פרשני:שולחן ערוך:אבן העזר כז ה: הבדלים בין גרסאות בדף

גרסה מ־16:34, 14 באפריל 2019

ערך זה הוא מתוך פרויקט פרשני - הפירוש השיתופי לכתבים תורניים.

מטרת פרויקט פרשני היא יצירת פירוש שיתופי על כל הכתבים התורניים, החל מהמשנה ועד ספרי השו"ת האחרונים הנכם מוזמנים להשתתף בעריכת הפירוש באמצעות דף העריכה או יצירת פירושים לערכים חדשים.
יש לך שאלה על הפירוש? ניתן להשתמש בדף השיחה ובהוספת תבנית שאלה בראש הדף. מעוניין בהסבר למקור שלא קיים עדיין בפרשני? צור אותו כעת וכתוב את שאלתך בדף השיחה.

שולחן ערוך:אבן העזר כז ה

סעיף ה

יש מי שאומר שאם כשנתן לה הכסף אמר לה: הריני נותנו לך בתורת קדושין, הוי כאומר: לי^א (ריב"ש). הגה: וצריך שיאמר לה לשון המוכיח להבא, כגון שאומר: הרי הן קדושין, או קדושין יהיו. אבל אמר: הן קדושין, לחוד, אינו כלום^ב (ב"י בשם תשובת הר"י דוראן).

א. בתורת קידושין: ב"ש – מהשו"ע משמע שמקודשת ודאי, אך מהריב"ש משמע שרק מספק.

ב. לשון הווה: ר"י דוראן,רמ"א: אינו כלום. מקורו מביטול גט שקי"ל בסי' קמא שצריך לומר יהא חרס אך אם אמר גט זה חרס אינו כלום.

ח"מ: מקודשת. הגמ' אומרת שלשון קידושין הוא שאוסר אותה לעולם כהקדש, ובהקדש חל אף בלשון הווה, וכן מוכח מהמהר"ם והרמ"א בסע' ג שהאומר "בשביל חיבה ואהבה" יש לחוש לקידושין. הב"ש יישב שמדובר באומר בלשון להבא.

ב"ש: אם דיברו תחילה בעסקי קידושין יש להחמיר.

מתוך הספר יאיר השולחן

@@ שורה 1: / שורה 1: @@
-{{פרשני}}
+{{פרשני}}{{#makor-new:שולחן ערוך:אבן העזר כז ה|שולחן-ערוך-אבן-העזר|כז|ה}}
-{{#makor-new:שולחן ערוך:אבן העזר כז ה|שולחן-ערוך-אבן-העזר|כז|ה}}
+==סעיף ה==
-[[קטגוריה:שולחן ערוך]]
-סעיף ה - 'הריני נותן בתורת קידושין'
-◄ [[ריב"ש]]: לשון 'הריני נותן לך בתורת קידושין' מועילה ומקודשת, למרות שלא הזכיר שמקודשת לו.
+יש מי שאומר שאם כשנתן לה הכסף אמר לה: הריני נותנו לך בתורת קדושין, הוי כאומר: לי'''<sup>א</sup>''' (ריב&quot;ש). הגה: וצריך שיאמר לה לשון המוכיח להבא, כגון שאומר: הרי הן קדושין, או קדושין יהיו. אבל אמר: הן קדושין, לחוד, אינו כלום'''<sup>ב</sup>''' (ב&quot;י בשם תשובת הר&quot;י דוראן).
-☜ כך פסק ה[[שו"ע]].
+א. בתורת קידושין: '''ב&quot;ש''' – מ'''השו&quot;ע''' משמע שמקודשת ודאי, אך מ'''הריב&quot;ש''' משמע שרק מספק.
-[[ח"מ]]: דעת הריב"ש שהוי ספק קידושין ולא קידושין גמורים.
-◄ [[הגהות מרדכי]]: אינה מקודשת.
+ב. לשון הווה: '''ר&quot;י דוראן,רמ&quot;א''': אינו כלום. מקורו מביטול גט שקי&quot;ל בסי' קמא שצריך לומר יהא חרס אך אם אמר גט זה חרס אינו כלום.
-☜ [[ר"י דוראן]], [[ב"י]] ו[[רמ"א]]: דווקא בלשון שמשמעותה להבא מקודשת, 'קידושין יהיו' ולא 'הן קידושין'.
+<blockquote>'''ח&quot;מ''': מקודשת. הגמ' אומרת שלשון קידושין הוא שאוסר אותה לעולם כהקדש, ובהקדש חל אף בלשון הווה, וכן מוכח מהמהר&quot;ם והרמ&quot;א בסע' ג שהאומר &quot;בשביל חיבה ואהבה&quot; יש לחוש לקידושין. הב&quot;ש יישב שמדובר באומר בלשון להבא.
-	⤶ [[ח"מ]]: אין מקום לחלק, וגם בלשון הווה מקודשת.
+</blockquote>
+'''ב&quot;ש''': אם דיברו תחילה בעסקי קידושין יש להחמיר.
-⦿ לשונות נוספים
+'''מתוך הספר יאיר השולחן'''
-☜ 'אני נותן לך לקידושין': לדעת הרשב"א מקודשת, ולמהרי"ט אינה מקודשת כי במשמעות הלשון נשמע שנותן לה לצרכי קידושין אך לא כדי לקדש אותה. הובאו בב"ש.
+[[קטגוריה:שולחן ערוך]]
+[[קטגוריה:יאיר_השולחן_אבן_העזר]]
-☜ 'קח טבעת זאת קידושין על בתך': אינה מקודשת אין במשמעות הלשון הוכחה שמתכוון לקדש - מהר"י בירב בשם ר"י דוראן בב"י, ורשב"א בב"ש.
-☜ 'הרי אתה חמי': להגהות אלפסי ולרמ"א (סעיף ו) אינה מקודשת אמנם האב מקבל את הכסף כשמקדש אותה, אך הוא צריך להקנות את הבת ולא את עצמו. אפילו כשהיו עסוקים בענייני קידושיה אינה מקודשת. לח"מ ספק מקודשת כי מדבריו נשמע שהוא רוצה לקנות את הבת.

פרשני:שולחן ערוך:אבן העזר כז ה: הבדלים בין גרסאות בדף

גרסה מ־16:34, 14 באפריל 2019

סעיף ה

תפריט ניווט

חיפוש