פרשני:שולחן ערוך:אבן העזר ד טז: הבדלים בין גרסאות בדף

גרסה מ־16:15, 14 באפריל 2019

ערך זה הוא מתוך פרויקט פרשני - הפירוש השיתופי לכתבים תורניים.

מטרת פרויקט פרשני היא יצירת פירוש שיתופי על כל הכתבים התורניים, החל מהמשנה ועד ספרי השו"ת האחרונים הנכם מוזמנים להשתתף בעריכת הפירוש באמצעות דף העריכה או יצירת פירושים לערכים חדשים.
יש לך שאלה על הפירוש? ניתן להשתמש בדף השיחה ובהוספת תבנית שאלה בראש הדף. מעוניין בהסבר למקור שלא קיים עדיין בפרשני? צור אותו כעת וכתוב את שאלתך בדף השיחה.

שולחן ערוך:אבן העזר ד טז

סעיף טז

האשה שהלך בעלה למדינת הים, ונשאת, והרי בעלה קיים, הולד מהשני ממזר גמור ומותר בממזרת. ואם הראשון חזר ובא עליה קודם שגרשה השני^א, וילדה, הוא ממזר מדרבנן (משנה יבמות פז,ב), ואסור בממזרת גמורה ומותר בממזרת מדרבנן כיוצא בו (פט,ב). (אבל אם זינתה ואח"כ בא בעלה עליה, אין הולד ממזר) (מרדכי סוף החולץ).

בא על אשתו סוטה: יבמות מט,ב: אין הבן ממזר.

ר"ח: דוקא מהתורה, אך מדרבנן הריהו ממזר כמו אשה שהלך בעלה למד"ה ונישאת ובא בעלה שמבואר ביבמות פז,ב שצריכה לצאת משניהם ואם לא יצאה קנסוה שבנה ממזר אפילו מהראשון.
תוס',רא"ש,מרדכי,רמ"א: לא קנסוה. וכן דעת הרמב"ם והשו"ע שהרי אפילו בנישאת לאחר והתגרשה סוברים שאם בא עליה הראשון אינו ממזר.

א. אחר שגירשה: רמב"ם,שו"ע: מדובר דוקא קודם שגירשה. לדעתו הטעם שגזרו ממזרות הוא שנחשבת כאשת איש לשני.

ר"ח: מדובר אף לאחר שגירשה. כך מוכח מכך שלמד מדין זה שהבא על אשתו לאחר שסטתה הבן ממזר מדרבנן. אם גזרו דוקא קודם שגירשה הרי שטעם הגזירה הוא שהיא כאשת איש, ואין קשר לבא על סוטה. לדעתו הטעם הוא קנס כדי שהאשה תדייק טוב לפני שתינשא. הח"מ הבין שכך גם דעת התוס' והרא"ש שהביאו את ר"ח וחלקו עליו, אך לא דחו את ראייתו שכאן הטעם הוא שנחשבת כאשת איש אלא דחו שכאן זהו קנס כדי שתדייק ואין מכאן ראיה לבא על סוטתו. הב"ש סובר שכתבו כן רק לשיטת ר"ח, אך הם עצמם חולקים וסוברים כרמב"ם.

בעלה במד"ה ויש קול שהתגרשה ואח"כ נולדו לה ילדים: או"ז,ד"מ,ב"ש – הילדים כשרים, ואיננו אומרים שעדיין נשואה לראשון.

מתוך הספר יאיר השולחן

@@ שורה 1: / שורה 1: @@
-{{פרשני}}
+{{פרשני}}{{#makor-new:שולחן ערוך:אבן העזר ד טז|שולחן-ערוך-אבן-העזר|ד|טז}}
-{{#makor-new:שולחן ערוך:אבן העזר ד טז|שולחן-ערוך-אבן-העזר|ד|טז}}
+==סעיף טז==
-[[קטגוריה:שולחן ערוך]]
-סעיף טז - ממזר דרבנן
+האשה שהלך בעלה למדינת הים, ונשאת, והרי בעלה קיים, הולד מהשני ממזר גמור ומותר בממזרת. ואם הראשון חזר ובא עליה קודם שגרשה השני'''<sup>א</sup>''', וילדה, הוא ממזר מדרבנן (משנה יבמות פז,ב), ואסור בממזרת גמורה ומותר בממזרת מדרבנן כיוצא בו (פט,ב). (אבל אם זינתה ואח&quot;כ בא בעלה עליה, אין הולד ממזר) (מרדכי סוף החולץ).
-המשנה ביבמות (פז, ב) אומרת שהאשה שבעלה הלך למדינת הים, בא עד אחד והעיד שהוא מת, היא נישאה על פיו ואחר כך מתברר שבעלה קיים - הילדים מהשני ממזרים גמורים, ואם הבעל הראשון בא עליה לאחר מכן הוולד ממזר מדרבנן .
+בא על אשתו סוטה: יבמות מט,ב: אין הבן ממזר.
-ממזר מדרבנן אסור בממזרת גמורה, ומותר רק בממזרת מדרבנן כמוהו.
-[[רמב"ם]], [[טור]] ו[[שו"ע]]: אם הבעל הראשון חזר ובעל אותה, הבנים ממזרים מדרבנן ומותרים רק בממזרת מדרבנן (ולא בממזרת גמורה או בספק ממזרת דאורייתא - פרישה וט"ז).
+<blockquote>'''ר&quot;ח''': דוקא מהתורה, אך מדרבנן הריהו ממזר כמו אשה שהלך בעלה למד&quot;ה ונישאת ובא בעלה שמבואר ביבמות פז,ב שצריכה לצאת משניהם ואם לא יצאה קנסוה שבנה ממזר אפילו מהראשון.
+'''תוס',רא&quot;ש,מרדכי,רמ&quot;א''': לא קנסוה. וכן דעת '''הרמב&quot;ם והשו&quot;ע''' שהרי אפילו בנישאת לאחר והתגרשה סוברים שאם בא עליה הראשון אינו ממזר.
+</blockquote>
+א. אחר שגירשה: '''רמב&quot;ם,שו&quot;ע''': מדובר דוקא קודם שגירשה. לדעתו הטעם שגזרו ממזרות הוא שנחשבת כאשת איש לשני.
-⦿ כשהבעל השני גירש אותה
+<blockquote>'''ר&quot;ח''': מדובר אף לאחר שגירשה. כך מוכח מכך שלמד מדין זה שהבא על אשתו לאחר שסטתה הבן ממזר מדרבנן. אם גזרו דוקא קודם שגירשה הרי שטעם הגזירה הוא שהיא כאשת איש, ואין קשר לבא על סוטה. לדעתו הטעם הוא קנס כדי שהאשה תדייק טוב לפני שתינשא. '''הח&quot;מ''' הבין שכך גם דעת '''התוס' והרא&quot;ש''' שהביאו את ר&quot;ח וחלקו עליו, אך לא דחו את ראייתו שכאן הטעם הוא שנחשבת כאשת איש אלא דחו שכאן זהו קנס כדי שתדייק ואין מכאן ראיה לבא על סוטתו. '''הב&quot;ש''' סובר שכתבו כן רק לשיטת ר&quot;ח, אך הם עצמם חולקים וסוברים כרמב&quot;ם.
+</blockquote>
+בעלה במד&quot;ה ויש קול שהתגרשה ואח&quot;כ נולדו לה ילדים: '''או&quot;ז,ד&quot;מ,ב&quot;ש''' – הילדים כשרים, ואיננו אומרים שעדיין נשואה לראשון.
-◄ [[רמב"ם]]: אם הבעל השני גירש אותה והראשון חזר ונשא אותה, הבנים כשרים ואינם ממזרים מדרבנן.
+'''מתוך הספר יאיר השולחן'''
-	☜ כך פסק ה[[שו"ע]].
+[[קטגוריה:שולחן ערוך]]
+[[קטגוריה:יאיר_השולחן_אבן_העזר]]
-◄ [[ח"מ]] בדעת [[תוס']]: אפילו כשהשני גירש, הבנים מהראשון ממזרים מדרבנן. (אך הב"ש כתב שדעת תוס' כמו הרמב"ם).
-֎ אם הבעל הראשון גירש אותה או מת והשני מקיים אותה, הבנים מהשני ממזרים מדרבנן - תוס', טור ושו"ע (סי' יז, נו). זאת משום שמעשה האיסור קיים כי לא התגרשה מהשני (ב"ש שם). אם התגרשה משניהם ואחר כך זינתה עם השני, הבנים לא ממזרים.
-֎ אשת איש שזינתה ואח"כ התעברה מבעלה. הגמרא ביבמות (מט, ב) אומרת שהבן אינו ממזר דאורייתא. תוס' שם הביאו את שיטת ר"ח שהבן ממזר מדרבנן, אך דחו את דבריו וכתבו שאינו ממזר כלל. גם הרא"ש והמרדכי סוברים שאינו ממזר ואפילו מדרבנן. כך פסק ה[[רמ"א]].

פרשני:שולחן ערוך:אבן העזר ד טז: הבדלים בין גרסאות בדף

גרסה מ־16:15, 14 באפריל 2019

סעיף טז

תפריט ניווט

חיפוש