פרשני:שולחן ערוך:אבן העזר סג א: הבדלים בין גרסאות בדף
(סיכום הפוסקים העוסקים בסעיף) |
(Added yair hashulchan's seif.) |
||
| שורה 26: | שורה 26: | ||
◄ [[פת"ש]]: בכלה ניתן להקל, כמו באשה שראתה כבר כתם. | ◄ [[פת"ש]]: בכלה ניתן להקל, כמו באשה שראתה כבר כתם. | ||
==סעיף א== | |||
מותר לבעול בתולה בשבת (כתובות ז,א). הבועל את הבתולה, כיון שבעל בעילת מצוה פורש מיד (נידה סה,ב), אפילו היא קטנה שלא הגיע זמנה לראות ולא ראתה (גמ' עפ"י רש"י ורא"ש). ומיהו אותה בעילה גומר כדרכו באבר חי (רא"ש, דלא כראב"ד). ואפילו בדקה ולא מצאה דם, טמאה, שמא ראתה טפת דם כחרדל וחפהו שכבת זרע. וצריכה שתפסק בטהרה ותבדוק כל שבעה (רא"ש). ולא תתחיל לבדוק עד יום חמישי לשימושה, כשאר אשה ששמשה ואחר כך ראתה (הגה"מ). ונוהג עמה כשאר נדה, לענין הרחקה, אלא שנדה גמורה אסור לו לישן על מטתה אפילו כשאינה במטה, והכלה מותר לו לישן באותו מטה לאחר שעמדה מאצלו, אפילו בסדין שהדם עליו (רא"ש) (ועיין בי"ד סי' קצ"ג). | |||
'''מתוך הספר יאיר השולחן''' | |||
[[קטגוריה:יאיר_השולחן_אבן_העזר]] | |||
גרסה מ־18:25, 14 באפריל 2019
|
|
ערך זה הוא מתוך פרויקט פרשני - הפירוש השיתופי לכתבים תורניים.
מטרת פרויקט פרשני היא יצירת פירוש שיתופי על כל הכתבים התורניים, החל מהמשנה ועד ספרי השו"ת האחרונים הנכם מוזמנים להשתתף בעריכת הפירוש באמצעות דף העריכה או יצירת פירושים לערכים חדשים. |
שולחן ערוך:אבן העזר סג א סעיף א - בעילת מצווה
מסקנת הגמרא בנידה (סה, ב) שהנושא בתולה בועל בעילת מצווה, וצריך לפרוש. בכתובות (ז, א) הגמרא דנה בעניין בעילה ראשונה ("בעילת מצווה") בשבת, ואחרי דיון מכריעה שמותר לבעול פעם ראשונה בשבת, ולא חוששים להוצאת הדם.
טור ושו"ע: מותר לבעול פעם ראשונה בשבת.
⤶ פני יהושע (בפת"ש): במקום שנהגו איסור בדבר אין להקל, כשאין צורך גדול.
◄ ראב"ד: לאחר בעילה מצווה החתן צריך להמתין שהאיבר ימות, ואז לפרוש.
◄ רשב"א ורא"ש: בבעילת מצווה מותר לפרוש באיבר חי. כך פסק השו"ע.
☜ שו"ע: מיד לאחר הבעילה החתן צריך לפרוש ולנהוג כאילו הכלה נידה, גם אם לא ראתה דם (ההבדל היחיד הוא שמותר לו לישון על המיטה שלה כשהיא לא נמצאת, ובנידה אפילו לשבת על המיטה אסור). הכלה צריכה להמתין חמישה ימים ואז להתחיל שבעה נקיים, כמו אשה רגילה.
⦿ כתם בשבעת הנקיים של הכלה
דעת הגהות מיימוניות ומרדכי (הובא ברמ"א ביו"ד, קצו) שבנידה לא תולים בכתם בשלושת הימים הראשונים של שבעת הנקיים. האם יש צורך להחמיר אותו הדבר בכלה?
◄ מהר"ל צונץ (בב"ש), באר היטב: יש להחמיר גם בכלה, מדין 'לא פלוג'.
◄ פת"ש: בכלה ניתן להקל, כמו באשה שראתה כבר כתם.
סעיף א
מותר לבעול בתולה בשבת (כתובות ז,א). הבועל את הבתולה, כיון שבעל בעילת מצוה פורש מיד (נידה סה,ב), אפילו היא קטנה שלא הגיע זמנה לראות ולא ראתה (גמ' עפ"י רש"י ורא"ש). ומיהו אותה בעילה גומר כדרכו באבר חי (רא"ש, דלא כראב"ד). ואפילו בדקה ולא מצאה דם, טמאה, שמא ראתה טפת דם כחרדל וחפהו שכבת זרע. וצריכה שתפסק בטהרה ותבדוק כל שבעה (רא"ש). ולא תתחיל לבדוק עד יום חמישי לשימושה, כשאר אשה ששמשה ואחר כך ראתה (הגה"מ). ונוהג עמה כשאר נדה, לענין הרחקה, אלא שנדה גמורה אסור לו לישן על מטתה אפילו כשאינה במטה, והכלה מותר לו לישן באותו מטה לאחר שעמדה מאצלו, אפילו בסדין שהדם עליו (רא"ש) (ועיין בי"ד סי' קצ"ג).
מתוך הספר יאיר השולחן