קול יעקב (הראשון): הבדלים בין גרסאות בדף
מזרחי וורדיגר (שיחה | תרומות) תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד |
מזרחי וורדיגר (שיחה | תרומות) תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד |
||
שורה 6: | שורה 6: | ||
*ספר קול יעקב השני (אמשטרדם ה'תרי"ט) הינו פירוש על '''הגדה של פסח''' בשפה ההולנדית מאת [[רבי יעקב בן דוד לופיס קרדוזו]] מ[[אמשטרדם]]. | *ספר קול יעקב השני (אמשטרדם ה'תרי"ט) הינו פירוש על '''הגדה של פסח''' בשפה ההולנדית מאת [[רבי יעקב בן דוד לופיס קרדוזו]] מ[[אמשטרדם]]. | ||
==[[קול יעקב ( | ==[[קול יעקב (סופר)]]== | ||
קול יעקב השלישי הינו ספר הלכה וליקוט נפלא על [[שולחן ערוך]] [[הלכות]] [[סת"ם]] שחיברו [[רבי יעקב חיים סופר (הראשון)]] בן [[רבי יצחק ברוך ואסתר]] מעוב"י [[בבל]] רבתי. | קול יעקב השלישי הינו ספר הלכה וליקוט נפלא על [[שולחן ערוך]] [[הלכות]] [[סת"ם]] שחיברו [[רבי יעקב חיים סופר (הראשון)]] בן [[רבי יצחק ברוך ואסתר]] מעוב"י [[בבל]] רבתי. | ||
גרסה מ־04:35, 4 במרץ 2019
|
קול יעקב (הראשון)
- יש ספר אהל יעקב וקול יעקב חיברו הרב יעקב בן זאב קרנץ (לבוב, תרמ"א). פירושים על התורה משלים ואגדות.
שם הספר נלקח מהפסוק (בראשית כז, כב): וַיִּגַּ֧שׁ יַעֲקֹ֛ב אֶל־יִצְחָ֥ק אָבִ֖יו וַיְמֻשֵּׁ֑הוּ וַיֹּ֗אמֶר הַקֹּל֙ ק֣וֹל יַעֲקֹ֔ב וְהַיָּדַ֖יִם יְדֵ֥י עֵשָֽׂו׃
קול יעקב (השני)
- ספר קול יעקב השני (אמשטרדם ה'תרי"ט) הינו פירוש על הגדה של פסח בשפה ההולנדית מאת רבי יעקב בן דוד לופיס קרדוזו מאמשטרדם.
קול יעקב (סופר)
קול יעקב השלישי הינו ספר הלכה וליקוט נפלא על שולחן ערוך הלכות סת"ם שחיברו רבי יעקב חיים סופר (הראשון) בן רבי יצחק ברוך ואסתר מעוב"י בבל רבתי.
תחילת כתיבתו של המחבר הייתה כשהיה עוד בבגדאד בבית מדרש בית זילכה וסיום כתיבתו והדפסתו הייתה בירושלים כאשר עבר המחבר להתגורר בשכונת הבוכרים הנקראת שכונת רחובות על גבול שכונת בית ישראל.
בשער הספר כתוב בזה הלשון: ספר קול יעקב מ'ג'ל'ה' כל ס'ת'ו'ם' ועתה בהדפסה שנייה הדפסנו אותו עם השלחן ערוך ובאר הגולה (רבקה'ש) וגם עם כל הכוונות הצריכות לתפילין וכתיבתו על סדר הכוונה שסדר הרב החסיד המפורסם המקובל האלקי הרש"ש ז"ל מהאר"י ז"ל וגם עם איזה תוספת דינים וסדר ההגהה והבדיקה מהמחבר נ"י כמוהר"ר יעקב חיים יצחק ברוך נ"י בעל המחבר... וספר כף החיים דינים על שלחן ערוך אורח חיים... פה עיר הקודש ירושלם תובב"א שנת עת"ר לפ"ק.