פרשני:שולחן ערוך:אבן העזר א ט: הבדלים בין גרסאות בדף
אין תקציר עריכה |
מ (Added credit) |
||
שורה 30: | שורה 30: | ||
א. כשלא יכול להעמיד סיפוקה אך מוחלת: '''ח"מ,ב"ש''' – רשאי. הח"מ מדייק כך מ'''הרמב"ם''' ומ'''הריב"ש'''. | א. כשלא יכול להעמיד סיפוקה אך מוחלת: '''ח"מ,ב"ש''' – רשאי. הח"מ מדייק כך מ'''הרמב"ם''' ומ'''הריב"ש'''. | ||
'''מתוך הספר יאיר השולחן''' | '''מתוך הספר יאיר השולחן''', אין להעתיק ללא רשות מהמחבר, [https://www.yeshiva.org.il/Article/706 לפרטים ורכישה]. | ||
[[קטגוריה:שולחן ערוך]] | [[קטגוריה:שולחן ערוך]] | ||
[[קטגוריה:יאיר_השולחן_אבן_העזר]] | [[קטגוריה:יאיר_השולחן_אבן_העזר]] |
גרסה מ־11:16, 28 באפריל 2019
|
ערך זה הוא מתוך פרויקט פרשני - הפירוש השיתופי לכתבים תורניים.
מטרת פרויקט פרשני היא יצירת פירוש שיתופי על כל הכתבים התורניים, החל מהמשנה ועד ספרי השו"ת האחרונים הנכם מוזמנים להשתתף בעריכת הפירוש באמצעות דף העריכה או יצירת פירושים לערכים חדשים. |
סעיף ט - נשיאת שתי נשים
בגמרא במסכת יבמות יבמות סה א נחלקו רבי אמי ורבא האם אדם יכול לשאת אשה בנוסף לאשתו. רבי אמי אומר שאם נשא אשה על אשתו יוציא ויתן כתובה, ואילו רבא סובר שמותר לאדם לשאת עוד נשים אם יש לו אפשרות לפרנס את כולן.
◄ בעל התרומה: הנושא אשה על אשתו יוציא ויתן כתובה.
◄ רי"ף, רמב"ם, רא"ש וטור: אדם יכול לשאת כמה נשים על אשתו, אם יכול לפרנס את כולן, הראשונה לא יכולה לדרוש את כתובתה או מטלטלים לאחריות הכתובה - ריב"ש.
☜ כך פסק השו"ע.
⤶ ח"מ וב"ש: כשאין לו אפשרות לפרנס את כולן אך הן מוחלות, יש להסתפק בדבר ונראה שרשאי לישא (אך ביבמה בי"ד צריכים לייעץ לה שלא תנשא - ב"ש).
⦿ שלא לשאת יותר מארבע נשים
בגמרא שם (מד,א) מובא שחכמים משיאים לאדם עצה טובה, שלא ישא יותר מארבע נשים. טעם הדבר הוא כדי שלכל אחת מהם תגיע עונה לפחות פעם בחודש.
טור ושו"ע: חכמים נתנו עצה טובה שלא לשאת יותר מארבע נשים, כדי שלכל אחת תהיה עונה בחודש. כשיש תקנה שלא לשאת יותר מאחת, הולכים אחרי המנהג (ריטב"א ונימוקי יוסף: כי על דעת זה היא התחתנה איתו. ממילא, אם היא מסכימה מותר - ח"מ, ב"ש ובאר היטב).
⤶ דרכי משה: כל זה נכון במקום שלא התקבל חדר"ג (בסעיף י), אבל במקום שהתקבל החרם אפילו כשהראשונה מסכימה אסור.
סעיף ט
נושא אדם כמה נשים, והוא דאפשר למיקם בסיפוקייהוא (יבמות סה,א). ומ"מ נתנו חכמים עצה טובה שלא ישא אדם יותר מד' נשים, כדי שיגיע לכל אחת עונה בחודש (מד,א). ובמקום שנהגו שלא לישא אלא אשה אחת, אינו רשאי לישא אשה אחרת על אשתו (ריטב"א). (ועיין לקמן ס"ס ב' דאסור לישא שתי נשים בשני מקומות).
א. כשלא יכול להעמיד סיפוקה אך מוחלת: ח"מ,ב"ש – רשאי. הח"מ מדייק כך מהרמב"ם ומהריב"ש.
מתוך הספר יאיר השולחן, אין להעתיק ללא רשות מהמחבר, לפרטים ורכישה.