מזבח הקטורת: הבדלים בין גרסאות בדף
מ (שינוי שם הקטגוריה מ:"תורנית מרוכזת" ל"אנציקלופדיה תורנית מרוכזת") |
מ (Wikiboss העביר את הדף מזבח הפנימי לשם מזבח הקטורת) |
||
| (4 גרסאות ביניים של 3 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
מזבח הזהב | '''מזבח הקטורת''' הנקרא גם '''המזבח הפנימי''' או '''מזבח הזהב''' הוא אחד מ[[כלי השרת]] שהיו גם ב[[משכן]] וגם ב[[מקדש]]. מיקום המזבח היה בתוך ה[[היכל]] בין המנורה לבין [[שולחן לחם הפנים]]. על המזבח היו הכהנים מקטירים את הקטורת בבוקר ובין הערביים. | ||
[[ | |||
==מבנה המזבח== | |||
המזבח הפנימי היה עשוי עצי שיטים ומצופה כולו זהב. אורכו - אמה אחת. רוחבו - אמה אחת. גובהו - שתי אמות. בארבע פינותיו למעלה בלטו ארבע קרנות. בין הקרנות, בשפתו של המזבח, היה זר זהב סביב. | המזבח הפנימי היה עשוי עצי שיטים ומצופה כולו זהב. אורכו - אמה אחת. רוחבו - אמה אחת. גובהו - שתי אמות. בארבע פינותיו למעלה בלטו ארבע קרנות. בין הקרנות, בשפתו של המזבח, היה זר זהב סביב. | ||
המזבח הפנימי עמד באמצע ה[[היכל]]. | המזבח הפנימי עמד באמצע ה[[היכל]]. | ||
על מזבח זה היה הכהן מניח כל יום ערימת גחלים שהיה | ==סדר העבודה== | ||
על מזבח זה היה הכהן מניח כל יום ערימת גחלים שהיה לוקח במחתה מעל ה[[מזבח]] החיצון, ועל ערימת הגחלים היו מקטירים את ה[[קטורת]] מדי בוקר וערב יחד עם הקרבת [[קרבן התמיד]]. | |||
על פינות מזבח זה היה נותן הכהן הגדול מדם הפר והשעיר של [[יום הכיפורים]] ולאחר מכן היה מזה על ראשו המפונה מהאפר שבע פעמים מהדם. וכן הזו על מזבח זה מדם החטאות הנשרפות כגון חטאת של כהן גדול. | |||
על | ==מיקום ציווי הקמת מזבח הזהב== | ||
בפרשיות תרומה- תצוה מובא סדר ציווי בניית כלי המשכן. הסדר המופיע בפרשיות הוא במבט מבפנים אל החוץ, כך שבתחילת פרשת תרומה מצווה משה על עשיית הכלים הפנימיים כארון והמנורה, ובסופה מתוארת צורת החצר. ציווי עשיית מזבח הזהב מופיע רק בסוף בפרשת תצוה, לאחר הציווים על בגדי הכהונה והקדשת הכהנים. הראשונים מקשים לפי סדר זה, מדוע הציווי על הקמת מזבח הזהב נכתב רק בסוף פרשת תצוה, ולא במקומו הטבעי ליד ציווי הארון והמנורה בתחילת פרשת תרומה? שאלה זו מתחזקת נוכח העובדה שבפרשת ויקהל, כאשר התורה מתארת את בניית מזבח הזהב, הוא מופיע במקומו בין הכלים הפנימיים, ולא מובן מדוע הסדר משתנה בין הפרשיות? | |||
הרמב"ן<ref>שמות ל,א</ref> מפרש שהתורה רצתה להצמיד את ציווי מזבח הזהב לפסוק המסיים את ציווי מלאכת המשכן- "ונקדש בכבודי.. ושכנתי בתוך בני ישראל" (שמות כט, מג-מה . לדבריו, הצמדת הציווי נועד לקשר את מזבח הקטורת למות נדב ואביהו ולרמוז למשה על כך שהקטורת יכולה למנוע את המגיפה. | |||
'''מזבח הקטורת איננו נדרש להשראת שכינה'''- הסבר הפוך ניתן בדברי הספורנו<ref>שמות ל,א</ref> המסביר כי מזבח הזהב הועבר לסוף הפרשה מכיוון שאיננו חלק מהשראת השכינה במשכן. בניגוד לשאר כלי המשכן שעניין עבודתם הוא השראת שכינה בעם ישראל, העבודה במזבח הזהב היא לכבד את הקב"ה ולשחר פניו בקטורת שחרית. גישה זו קיימת גם בדברי הרמב"ם <ref>מו"נ, ח"ג פרק מה</ref> המסביר שמטרת מזבח הקטורת היתה להפיץ ריח טוב במקדש <ref> מקור לדבריו ניתן למצוא במדרש תנחומא תצוה, יד - תדע לך: שמזבח העולה שהיה לקרבנות, היה נתון בחוץ, ומזבח הקטורת, שהיה לריח, נתון בפנים. לפיכך נאמר למשה 'ועשית מזבח מקטר קטרת'</ref> | |||
המשך חכמה ממשיך כיוון זה מדברי הגמרא <ref>זבחים נט,ב </ref>"מזבח קטורת שנעקר מקטירים קטורת במקומו". מדברי הגמרא עולה שבניגוד לשאר כלי המשכן שבלעדיהם לא ניתן להמשיך בעבודה הקבועה, מזבח הקטורת איננו נדרש להשראת השכינה. | |||
'''הכלי המובחר, והכל הולך אחר החיתום'''- צרור המור, לר' אברהם סבע, מפרש כי התורה בחרה לסיים את ציווי עשיית הכלים במזבח הזהב משום שהוא הכלי המובחר ביותר ו"הכל הולך אחר החיתום" <ref>ברכות יב,א</ref>. לדבריו, מעלת מזבח הזהב היא בכך שמקשר את העולמות העליונים לתחתונים ולכן נקראת הקטורת בשמה משום קטר- קשר בין העולמות. לפי הבנה זו, הוא מסביר שרק ביום הכיפורים מזים על מזבח הזהב משום כבודו שיכול לקשר הכל. | |||
[[קטגוריה:מקדש וקרבנות]] | [[קטגוריה:מקדש וקרבנות]] | ||
[[קטגוריה:אנציקלופדיה תורנית מרוכזת]] | [[קטגוריה:אנציקלופדיה תורנית מרוכזת]] | ||
גרסה אחרונה מ־23:24, 17 באפריל 2019
|
|
מזבח הקטורת הנקרא גם המזבח הפנימי או מזבח הזהב הוא אחד מכלי השרת שהיו גם במשכן וגם במקדש. מיקום המזבח היה בתוך ההיכל בין המנורה לבין שולחן לחם הפנים. על המזבח היו הכהנים מקטירים את הקטורת בבוקר ובין הערביים.
מבנה המזבח[עריכה]
המזבח הפנימי היה עשוי עצי שיטים ומצופה כולו זהב. אורכו - אמה אחת. רוחבו - אמה אחת. גובהו - שתי אמות. בארבע פינותיו למעלה בלטו ארבע קרנות. בין הקרנות, בשפתו של המזבח, היה זר זהב סביב. המזבח הפנימי עמד באמצע ההיכל.
סדר העבודה[עריכה]
על מזבח זה היה הכהן מניח כל יום ערימת גחלים שהיה לוקח במחתה מעל המזבח החיצון, ועל ערימת הגחלים היו מקטירים את הקטורת מדי בוקר וערב יחד עם הקרבת קרבן התמיד.
על פינות מזבח זה היה נותן הכהן הגדול מדם הפר והשעיר של יום הכיפורים ולאחר מכן היה מזה על ראשו המפונה מהאפר שבע פעמים מהדם. וכן הזו על מזבח זה מדם החטאות הנשרפות כגון חטאת של כהן גדול.
מיקום ציווי הקמת מזבח הזהב[עריכה]
בפרשיות תרומה- תצוה מובא סדר ציווי בניית כלי המשכן. הסדר המופיע בפרשיות הוא במבט מבפנים אל החוץ, כך שבתחילת פרשת תרומה מצווה משה על עשיית הכלים הפנימיים כארון והמנורה, ובסופה מתוארת צורת החצר. ציווי עשיית מזבח הזהב מופיע רק בסוף בפרשת תצוה, לאחר הציווים על בגדי הכהונה והקדשת הכהנים. הראשונים מקשים לפי סדר זה, מדוע הציווי על הקמת מזבח הזהב נכתב רק בסוף פרשת תצוה, ולא במקומו הטבעי ליד ציווי הארון והמנורה בתחילת פרשת תרומה? שאלה זו מתחזקת נוכח העובדה שבפרשת ויקהל, כאשר התורה מתארת את בניית מזבח הזהב, הוא מופיע במקומו בין הכלים הפנימיים, ולא מובן מדוע הסדר משתנה בין הפרשיות?
הרמב"ן[1] מפרש שהתורה רצתה להצמיד את ציווי מזבח הזהב לפסוק המסיים את ציווי מלאכת המשכן- "ונקדש בכבודי.. ושכנתי בתוך בני ישראל" (שמות כט, מג-מה . לדבריו, הצמדת הציווי נועד לקשר את מזבח הקטורת למות נדב ואביהו ולרמוז למשה על כך שהקטורת יכולה למנוע את המגיפה.
מזבח הקטורת איננו נדרש להשראת שכינה- הסבר הפוך ניתן בדברי הספורנו[2] המסביר כי מזבח הזהב הועבר לסוף הפרשה מכיוון שאיננו חלק מהשראת השכינה במשכן. בניגוד לשאר כלי המשכן שעניין עבודתם הוא השראת שכינה בעם ישראל, העבודה במזבח הזהב היא לכבד את הקב"ה ולשחר פניו בקטורת שחרית. גישה זו קיימת גם בדברי הרמב"ם [3] המסביר שמטרת מזבח הקטורת היתה להפיץ ריח טוב במקדש [4]
המשך חכמה ממשיך כיוון זה מדברי הגמרא [5]"מזבח קטורת שנעקר מקטירים קטורת במקומו". מדברי הגמרא עולה שבניגוד לשאר כלי המשכן שבלעדיהם לא ניתן להמשיך בעבודה הקבועה, מזבח הקטורת איננו נדרש להשראת השכינה.
הכלי המובחר, והכל הולך אחר החיתום- צרור המור, לר' אברהם סבע, מפרש כי התורה בחרה לסיים את ציווי עשיית הכלים במזבח הזהב משום שהוא הכלי המובחר ביותר ו"הכל הולך אחר החיתום" [6]. לדבריו, מעלת מזבח הזהב היא בכך שמקשר את העולמות העליונים לתחתונים ולכן נקראת הקטורת בשמה משום קטר- קשר בין העולמות. לפי הבנה זו, הוא מסביר שרק ביום הכיפורים מזים על מזבח הזהב משום כבודו שיכול לקשר הכל.