פרשני:שולחן ערוך:אבן העזר סג ב: הבדלים בין גרסאות בדף
(סיכום הפוסקים העוסקים בסעיף) |
(Added yair hashulchan's seif.) |
||
שורה 21: | שורה 21: | ||
֎ ה[[מור וקציעה]] (בפת"ש) כתב שחתן יכול לברך שהחיינו על הכלה, ה[[חיד"א]] השיג עליו שיברך בלי שם ומלכות, והש"ך הביא מהמהרי"ק שאין מברכים שהחיינו על קידושין ונישואין. | ֎ ה[[מור וקציעה]] (בפת"ש) כתב שחתן יכול לברך שהחיינו על הכלה, ה[[חיד"א]] השיג עליו שיברך בלי שם ומלכות, והש"ך הביא מהמהרי"ק שאין מברכים שהחיינו על קידושין ונישואין. | ||
==סעיף ב== | |||
ויש אומרים שאחר שמצא בתולים מברך: בא"י אלהינו מלך העולם אשר צג אגוז בגן עדן וכו' (בה"ג). (וי"א דאין מברכין אותה בלא כוס'''<sup>א</sup>''') (תא"ו נתיב כ"ח בשם רבינו ניסים). | |||
נוסח הברכה: בא"י אמ"ה אשר צג אגוז בגן עדן שושנת העמקים בל ימשול זר במעין חתום על כן אילת אהבים שמרה בטהרה וחוק לא הפרה ברוך הבוחר בזרעו של אברהם. | |||
'''שו"ע''': יש לברכה בשם ומלכות. | |||
'''רש"ל''': אין לברך ברכה זו. ח"מ – יתכן שטעמו משום שלא הוזכרה בתלמוד ואף הרי"ף והרמב"ם לא הזכירוה. | |||
'''ב"ח''': יש לברכה בלא שם ומלכות. | |||
א. בלא כוס: '''רי"ו,רמ"א''': אין לברכה בלא כוס. | |||
<blockquote>'''דרישה,ב"ח,ח"מ,ב"ש''': לא צריך כוס, שהרי אפילו בברכת אירוסין לא צריך. הדרישה כתב שרי"ו טעה בהבנת הרא"ש בשם ר' ניסים וחשב שדבריו מוסבים על ברכת בתולים, אך באמת הם מוסבים על ברכת חתנים עליה דיבר לפני כן, וכן מוכח בר' ניסים עצמו. | |||
</blockquote> | |||
ברכת שהחיינו: '''מור וקציעה''': אם היא הגונה וחביבה לו יברך שהחיינו. | |||
<blockquote>'''מחזיק ברכה''': מברכים בלא שם ומלכות. | |||
'''מהרי"ק,ש"ך''' יו"ד: לא מברכים. | |||
</blockquote> | |||
'''מתוך הספר יאיר השולחן''' | |||
[[קטגוריה:יאיר_השולחן_אבן_העזר]] |
גרסה מ־18:25, 14 באפריל 2019
|
ערך זה הוא מתוך פרויקט פרשני - הפירוש השיתופי לכתבים תורניים.
מטרת פרויקט פרשני היא יצירת פירוש שיתופי על כל הכתבים התורניים, החל מהמשנה ועד ספרי השו"ת האחרונים הנכם מוזמנים להשתתף בעריכת הפירוש באמצעות דף העריכה או יצירת פירושים לערכים חדשים. |
שולחן ערוך:אבן העזר סג ב סעיף ב - ברכת הבתולים
הבה"ג כתב שנוסח ברכת הבתולים היא "בא"ה אמ"ה אשר צג אגוז בגן עדן, שושנת העמקים בל ימשול זר במעיין חתום, על כן אילת אהבים שמרה בטהרה וחוק לא הפרה ברוך הבוחר בזרעו של אברהם".
רא"ש, טור, רבינו ירוחם ור"ן: מברכים את הברכה הזאת אחרי שמצא שיש לאשתו בתולים. צריך לברך אותה דווקא על כוס יין (ר"ן ורבינו ירוחם).
☜ שו"ע: מברך את ברכת הבתולים, בשם ומלכות.
☜ מהרש"ל: לא נהגו לברך את הברכה הזאת היום.
☜ ב"ח: מברכים בלי שם ומלכות, כי אין כח להוסיף ברכה אחרי חתימת התלמוד.
☜ רמ"א: מברכים את ברכת הבתולים רק על כוס יין.
☜ ח"מ: הכוס לא מעכבת, ויש שכתבו שרבינו ירוחם פסק כך מתוך טעות בהבנת הרא"ש.
֎ המור וקציעה (בפת"ש) כתב שחתן יכול לברך שהחיינו על הכלה, החיד"א השיג עליו שיברך בלי שם ומלכות, והש"ך הביא מהמהרי"ק שאין מברכים שהחיינו על קידושין ונישואין.
סעיף ב
ויש אומרים שאחר שמצא בתולים מברך: בא"י אלהינו מלך העולם אשר צג אגוז בגן עדן וכו' (בה"ג). (וי"א דאין מברכין אותה בלא כוסא) (תא"ו נתיב כ"ח בשם רבינו ניסים).
נוסח הברכה: בא"י אמ"ה אשר צג אגוז בגן עדן שושנת העמקים בל ימשול זר במעין חתום על כן אילת אהבים שמרה בטהרה וחוק לא הפרה ברוך הבוחר בזרעו של אברהם.
שו"ע: יש לברכה בשם ומלכות.
רש"ל: אין לברך ברכה זו. ח"מ – יתכן שטעמו משום שלא הוזכרה בתלמוד ואף הרי"ף והרמב"ם לא הזכירוה.
ב"ח: יש לברכה בלא שם ומלכות.
א. בלא כוס: רי"ו,רמ"א: אין לברכה בלא כוס.
דרישה,ב"ח,ח"מ,ב"ש: לא צריך כוס, שהרי אפילו בברכת אירוסין לא צריך. הדרישה כתב שרי"ו טעה בהבנת הרא"ש בשם ר' ניסים וחשב שדבריו מוסבים על ברכת בתולים, אך באמת הם מוסבים על ברכת חתנים עליה דיבר לפני כן, וכן מוכח בר' ניסים עצמו.
ברכת שהחיינו: מור וקציעה: אם היא הגונה וחביבה לו יברך שהחיינו.
מחזיק ברכה: מברכים בלא שם ומלכות.
מהרי"ק,ש"ך יו"ד: לא מברכים.
מתוך הספר יאיר השולחן