הרש"ש (שטרסון): הבדלים בין גרסאות בדף

מתוך הויקפדיה העברית:

הרש"ש

השני שנקרא בשם הרש"ש (השני) היה רבי שמואל שְׂטְרָאשׁוּן (הרש"ש; י"ח בחשון ה'תקנ"ד, 24 באוקטובר 1793 - י"א באדר ב' ה'תרל"ב, 21 במרץ 1872) היה רב ליטאי, תלמיד חכם מן הבולטים בקהילת יהודי ווילנא בדורו. נודע בעיקר בזכות הגהותיו על התלמוד הבבלי והמדרש.

ראשית חייו

נולד בזסקוביץ' (Засковичи) לרב יוסף שמואלזון. למד אצל אביו ומפי רבי אברהם דנציג ה"חיי אדם". נישא לשרה בת הגביר ר' דוד מהכפר שטראשון שבפלך וילנה, ואימץ כחמיו את שם הכפר כשם משפחתו. לאחר נישואיהם, כלכל חמיו העשיר את בני הזוג והוא המשיך את לימודיו. ב-1812, עם פלישת נפוליאון לרוסיה ובעקבות פריצת חיילים צרפתיים לבית המשפחה, עקר עם חותנו לעיר וילנה, שם יסד חותנו קלויז (בית מדרש). זמן קצר אחר כך נפטר חמיו והשאיר בצוואתו חצי מרכושו ומחצרו ברחוב פפלאווס (Paplaujos; פאפלאוועס) בעיר, לבתו וחתנו. שרה שטראשון השקיעה סכום ניכר מכספי הירושה בהקמת עסק לייצור וממכר יי"ש שהצליח מאד, והם התבססו כלכלית.

הרב שטראשון היה עסקן ומעורב בענייני הציבור בווילנה ובשאלות כלליות שעלו על הפרק כמו נושא ארץ ישראל, וניהל קופת גמ"ח גדולה.

ראש ישיבה ללימוד התלמוד

הוא דחה הצעת רבנות בסובאלק, ומדי בוקר לאחר תפילת שחרית מוקדמת (08:00 שעון מקומי) בבית המדרש שהוריש לו חמיו, העביר שיעור בן שעתיים בתלמוד לקבוצת בחורים ואברכים צעירים נבחרת. הגהותיו וחידושיו לתלמוד הבבלי שנדפסו בש"ס וילנא הם פרי שיעורים אלו והדיונים בחידושיו במהלך השיעורים.

נישואיו השניים

לאחר פטירת אשת נעוריו, נישא בשנית לאסתר בת הגביר מיכאל קצין, מנכבדי הקהילה בווילנה. בנו הגדול הרב אליהו, ובתו זלאטע רודנר, נפטרו על פניו. הוא נפטר בגיל 78 בי"א באדר ב' ה'תרל"ב, 21 במרץ 1872.

לקראת הלווייתו הוכרז על ביטול מלאכה כללי בעיר מטעם בית הדין של הקהילה. הוא נקבר בהלוויה רבת-משתתפים בבית הקברות היהודי בווילנא, בקבר שנשמר עבורו לצד קברו של רבי אברהם אבלי פאסוועלער, ראש בתי הדין בווילנא.

הרש"ש (הראשון)

הראשון שכונה בתואר הרש"ש (הראשון) הינו המקובל והמכוין, הרב רבי שלום מזרחי דידיע שרעבי, ראש ישיבת המקובלים בית אל, בעל סידור הרש"ש, שעלה מתימן לגור בארץ ישראל בירושלים.