אברהם כלפון: הבדלים בין גרסאות בדף
אין תקציר עריכה תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד |
מזרחי וורדיגר (שיחה | תרומות) תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד |
||
| (3 גרסאות ביניים של 2 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 4: | שורה 4: | ||
==ביוגרפיה== | ==ביוגרפיה== | ||
נולד לגביר רפאל כלפון בליוורנו שבאיטליה, שאליה הגיעה משפחתו מלוב, בן למשפחת גבירים וסוחרים משפיעים שהנהיגו את יהדות טריפולי במשך תקופה ארוכה במשרת ה"קאייד"{{הערה|מושל אזרחי שהיה ממונה על ידי השלטון המקומי, והיה בעל סמכויות רבות לניהול חיי הקהילה היהודית}}. [[ברית מילה|נימול]] על ידי הרב [[חיים אבן עטר]] ששהה באותה עת בליוורנו. | נולד לגביר רפאל כלפון בליוורנו שבאיטליה, שאליה הגיעה משפחתו מלוב, בן למשפחת גבירים וסוחרים משפיעים שהנהיגו את יהדות טריפולי במשך תקופה ארוכה במשרת ה"קאייד"{{הערה|מושל אזרחי שהיה ממונה על ידי השלטון המקומי, והיה בעל סמכויות רבות לניהול חיי הקהילה היהודית}}. [[ברית מילה|נימול]] על ידי [[רבי חיים בן עטר (השני)]] הנקרא הרב [[חיים אבן עטר]] ששהה באותה עת בליוורנו. | ||
הרב כלפון לא למד בישיבה, אלא אצל מלמדים פרטיים. בין היתר נמנה עם תלמידיהם של הרבנים [[מסעוד חי רקח]], דוד טייאר, רוחים הדיין, ו[[משה לחמייש]]{{הערה|הקדמה לספר מעשה צדיקים, בעריכת אסף רביב}}. | הרב כלפון לא למד בישיבה, אלא אצל מלמדים פרטיים. בין היתר נמנה עם תלמידיהם של הרבנים [[מסעוד חי רקח]], דוד טייאר, רוחים הדיין, ו[[משה לחמייש]]{{הערה|הקדמה לספר מעשה צדיקים, בעריכת אסף רביב}}. | ||
| שורה 18: | שורה 18: | ||
בשנת [[1778]] מונה לשמש כקאייד וכמנהיג קהילת יהודי טריפולי עד לשנת [[1781]]. בתקופה זו עסק בפעילות ציבורית, ובמקביל לא הזניח את ספרייתו ועבודת כתיבת חיבוריו. בפעם השנייה שבה מונה לתפקיד הקאייד, בין השנים [[1792]]–[[1795]], הייתה זו תקופה שבה חוותה הקהילה מספר זעזועים קשים. בשנים 1793–1795 יהודי טריפולי סבלו רבות עקב סכסוך בין השליט [[השושלת הקרמאנליה|הקרמאנלי]] של [[לוב]] לבין מורד מוסלמי בשם [[עלי ברע'ול]] (ברגול) שהגיע בראשות צי [[קורסאר]]ים מ[[אלג'יריה]]. כחלק מהסכסוך, גם הקהילה היהודית הייתה מטרה לאלימות, ובנו של הרב כלפון עצמו, דוד, הועלה באש על המוקד ביחד עם אישים נוספים. על כך חיבר הרב כלפון [[קינה]] רוויית כאב. לבסוף גורשו המורדים מטריפולי והקהילה היהודית ניצלה מסכנה קיומית, ועל כך חוגגים יהודי לוב [[פורים שני]] מדי [[כ"ט בטבת]] - "פורים ברגול". בשבת של לפני כ"ט בטבת נוהגים יהודי לוב לשיר את ה[[פיוט]] "מי כמוך" שחיבר הרב כלפון לזכר הנס של הצלת הקהילה היהודית. | בשנת [[1778]] מונה לשמש כקאייד וכמנהיג קהילת יהודי טריפולי עד לשנת [[1781]]. בתקופה זו עסק בפעילות ציבורית, ובמקביל לא הזניח את ספרייתו ועבודת כתיבת חיבוריו. בפעם השנייה שבה מונה לתפקיד הקאייד, בין השנים [[1792]]–[[1795]], הייתה זו תקופה שבה חוותה הקהילה מספר זעזועים קשים. בשנים 1793–1795 יהודי טריפולי סבלו רבות עקב סכסוך בין השליט [[השושלת הקרמאנליה|הקרמאנלי]] של [[לוב]] לבין מורד מוסלמי בשם [[עלי ברע'ול]] (ברגול) שהגיע בראשות צי [[קורסאר]]ים מ[[אלג'יריה]]. כחלק מהסכסוך, גם הקהילה היהודית הייתה מטרה לאלימות, ובנו של הרב כלפון עצמו, דוד, הועלה באש על המוקד ביחד עם אישים נוספים. על כך חיבר הרב כלפון [[קינה]] רוויית כאב. לבסוף גורשו המורדים מטריפולי והקהילה היהודית ניצלה מסכנה קיומית, ועל כך חוגגים יהודי לוב [[פורים שני]] מדי [[כ"ט בטבת]] - "פורים ברגול". בשבת של לפני כ"ט בטבת נוהגים יהודי לוב לשיר את ה[[פיוט]] "מי כמוך" שחיבר הרב כלפון לזכר הנס של הצלת הקהילה היהודית. | ||
הרב כלפון היה [[משורר]] וכותב פורה. עניין רב הוא מצא בכתיבת קורותיה של קהילת יהודי [[טריפולי (לוב)|טריפולי]] וקורות מנהיגיה בדורות שקדמו לו, וכתביו מהווים מקורות היסטוריים חשובים אודות הקהילה. ספרו "סדר הדורות" עוסק ב[[היסטוריה]] של יהדות טריפולי. רק חלקים ממנו השתמרו עד ימינו, אך אלו מהווים את אחת מה[[כרוניקה|כרוניקות]] היחידות אודות הקהילה. ספריו "מחנה אברהם" ו"מעשה צדיקים" מספרים את סיפורם של רבנים ודמויות חשובות בתולדות הקהילה והיהדות. בנוסף חיבר [[ביוגרפיה]] על מכרו החיד"א. מלבד ספרים אלו, חיבר ספרי הגות רבניים; ספרו "חיי אברהם" עוסק ב[[עשרת הדיברות]]; ספרו "לקט אברהם" מביא מדרשים, סיפורים וחידות; ספרו "לקט הקציר" ([[תקע"ב]]) עוסק בפרק [[אורח חיים (שולחן ערוך)|אורח חיים]] ב[[שולחן ערוך]], ויצא לאור בישראל במהדורה חדשה בשנת [[1992]]; ספרו "מליצי יושר" עוסק ב[[אתיקה]]. בנוסף לאלו ישנם עוד חיבורים רבים שלו כלפון ב[[כתב יד (מקור)|כתב יד]]. | הרב כלפון היה [[משורר]] וכותב פורה. עניין רב הוא מצא בכתיבת קורותיה של קהילת יהודי [[טריפולי (לוב)|טריפולי]] וקורות מנהיגיה בדורות שקדמו לו, וכתביו מהווים מקורות היסטוריים חשובים אודות הקהילה. ספרו "סדר הדורות" עוסק ב[[היסטוריה]] של יהדות טריפולי. רק חלקים ממנו השתמרו עד ימינו, אך אלו מהווים את אחת מה[[כרוניקה|כרוניקות]] היחידות אודות הקהילה. ספריו "מחנה אברהם" ו"מעשה צדיקים" מספרים את סיפורם של רבנים ודמויות חשובות בתולדות הקהילה והיהדות. בנוסף חיבר [[ביוגרפיה]] על מכרו החיד"א. מלבד ספרים אלו, חיבר ספרי הגות רבניים; ספרו "חיי אברהם" עוסק ב[[עשרת הדיברות]]; ספרו "לקט אברהם" מביא מדרשים, סיפורים וחידות; ספרו "לקט הקציר" ([[תקע"ב]]) עוסק בפרק [[אורח חיים (שולחן ערוך)|אורח חיים]] ב[[שולחן ערוך]], ויצא לאור בישראל במהדורה חדשה בשנת [[1992]]; ספרו "[[מליצי יושר (הראשון)]]" עוסק ב[[אתיקה]]. בנוסף לאלו ישנם עוד חיבורים רבים שלו כלפון ב[[כתב יד (מקור)|כתב יד]]. | ||
אהבתו וכמיהתו ל[[ארץ ישראל]] באה לידי ביטוי בשיריו ובכתביו השונים. בשנת [[1806]] [[עלייה לארץ ישראל|עלה לארץ ישראל]] והתיישב ב[[צפת]], שם חי ופעל בעשור וחצי האחרונים לחייו. | אהבתו וכמיהתו ל[[ארץ ישראל]] באה לידי ביטוי בשיריו ובכתביו השונים. בשנת [[1806]] [[עלייה לארץ ישראל|עלה לארץ ישראל]] והתיישב ב[[צפת]], שם חי ופעל בעשור וחצי האחרונים לחייו. | ||
גרסה אחרונה מ־16:30, 5 באפריל 2019
|
|
מתוך הויקיפדיה העברית;
רבי אברהם כלפון ("האבר"ך"; 1735, ליוורנו איטליה - 1819, צפת) היה פרשן מקרא ותלמוד, משורר, כרוניקאי ומנהיג קהילת יהודי טריפולי בסוף המאה ה-18.
ביוגרפיה[עריכה]
נולד לגביר רפאל כלפון בליוורנו שבאיטליה, שאליה הגיעה משפחתו מלוב, בן למשפחת גבירים וסוחרים משפיעים שהנהיגו את יהדות טריפולי במשך תקופה ארוכה במשרת ה"קאייד"[1]. נימול על ידי רבי חיים בן עטר (השני) הנקרא הרב חיים אבן עטר ששהה באותה עת בליוורנו.
הרב כלפון לא למד בישיבה, אלא אצל מלמדים פרטיים. בין היתר נמנה עם תלמידיהם של הרבנים מסעוד חי רקח, דוד טייאר, רוחים הדיין, ומשה לחמייש[2].
בסיום לימודיו נישא לבתו של הגביר ישעיה ארביב, ולאחר מכן ככל הנראה הצטרף לאביו בניהול עסקי המסחר שלו, תוך קביעת עיתים לתורה. בגיל 19 הוא כבר נמצא חתום על הסכמה, לצד אביו ולצד דייני טריפולי, הרבנים דוד טייאר ובנימין ואתורי, שבה הוצמדו לו התארים "גביר" ו"החכם השלם". בגיל 26 כבר הוכר בעירו כבעל כישרון פיוטי, והתבקש לכתוב קינה על מצבת הרב מסעוד חי רקח.
בצעירותו הקים בביתו ספרייה, שהייתה מהגדולות ביותר בטריפולי, והכילה ספרי מדרש, הלכה, מוסר, אגדות, היסטוריה, פילוסופיה ושירה. בנוסף הכילה הספרייה כתבי יד עתיקים ונדירים, והעתקים של כתבי יד שהעתיק בעצמו, במקרים שבהם לא יכל להשיג לעצמו את כתב היד המקורי. מהאוסף שהיה בספרייה זו שאב מידע רב לספריו שחיבר.
כדי לתעד את עברה ההיסטורי של יהדות טריפולי, נבר רבות בארכיוני הממשל המקומי, והעלה על הכתב את הממצאים שמצא. כך גם תיעד בכתב חידושים, סיפורים, מאורעות היסטוריים ופסקי הלכה ששמע משד"רי ארץ ישראל שביקרו בביתו.
ניהל קשרים והתכתבות עם החיד"א, הפיץ את ספריו בלוב, ופגש אותו בליוורנו מאוחר יותר בחייו (1804-5).
בשנת 1778 מונה לשמש כקאייד וכמנהיג קהילת יהודי טריפולי עד לשנת 1781. בתקופה זו עסק בפעילות ציבורית, ובמקביל לא הזניח את ספרייתו ועבודת כתיבת חיבוריו. בפעם השנייה שבה מונה לתפקיד הקאייד, בין השנים 1792–1795, הייתה זו תקופה שבה חוותה הקהילה מספר זעזועים קשים. בשנים 1793–1795 יהודי טריפולי סבלו רבות עקב סכסוך בין השליט הקרמאנלי של לוב לבין מורד מוסלמי בשם עלי ברע'ול (ברגול) שהגיע בראשות צי קורסארים מאלג'יריה. כחלק מהסכסוך, גם הקהילה היהודית הייתה מטרה לאלימות, ובנו של הרב כלפון עצמו, דוד, הועלה באש על המוקד ביחד עם אישים נוספים. על כך חיבר הרב כלפון קינה רוויית כאב. לבסוף גורשו המורדים מטריפולי והקהילה היהודית ניצלה מסכנה קיומית, ועל כך חוגגים יהודי לוב פורים שני מדי כ"ט בטבת - "פורים ברגול". בשבת של לפני כ"ט בטבת נוהגים יהודי לוב לשיר את הפיוט "מי כמוך" שחיבר הרב כלפון לזכר הנס של הצלת הקהילה היהודית.
הרב כלפון היה משורר וכותב פורה. עניין רב הוא מצא בכתיבת קורותיה של קהילת יהודי טריפולי וקורות מנהיגיה בדורות שקדמו לו, וכתביו מהווים מקורות היסטוריים חשובים אודות הקהילה. ספרו "סדר הדורות" עוסק בהיסטוריה של יהדות טריפולי. רק חלקים ממנו השתמרו עד ימינו, אך אלו מהווים את אחת מהכרוניקות היחידות אודות הקהילה. ספריו "מחנה אברהם" ו"מעשה צדיקים" מספרים את סיפורם של רבנים ודמויות חשובות בתולדות הקהילה והיהדות. בנוסף חיבר ביוגרפיה על מכרו החיד"א. מלבד ספרים אלו, חיבר ספרי הגות רבניים; ספרו "חיי אברהם" עוסק בעשרת הדיברות; ספרו "לקט אברהם" מביא מדרשים, סיפורים וחידות; ספרו "לקט הקציר" (תקע"ב) עוסק בפרק אורח חיים בשולחן ערוך, ויצא לאור בישראל במהדורה חדשה בשנת 1992; ספרו "מליצי יושר (הראשון)" עוסק באתיקה. בנוסף לאלו ישנם עוד חיבורים רבים שלו כלפון בכתב יד.
אהבתו וכמיהתו לארץ ישראל באה לידי ביטוי בשיריו ובכתביו השונים. בשנת 1806 עלה לארץ ישראל והתיישב בצפת, שם חי ופעל בעשור וחצי האחרונים לחייו.
משפחתו[עריכה]
לא ידוע כמה ילדים היו לרב כלפון, אך בכתביו הוא מזכיר שמונה מהם: רפאל - בנו הבכור, חיים - נפטר במגפה בשנת ה'תקמ"ו, נהוראי - נפטר באותה מגפה, בת - נפטרה באותה מגפה, דוד - נרצח על ידי מושל טריפולי, לאלהום - נפטרה לאחר סיבוך בלידה, רחמים - כיהן במשרת ה"קאייד" והדפיס את הספר "חיי אברהם" של אביו, ואסתר.
מספריו בדפוס[עריכה]
- ר' אברהם כלפון, חיי אברהם, מהדורת ליוורנו, תקפ"ו, באתר HebrewBooks
- ר' אברהם כלפון, ספר מעשה צדיקים, אסף רביב (עורך), אשקלון: פאר הקודש, תשס"ט.
- ר' אברהם כלפון, ספר לקט הקציר, ירושלים: חמו"ל, תשנ"ב.
לקריאה נוספת[עריכה]
- מיכל שרף, 'ר’ אברהם כלפון, היסטוריון ואיש אשכולות בטריפולי במאה הי"ח-י"ט', באורח מדע (תשמ"ו), עמ' 403–427.
קישורים חיצוניים[עריכה]
- שמואל יוסף פין, הערך "הר"ר אברהם כלפון", בתוך: כנסת ישראל, ורשה תרמ"ז, עמ' 35, באתר HebrewBooks
- תבנית:הספרייה הלאומית
- ר' אברהם כלפון באתר "מרכז אור שלום: לשימור והנחלת מורשת יהדות לוב"
- Rachel Simon. "Khalfon, Abraham." Encyclopedia of Jews in the Islamic World. Executive Editor Norman A. Stillman. Brill Online, 2014.