי]] לצורך פרשנותו, ולפניו היו מונחות נוסחאות של חיבור זה, שאינן בידינו כיום. | בחיבור מצויות פרשניות הן מ[[יהדות אשכנז|אשכנז]] והן מ[[יהדות ספרד|ספרד]]. מלבד זאת, בניגוד לרוב [[פרשנות התלמוד הבבלי|פרשני התלמוד]], הרבה המאירי להשתמש ב[[תלמוד ירושלמי]] לצורך פרשנותו, ולפניו היו מונחות נוסחאות של חיבור זה, שאינן בידינו כיום. | ||
גרסה אחרונה מ־18:49, 3 בפברואר 2019
|
|
בית הבחירה (ספר) הינו חיבורו המרכזי של רבינו מנחם בן שלמה לבית מאיר הנקרא המאירי הוא ספרו ההלכתי - "בית הבחירה". בחיבור זה הוא מביא סיכום על דרך הפשט של הסוגיות התלמודיות וההלכתיות עם נטייה לדברי הרמב"ם, וסיכום של דעות הפוסקים בדורות לפניו, וכותב את מסקנות הסוגיא בהלכה ומוסר היוצאים ממנו. לשונו העברית הברורה וסגנונו המיוחד מסייעים משמעותית להבנת דברי התלמוד. מהדיר עיקרי של ספר זה הוא הרב המפורסם לשבח ותהילה הרב אברהם סופר (השני).
תוכן הספר[עריכה]
בחיבור מצויות פרשניות הן מאשכנז והן מספרד. מלבד זאת, בניגוד לרוב פרשני התלמוד, הרבה המאירי להשתמש בתלמוד ירושלמי לצורך פרשנותו, ולפניו היו מונחות נוסחאות של חיבור זה, שאינן בידינו כיום.
הפירוש מרבה לצטט חכמים אחרים, לא בשמם אלא בתוארי כבוד כמו:[1]