פרשני:שולחן ערוך:יורה דעה שמ ח: הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
Shirayhayam (שיחה | תרומות) (Added shirat haram's seif.) |
|||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
{{פרשני}} | {{פרשני}}{{#makor-new:שולחן ערוך:יורה דעה שמ ח|שולחן-ערוך-יורה-דעה|שמ|ח}} | ||
{{#makor-new:שולחן ערוך:יורה דעה שמ ח|שולחן-ערוך-יורה-דעה|שמ|ח}} | == סעיף ח – קריעה על רבו == | ||
=== רבו המובהק === | |||
==== בבא מציעא לג ע"א ==== | |||
== | |||
תנו רבנן: רבו שאמרו - רבו שלמדו חכמה, ולא רבו שלמדו מקרא ומשנה, דברי רבי מאיר. רבי יהודה אומר: כל שרוב חכמתו הימנו. רבי יוסי אומר: אפילו לא האיר עיניו אלא במשנה אחת - זה הוא רבו... | תנו רבנן: רבו שאמרו - רבו שלמדו חכמה, ולא רבו שלמדו מקרא ומשנה, דברי רבי מאיר. רבי יהודה אומר: כל שרוב חכמתו הימנו. רבי יוסי אומר: אפילו לא האיר עיניו אלא במשנה אחת - זה הוא רבו... | ||
שמואל קרע מאניה עליה ההוא מרבנן דאסבריה: 'אחד יורד לאמת השחי ואחד פותח כיון'. אמר עולא: תלמידי חכמים שבבבל עומדין זה מפני זה, וקורעין זה על זה. | שמואל קרע מאניה עליה ההוא מרבנן דאסבריה: 'אחד יורד לאמת השחי ואחד פותח כיון'. אמר עולא: תלמידי חכמים שבבבל עומדין זה מפני זה, וקורעין זה על זה. | ||
'''מתוך הספר שירת הים'''- [http://www.shirathayam.022.co.il/BRPortal/br/P102.jsp?arc=1020020 לפרטים] | <ul> | ||
<li> מי נחשב רבו שצריך לקרוע עליו: (ב"י) | |||
</li></ul> | |||
<ul> | |||
<li><p>רש"י, תוס', רא"ש, ר"ן, נימוק"י וטור – אפילו רב שהאיר עיניו <span class="underline">במשנה אחת</span> (כדעת ר' יוסי).</p></li> | |||
<li><p>רמב"ם ורמב"ן – רבו שממנו למד את <span class="underline">רוב חכמתו</span> (כדעת ר' יהודה).</p> | |||
<ul> | |||
<li> '''הכרעה''': השו"ע פסק כרמב"ם ורמב"ן: "על רבו <span class"underline">שרוב חכמתו</span> ממנו: אם מקרא, מקרא; ואם משנה, משנה; אם גמרא, גמרא - קורע כל בגדיו... ואפילו משמועה רחוקה {אחר ל' יום}, קורע עליו לעולם". | |||
</li></ul> | |||
</li></ul> | |||
<ul> | |||
<li> כיצד צריך לקרוע על רבו: (ב"י, דר"מ ס"ק ד, ט"ז ס"ק ד) | |||
</li></ul> | |||
<ul> | |||
<li><p>רש"י, תוס', רא"ש, ר"ן, נימוק"י וטור – צריך לקרוע קרע <span class="underline">שאינו</span> מתאחה (כמו על הוריו) וקורע <span class="underline">טפח</span> (בניגוד להוריו).</p></li> | |||
<li><p>רמב"ן – צריך לקרוע קרע <span class="underline">שמתאחה</span><ref><p>בהגהות והערות על הטור (הוצאת שירת דבורה) מעיר שברבו המובהק יודה הרמב"ן שאינו מאחה לעולם. ואמר כן על חברים או רבו <span class="underline">שאינו</span> רבו המובהק.</p></ref>, וקורע <span class="underline">טפח</span> (בניגוד להוריו).</p></li> | |||
<li><p>רמב"ם (להבנת הראבי"ה) – צריך לקרוע קרע <span class="underline">שאינו מתאחה</span>, וקורע עד <span class="underline">שמגלה ליבו</span> (בדיוק כמו על הוריו).</p></li> | |||
<li><p>שאילתות, מהר"ם ומרדכי – כל אחד יעשה <span class="underline">כמנהגו</span>.</p> | |||
<ul> | |||
<li> '''הכרעה''': השו"ע סתם כרמב"ם: "על רבו שרוב חכמתו ממנו: אם מקרא, מקרא; ואם משנה, משנה; אם גמרא, גמרא - קורע כל בגדיו עד שמגלה <span class"underline">לבו</span>. וי"א שאינו קורע אלא טפח. <span class"underline">ואינו מאחה</span> לעולם". וכ"פ בהלכות כבוד רבו (יו"ד סי' רמב סע' כה): "כשימות רבו, קורע עליו כל בגדיו עד שמגלה לבו. ויש אומרים שאינו קורע אלא טפח. ואינו מאחה לעולם. ומתאבל עליו בחליצה וכל דיני אבילות מקצת יום המיתה או מקצת יום השמועה". | |||
</li> | |||
<li> והביא הט"ז בשם הרוקח, שרבו שלמדו חכמה יושב עליו יום אחד או שעה אחת <span class"underline">אבילות</span>. | |||
</li></ul> | |||
</li></ul> | |||
=== רבו שאינו מובהק === | |||
<ul> | |||
<li><blockquote><p>כתב השו"ע: "ואם לא למד רוב חכמתו ממנו, אינו קורע עליו, אלא <span class="underline">כדין שאר</span> מתים שהוא מתאבל עליהם (שצריך לקרוע רק טפח, והבגד מתאחה). ואפילו לא למד ממנו אלא דבר אחד, בין קטן בין גדול - קורע עליו".</p></blockquote></li> | |||
<li><blockquote><p>וכתב על זה הרמ"א: "וי"א דקרע שעל רבו שאינו מובהק, נמי <span class="underline">אינו</span> מתאחה... וי"א דאין צריכין לקרוע אלא על רבו שלמדו <span class="underline">רוב חכמתו</span>, אבל חברים הלומדים זה עם זה, או שהאיר עיניו בדבר אחד, אינו אלא <span class="underline">חומרא</span> בעלמא. והיכא דנהוג נהוג, והיכא דלא נהוג לא נהוג, ואין מורין כן. ולכן נהגו <span class="underline">להקל</span> במדינות אלו".</p></blockquote></li></ul> | |||
'''מתוך הספר שירת הים''' - [http://www.shirathayam.022.co.il/BRPortal/br/P102.jsp?arc=1020020 לפרטים] | |||
==הערות שוליים== | |||
[[קטגוריה:שולחן ערוך]] | [[קטגוריה:שולחן ערוך]] | ||
[[קטגוריה:שירת הים]] | [[קטגוריה:שירת הים]] | ||
גרסה מ־14:44, 14 בפברואר 2019
|
|
ערך זה הוא מתוך פרויקט פרשני - הפירוש השיתופי לכתבים תורניים.
מטרת פרויקט פרשני היא יצירת פירוש שיתופי על כל הכתבים התורניים, החל מהמשנה ועד ספרי השו"ת האחרונים הנכם מוזמנים להשתתף בעריכת הפירוש באמצעות דף העריכה או יצירת פירושים לערכים חדשים. |
סעיף ח – קריעה על רבו
רבו המובהק
בבא מציעא לג ע"א
תנו רבנן: רבו שאמרו - רבו שלמדו חכמה, ולא רבו שלמדו מקרא ומשנה, דברי רבי מאיר. רבי יהודה אומר: כל שרוב חכמתו הימנו. רבי יוסי אומר: אפילו לא האיר עיניו אלא במשנה אחת - זה הוא רבו...
שמואל קרע מאניה עליה ההוא מרבנן דאסבריה: 'אחד יורד לאמת השחי ואחד פותח כיון'. אמר עולא: תלמידי חכמים שבבבל עומדין זה מפני זה, וקורעין זה על זה.
- מי נחשב רבו שצריך לקרוע עליו: (ב"י)
רש"י, תוס', רא"ש, ר"ן, נימוק"י וטור – אפילו רב שהאיר עיניו במשנה אחת (כדעת ר' יוסי).
רמב"ם ורמב"ן – רבו שממנו למד את רוב חכמתו (כדעת ר' יהודה).
- הכרעה: השו"ע פסק כרמב"ם ורמב"ן: "על רבו שרוב חכמתו ממנו: אם מקרא, מקרא; ואם משנה, משנה; אם גמרא, גמרא - קורע כל בגדיו... ואפילו משמועה רחוקה {אחר ל' יום}, קורע עליו לעולם".
- כיצד צריך לקרוע על רבו: (ב"י, דר"מ ס"ק ד, ט"ז ס"ק ד)
רש"י, תוס', רא"ש, ר"ן, נימוק"י וטור – צריך לקרוע קרע שאינו מתאחה (כמו על הוריו) וקורע טפח (בניגוד להוריו).
רמב"ן – צריך לקרוע קרע שמתאחה[1], וקורע טפח (בניגוד להוריו).
רמב"ם (להבנת הראבי"ה) – צריך לקרוע קרע שאינו מתאחה, וקורע עד שמגלה ליבו (בדיוק כמו על הוריו).
שאילתות, מהר"ם ומרדכי – כל אחד יעשה כמנהגו.
- הכרעה: השו"ע סתם כרמב"ם: "על רבו שרוב חכמתו ממנו: אם מקרא, מקרא; ואם משנה, משנה; אם גמרא, גמרא - קורע כל בגדיו עד שמגלה לבו. וי"א שאינו קורע אלא טפח. ואינו מאחה לעולם". וכ"פ בהלכות כבוד רבו (יו"ד סי' רמב סע' כה): "כשימות רבו, קורע עליו כל בגדיו עד שמגלה לבו. ויש אומרים שאינו קורע אלא טפח. ואינו מאחה לעולם. ומתאבל עליו בחליצה וכל דיני אבילות מקצת יום המיתה או מקצת יום השמועה".
- והביא הט"ז בשם הרוקח, שרבו שלמדו חכמה יושב עליו יום אחד או שעה אחת אבילות.
רבו שאינו מובהק
כתב השו"ע: "ואם לא למד רוב חכמתו ממנו, אינו קורע עליו, אלא כדין שאר מתים שהוא מתאבל עליהם (שצריך לקרוע רק טפח, והבגד מתאחה). ואפילו לא למד ממנו אלא דבר אחד, בין קטן בין גדול - קורע עליו".
וכתב על זה הרמ"א: "וי"א דקרע שעל רבו שאינו מובהק, נמי אינו מתאחה... וי"א דאין צריכין לקרוע אלא על רבו שלמדו רוב חכמתו, אבל חברים הלומדים זה עם זה, או שהאיר עיניו בדבר אחד, אינו אלא חומרא בעלמא. והיכא דנהוג נהוג, והיכא דלא נהוג לא נהוג, ואין מורין כן. ולכן נהגו להקל במדינות אלו".
מתוך הספר שירת הים - לפרטים
הערות שוליים
- ↑
בהגהות והערות על הטור (הוצאת שירת דבורה) מעיר שברבו המובהק יודה הרמב"ן שאינו מאחה לעולם. ואמר כן על חברים או רבו שאינו רבו המובהק.