פרשני:שולחן ערוך:אבן העזר כט ג: הבדלים בין גרסאות בדף

ערך זה הוא מתוך פרויקט פרשני - הפירוש השיתופי לכתבים תורניים. מטרת פרויקט פרשני היא יצירת פירוש שיתופי על כל הכתבים התורניים, החל מהמשנה ועד ספרי השו"ת האחרונים הנכם מוזמנים להשתתף בעריכת הפירוש באמצעות דף העריכה או יצירת פירושים לערכים חדשים. יש לך שאלה על הפירוש? ניתן להשתמש בדף השיחה ובהוספת תבנית שאלה בראש הדף. מעוניין בהסבר למקור שלא קיים עדיין בפרשני? צור אותו כעת וכתוב את שאלתך בדף השיחה.

שולחן ערוך:אבן העזר כט ג סעיף ג - תן מנה לפלוני ואתקדש לו

הגמרא שם ממשיכה שאם האשה אמרה 'תן מנה לפלוני ואקדש אני לו', היא מקודשת. הדין מבוסס על דין ערב ודין עבד כנעני - מצד אחד האשה לא מקבלת כסף, ובכל זאת היא 'משתעבדת' ומקנה את עצמה, כמו ערב. מצד שני האיש שמקבל אותה לו לאשה לא הוציא שום כסף, ובכל זאת היא מתקדשת שלו, כמו עבד כנעני שקונה את עצמו כשאחרים פודים אותו, למרות שאינו מוציא כסף בעצמו.

טור ושו"ע: כשאומרת 'תן מנה לפלוני ואקדש אני לו', ואותו הפלוני חזר ואמר שהוא מקדש אותה במנה שהוא קיבל מהראשון (שו"ע: בהנאת מתנה זו שקיבלתי כרצונך) - מקודשת.

⤶ ח"מ וב"ש: אמנם ראינו שרק באדם חשוב מקודשת בכך שהוא מקבל, אך כאן שאינה מוציאה ממון מקודשת בהנאת הקבלה שלו גם כשאינו אדם חשוב.

⦿ כשהמקדש שליח עבור השני רמ"ה: אם המקדש הוא שליח של פלוני, והאשה אמרה לשליח 'תן מנה לפלוני ואתקדש לו' - מקודשת גם ללא אמירה של אותו הפלוני, ומספיק שהשליח יענה לה 'כן' או שיהיו עסוקים באותו עניין.

סעיף ג

אמרה לו: תן דינר לפלוני ואתקדש אני לו, ונתן לו, וקדשה אותו פלוני ואמר לה: הרי את מקודשת לי בהנאת מתנה זו שקבלתי ברצונך, הרי זו מקודשת (קידושין ז,א).

מתוך הספר יאיר השולחן