רבי אברהם המלאך: הבדלים בין גרסאות בדף
אריאל ביגל נ"י (שיחה | תרומות) אין תקציר עריכה |
(תיקנתי שגיאה) |
||
| (4 גרסאות ביניים של 2 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
'''רבי אברהם המלאך''' היה מגדולי [[החסידות]] בדור השלישי. | '''רבי אברהם המלאך''' היה מגדולי [[החסידות]] בדור השלישי. | ||
נולד בשנת תק"א ל[[רבי דוב בער ממזריטש|רבי דוב בער המגיד ממזריטש]]. מגיל צעיר נטה | נולד בשנת תק"א ל[[רבי דוב בער ממזריטש|רבי דוב בער המגיד ממזריטש]]. מגיל צעיר נטה לחכמת ה[[קבלה]], ואביו בחר לו ל[[חברותא]] את אחד מבחירי תלמידיו [[רבי שניאור זלמן מלאדי]]. הם למדו יחד, חצי יום "נגלה" וחצי יום קבלה. ר' אברהם היה סגפן גדול, התבדל משאר החברה, נהג בפרישות ובחומרות יתרות. דרכו בחסידות היתה עצמאית לחלוטין, ואפילו אינה מבוססת על תורת אביו. הוא ראה, לדבריו, את הרעיון החסידי הולך ודועך, מפני שהגלות המעיטה בעם ישראל את אש לימוד הקבלה {{מקור|חסד לאברהם, הקדמה|כן}}. לדעתו, הפתרון הוא התדבקות ל'צדיק', "שהוא כלול מכל הדור" ו"היסוד העיקרי של כל היקום והמניע הראשי להעלאת כל היצירה", כי "על ידו יבואו כל הטוב והשלמות לעלולמות התחתונים, כי אי אפשר לבוא שום התגלות לעולם אם לא שיבוא תחילה להצדיק" ({{מקור|חסד לאברהם פרשת וישלח}}). | ||
כשנפטר | כשנפטר אביו בשנת תקל"ג, לא היה מסוגל לרשת את מקומו בהנהגת החסידות, על אף שכל צדיקי הדור העריצוהו וכינוהו "המלאך". | ||
הוא התיישב בפאסטוב שעל יד קייב, שם חי בבדידות, ונפטר לאחר כמה שנים, בי"ב ב[[תשרי]] תקל"ז, בגיל שלושים ושש. בנו יחידו, | הוא התיישב בפאסטוב שעל יד קייב, שם חי בבדידות, ונפטר לאחר כמה שנים, בי"ב ב[[תשרי]] תקל"ז, בגיל שלושים ושש. בנו יחידו, [[רבי שלום שכנא מפרוהוביטש]] הוא אביו של [[רבי ישראל מרוז'ין]], מייסד שושלת [[חסידות רוז'ין]]. | ||
תורתו | תורתו כונסה בספר '''חסד לאברהם''', יחד עם תורתו של [[רבי אברהם מקאליסק]] (מתלמידי אביו שהנהיג יחד עם [[רבי מנחם מנדל מויטבסק]] את עליית החסידים לארץ ישראל). | ||
{{ציר זמן לרבנים|התחלה= | {{ציר זמן לרבנים|התחלה=5501|מספר שנים=36}} | ||
{{מיון רגיל:אברהם המלאך}} | {{מיון רגיל:אברהם המלאך}} | ||
[[קטגוריה:אחרונים]] | [[קטגוריה:אחרונים]] | ||
[[קטגוריה: | [[קטגוריה:תלמידי המגיד ממזריטש]] | ||
[[קטגוריה:רבנים אוקראינים]] | |||
גרסה אחרונה מ־22:11, 19 במרץ 2019
|
|
רבי אברהם המלאך היה מגדולי החסידות בדור השלישי.
נולד בשנת תק"א לרבי דוב בער המגיד ממזריטש. מגיל צעיר נטה לחכמת הקבלה, ואביו בחר לו לחברותא את אחד מבחירי תלמידיו רבי שניאור זלמן מלאדי. הם למדו יחד, חצי יום "נגלה" וחצי יום קבלה. ר' אברהם היה סגפן גדול, התבדל משאר החברה, נהג בפרישות ובחומרות יתרות. דרכו בחסידות היתה עצמאית לחלוטין, ואפילו אינה מבוססת על תורת אביו. הוא ראה, לדבריו, את הרעיון החסידי הולך ודועך, מפני שהגלות המעיטה בעם ישראל את אש לימוד הקבלה (חסד לאברהם, הקדמה). לדעתו, הפתרון הוא התדבקות ל'צדיק', "שהוא כלול מכל הדור" ו"היסוד העיקרי של כל היקום והמניע הראשי להעלאת כל היצירה", כי "על ידו יבואו כל הטוב והשלמות לעלולמות התחתונים, כי אי אפשר לבוא שום התגלות לעולם אם לא שיבוא תחילה להצדיק" (חסד לאברהם פרשת וישלח).
כשנפטר אביו בשנת תקל"ג, לא היה מסוגל לרשת את מקומו בהנהגת החסידות, על אף שכל צדיקי הדור העריצוהו וכינוהו "המלאך".
הוא התיישב בפאסטוב שעל יד קייב, שם חי בבדידות, ונפטר לאחר כמה שנים, בי"ב בתשרי תקל"ז, בגיל שלושים ושש. בנו יחידו, רבי שלום שכנא מפרוהוביטש הוא אביו של רבי ישראל מרוז'ין, מייסד שושלת חסידות רוז'ין.
תורתו כונסה בספר חסד לאברהם, יחד עם תורתו של רבי אברהם מקאליסק (מתלמידי אביו שהנהיג יחד עם רבי מנחם מנדל מויטבסק את עליית החסידים לארץ ישראל).
| תקופת חייו של רבי אברהם המלאך על ציר הזמן |
|---|
 |