מנהג: הבדלים בין גרסאות בדף
אין תקציר עריכה |
מאין תקציר עריכה |
||
שורה 6: | שורה 6: | ||
==מקור וטעם== | ==מקור וטעם== | ||
'''במקורו''' של החיוב ללכת אחר המנהג יש שלושה פסוקים: | '''במקורו''' של החיוב ללכת אחר המנהג יש שלושה פסוקים: | ||
@ "לא יחל דברו" {{מקור|(במדבר ל-ג)}} {{מקור|(נדרים פא:)}}. | |||
@ "שמע בני מוסר אביך ואל תיטוש תורת אימך" {{מקור|(משלי א-ח)}} {{מקור|(פסחים נ:, חולין צג:)}}. | |||
@ לא תסור ("לא תסור מן הדבר אשר יגידו לך ימין ושמאל" {{מקור|(דברים יז-יא)}}) {{מקור|(קונטרסי שיעורים קידושין כד-יד (ד"ה והנה מדייק) מהרמב"ם ממרים א-ב)}}. | |||
ונחלקו האחרונים האם הוא דאורייתא, ככל נדר {{מקור|(חתם סופר יו"ד קז ד"ה ומה שכתבתי)}} או מדרבנן. ונפק"מ לספק האם יש מנהג - האם מחמירים בו כספיקא דאורייתא או שמקילים כספיקא דרבנן<ref>הבאנו מחלוקת בזה לקמן בסעיף "ספק" ד"ה בספק האם יש מנהג.</ref>. | ונחלקו האחרונים האם הוא דאורייתא, ככל נדר {{מקור|(חתם סופר יו"ד קז ד"ה ומה שכתבתי)}} או מדרבנן. ונפק"מ לספק האם יש מנהג - האם מחמירים בו כספיקא דאורייתא או שמקילים כספיקא דרבנן<ref>הבאנו מחלוקת בזה לקמן בסעיף "ספק" ד"ה בספק האם יש מנהג.</ref>. | ||
שורה 21: | שורה 18: | ||
'''מנהג נגד הדין''' - יש בזה חמש שיטות בפוסקים {{מקור|(שדי חמד ח"ד מ-לח עמוד 80 והלאה)}}: | '''מנהג נגד הדין''' - יש בזה חמש שיטות בפוסקים {{מקור|(שדי חמד ח"ד מ-לח עמוד 80 והלאה)}}: | ||
@ אין מבטל אפילו איסור דרבנן. | |||
@ אין מבטל איסור תורה. | |||
@ מבטל מצוות עשה בשב ואל תעשה. | |||
@ מבטל מצוות לא תעשה בשב ואל תעשה (כגון נותר). | |||
@ מבטל איסור תורה. | |||
'''יש חילוק''' בין שני סוגי מנהגים: מנהג שהנהיגו חכמים על ישראל, ובזה יש את החיוב לנהוג כמותו, ומנהג שהנהיגו ישראל על עצמם, ובזה אין חיוב לנהוג {{מקור|(קונטרסי שיעורים קידושין כד-טו ד"ה והנה)}}. | '''יש חילוק''' בין שני סוגי מנהגים: מנהג שהנהיגו חכמים על ישראל, ובזה יש את החיוב לנהוג כמותו, ומנהג שהנהיגו ישראל על עצמם, ובזה אין חיוב לנהוג {{מקור|(קונטרסי שיעורים קידושין כד-טו ד"ה והנה)}}. | ||
שורה 42: | שורה 34: | ||
==ראה גם== | ==ראה גם== | ||
[[איסורים]] | * [[איסורים]] | ||
[[דאורייתא]] | * [[דאורייתא]] | ||
[[דרבנן]] | * [[דרבנן]] | ||
[[מצוות]] | * [[מצוות]] | ||
[[סיטומתא]] {{מקור|(בקניינים)}} | [[סיטומתא]] {{מקור|(בקניינים)}} | ||
שורה 56: | שורה 48: | ||
<references /> | <references /> | ||
[[קטגוריה:יסודות וחקירות]] | * [[קטגוריה:יסודות וחקירות]] | ||
[[קטגוריה:כללי מצוות]] | [[קטגוריה:כללי מצוות]] |
גרסה מ־17:31, 4 באוגוסט 2008
|
הגדרה
מצווה או איסור שאינם מדאורייתא ואינם מדרבנן אלא נהגו בהם ישראל (הסוגיא בפסחים נ. והלאה. האריך בזה קונטרסי שיעורים קידושין כד-יד והלאה).
לדוגמא, איסור עשיית מלאכה בערב פסח (פסחים נ. במשנה), הלל בימים שקוראים אותו בדילוג (תוס' ברכות יד. ד"ה ימים).
מקור וטעם
במקורו של החיוב ללכת אחר המנהג יש שלושה פסוקים:
- "לא יחל דברו" (במדבר ל-ג) (נדרים פא:).
- "שמע בני מוסר אביך ואל תיטוש תורת אימך" (משלי א-ח) (פסחים נ:, חולין צג:).
- לא תסור ("לא תסור מן הדבר אשר יגידו לך ימין ושמאל" (דברים יז-יא)) (קונטרסי שיעורים קידושין כד-יד (ד"ה והנה מדייק) מהרמב"ם ממרים א-ב).
ונחלקו האחרונים האם הוא דאורייתא, ככל נדר (חתם סופר יו"ד קז ד"ה ומה שכתבתי) או מדרבנן. ונפק"מ לספק האם יש מנהג - האם מחמירים בו כספיקא דאורייתא או שמקילים כספיקא דרבנן[1].
במהותו חקר הקונטרסי שיעורים (כד-יד ד"ה ביארנו) האם הוא מעשה מצווה ומעשה עבירה, או שהוא רק מידת חסידות. ונפק"מ למחלוקת הגדולה בראשונים האם מברכים על מנהג: אם הוא מעשה מצווה שייך לברך "וציוונו", אך אם הוא מידת חסידות בעלמא - אי אפשר לברך (הביאה שם בד"ה אמנם).
פרטי הדין
מנהג שנהגו במקרה או מסיבה מסוימת - אין לו דין מנהג, ולא חייבים לקיימו, אלא רק מנהג שקיבלו עליהם ודעתם היתה לקיימו לעולם (שו"ת מהרשד"ם יו"ד מ ד"ה מכאן).
מנהג נגד הדין - יש בזה חמש שיטות בפוסקים (שדי חמד ח"ד מ-לח עמוד 80 והלאה):
- אין מבטל אפילו איסור דרבנן.
- אין מבטל איסור תורה.
- מבטל מצוות עשה בשב ואל תעשה.
- מבטל מצוות לא תעשה בשב ואל תעשה (כגון נותר).
- מבטל איסור תורה.
יש חילוק בין שני סוגי מנהגים: מנהג שהנהיגו חכמים על ישראל, ובזה יש את החיוב לנהוג כמותו, ומנהג שהנהיגו ישראל על עצמם, ובזה אין חיוב לנהוג (קונטרסי שיעורים קידושין כד-טו ד"ה והנה).
ברכה על מנהג, כגון על הלל בימים שקוראים אותו בדילוג - לר"ת מברכים, ולמחזור ויטרי לא (תוס' ברכות יד. ד"ה ימים).
בספק
בספק האם יש מנהג לחיד"א מקילים כספיקא דרבנן, ויש מחמירים כספיקא דאורייתא מדין נדר (שדי חמד ח"ד מ-לז עמוד 77 ד"ה ואם, ע"פ החתם סופר (יו"ד קז ד"ה ומה שכתבתי) שסובר שיש במנהג דין נדר דאורייתא. והביא גם את החיד"א).
בספק מה המנהג מחמירים (שדי חמד ח"ד מ-לז עמוד 76 ד"ה ואם).
ראה גם
סיטומתא (בקניינים)
הערות שוליים
- ↑ הבאנו מחלוקת בזה לקמן בסעיף "ספק" ד"ה בספק האם יש מנהג.