פרשני:שולחן ערוך:אבן העזר צט א: הבדלים בין גרסאות בדף

ערך זה הוא מתוך פרויקט פרשני - הפירוש השיתופי לכתבים תורניים. מטרת פרויקט פרשני היא יצירת פירוש שיתופי על כל הכתבים התורניים, החל מהמשנה ועד ספרי השו"ת האחרונים הנכם מוזמנים להשתתף בעריכת הפירוש באמצעות דף העריכה או יצירת פירושים לערכים חדשים. יש לך שאלה על הפירוש? ניתן להשתמש בדף השיחה ובהוספת תבנית שאלה בראש הדף. מעוניין בהסבר למקור שלא קיים עדיין בפרשני? צור אותו כעת וכתוב את שאלתך בדף השיחה.

שולחן ערוך:אבן העזר צט א

סעיף א

אלמנה שבאה לגבות כתובתה, שמין כל בגדיה בין של חול בין של שבת, ומנכין אותם מכתובתה (כרב כתובות נד,א). (וחלוצה דינה כאלמנה) (ב"י בשם ריב"ש סימן ש"א). אבל גרושה^א שגירשה בעלה מדעתו בלא טענה, אין שמין לה בגדי חול (רי"ף,רמב"ם,רא"ש), אבל של רגל ושל שבת שמין לה (רמב"ם, דלא כרא"ש ורשב"א). (ואין יכולין לסלקה מבגדיה במעות) (ב"י בשם הריטב"א), אלא היא נוטלת אותן בשווין^ב (תשובת הרא"ש כלל פ').

כתובות נד,א: אלמנה: רב אמר שמין מה שעליה, ושמואל אמר אין שמין מה שעליה... הלכתא כוותיה דרב. מאי טעמא? כי אקני לה אדעתא למיקם קמיה, אדעתא למשקל ולמיפק לא אקני לה.

א. גרושה: רז"ה: אינה זוכה אלא שמים לה.

רי"ף,רמב"ם,רא"ש,שו"ע: זוכה ולא שמים לה כי אינה יוצאת מרצונה אלא הוא מוציאה.

עיטור,שו"ע: דוקא אם הוציאה מדעתו ללא טענה, כגון שמצא אחרת נאה הימנה, אך אם סרחה עליו שמין לה.

מ"מ: דוקא כשהוציאה מרצונו, אך אם היא מאלו שכופין אותו להוציא שמין לה.

ח"מ: המ"מ חולק על העיטור, ולדעתו אף כשיש לו טענה לא שמין לה, וכן פשט לשון הרי"ף והרא"ש שהרי בסתם גירושין יש טענה.

ב"ש: אפשר ליישבם שהמ"מ מודה לעיטור אלא שעוסק במקרה שהפגם הגורם לגירושין נמצא בו, וחידש שאפילו בכך אם כפוהו לגרש שמין לה.

בגדי שבת: רשב"א,רא"ש: גם כן לא שמים. דוקא אחים הניזונים יחד אינם מקנים לנשותיהם בגדי שבת משום שאחיהם לא מוחלים על כך, אך סתם אדם מקנה לאשתו.

ריב"ש ברמב"ם,שו"ע: שמים. הריב"ש למד זאת מדברי הרמב"ם שבע"ח גובה בגדי שבת מהאשה, ומעיר הב"ש שמהטור, שלגבי בע"ח הביא המחלוקת ואילו כאן פסק שלא שמים, משמע שיש לחלק בין המקרים.

קשה – השו"ע בחו"מ צז,כו פסק כרמב"ם שבע"ח גובה בגדי שבת בשונה מבגדי חול (והרמ"א שם כרא"ש), וכן כאן פסק ששמים לאלמנה בשונה מבגדי חול, ואילו באה"ע סי' צ,טו פסק שבעל לא יכול למכור מבגדיה לפרנסתו בין מבגדי חול בין מבגדי שבת?

ח"מ,ב"ש: ביארו שפסק כאן כרמב"ם מספק ולכן אינה גובה כתובתה בנוסף לבגדיה, ואכן אם תתפוס כתובתה לא נוציא מידה^[1]. אך עדיין קשה מחו"מ, ובסי' צ הח"מ נשאר בצ"ע והב"ש הסתפק אם ליישב ולומר שדוקא לכתחילה אין למכור ובכך מדובר באה"ע צ, אך בדיעבד אכן מועיל ובכך מדובר בחו"מ צז.

תכשיטים: ריב"ש – לכו"ע שמים.

ב. בשווין: לשון הרא"ש – כמו שהיה נמכר בשוק אף אם היה בימים שעברו יותר ביוקר.

מתוך הספר יאיר השולחן, אין להעתיק ללא רשות מהמחבר, לפרטים ורכישה.

הערות שוליים