הרב אברהם הררי רפול: הבדלים בין גרסאות בדף

מתוך ויקישיבה
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
מ (Wikiboss העביר את הדף אברהם הררי רפול לשם הרב אברהם הררי רפול: תואר רבני לפני השם)
אין תקציר עריכה
 
(3 גרסאות ביניים של 2 משתמשים אינן מוצגות)
שורה 1: שורה 1:
מתוך הויקיפדיה העברית: הרב אברהם מרדכי נסים הררי רפול (ט"ז בניסן ה'תרנ"ה, 10 באפריל 1895 – כ"ה בכסלו ה'תשנ"ב, 2 בדצמבר 1991) היה מרבני ישיבת פורת יוסף. על אף שנולד בירושלים כונה "זקן רבני ארם צובא".
הרב אברהם מרדכי נסים הררי רפול (ט"ז בניסן ה'תרנ"ה, 10 באפריל 1895 – כ"ה בכסלו ה'תשנ"ב, 2 בדצמבר 1991) היה מרבני ישיבת פורת יוסף. על אף שנולד בירושלים כונה "זקן חכמי ארם צובא".
 
==ביוגרפיה==
נולד בירושלים לרב עזרא הררי רפול ולאשתו שמחה. אביו היה בן למשפחת רבנים שמוצאה מחלב, ולמד ב[[ישיבת המקובלים בית אל]], ובישיבת רחובות הנהר ב[[שכונת הבוכרים]] הנקראת [[שכונת רחובות]].
בילדותו, למד בתלמוד תורה בשכונת הבוכרים, ובהמשך בישיבת "אוהל מועד" שהקים אביו אצל הרב רפאל שלמה לניאדו.
בשנת 1914 (ה'תרע"ד) נישא לשרה בת הרב יוסף זכאי, ויחד התגוררו בעיר העתיקה בירושלים. כשנפתחה ישיבת פורת יוסף בשנת 1923 (ה'תרפ"ג), לימד בה תלמידים, וכשעברה הישיבה בשנת ה'תש"ח לעיר החדשה בעקבות נפילת הרובע בידי הירדנים, החל לשמש בה כמשגיח. נהג לשמש גם כחזן, בפרט של שירת הבקשות. לאחר שהתאלמן נישא שוב ללטיפה בת הרב מנחם שוויכה.
 
==פטירתו ומורשתו==
 
בזקנותו זכה לכינוי "זקן חכמי ארם צובא", ונקבר בירושלים בהר המנוחות, בנר ראשון של חנוכה כ"ה כסלו התשנ"ב והוא בן 97.
לאחר פטירתו קובצו חידושיו ודרשותיו על התורה, התפילה והמועדים לספרו אמרי אברהם על ידי בניו.
חתנו היה הרב יעקב סודרי. על שמו רחוב בשכונת פסגת זאב בירושלים.

גרסה אחרונה מ־15:46, 7 בפברואר 2019

הרב אברהם מרדכי נסים הררי רפול (ט"ז בניסן ה'תרנ"ה, 10 באפריל 1895 – כ"ה בכסלו ה'תשנ"ב, 2 בדצמבר 1991) היה מרבני ישיבת פורת יוסף. על אף שנולד בירושלים כונה "זקן חכמי ארם צובא".

ביוגרפיה[עריכה]

נולד בירושלים לרב עזרא הררי רפול ולאשתו שמחה. אביו היה בן למשפחת רבנים שמוצאה מחלב, ולמד בישיבת המקובלים בית אל, ובישיבת רחובות הנהר בשכונת הבוכרים הנקראת שכונת רחובות. בילדותו, למד בתלמוד תורה בשכונת הבוכרים, ובהמשך בישיבת "אוהל מועד" שהקים אביו אצל הרב רפאל שלמה לניאדו. בשנת 1914 (ה'תרע"ד) נישא לשרה בת הרב יוסף זכאי, ויחד התגוררו בעיר העתיקה בירושלים. כשנפתחה ישיבת פורת יוסף בשנת 1923 (ה'תרפ"ג), לימד בה תלמידים, וכשעברה הישיבה בשנת ה'תש"ח לעיר החדשה בעקבות נפילת הרובע בידי הירדנים, החל לשמש בה כמשגיח. נהג לשמש גם כחזן, בפרט של שירת הבקשות. לאחר שהתאלמן נישא שוב ללטיפה בת הרב מנחם שוויכה.

פטירתו ומורשתו[עריכה]

בזקנותו זכה לכינוי "זקן חכמי ארם צובא", ונקבר בירושלים בהר המנוחות, בנר ראשון של חנוכה כ"ה כסלו התשנ"ב והוא בן 97. לאחר פטירתו קובצו חידושיו ודרשותיו על התורה, התפילה והמועדים לספרו אמרי אברהם על ידי בניו. חתנו היה הרב יעקב סודרי. על שמו רחוב בשכונת פסגת זאב בירושלים.