פרשני:שולחן ערוך:אבן העזר קלא א: הבדלים בין גרסאות בדף

מתוך ויקישיבה
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
(Added yair hashulchan's seif.)
 
מ (Added credit)
שורה 18: שורה 18:
הרי את מותרת: '''ב"ש''' – '''התוס'''' כותבים שבטופסי הראשונים לא היו כתובות מילים אלו. לפיכך יש לחוש לחומרא שהוי גט אם כתבן שלא לשמה ובא אחר וקידשה.
הרי את מותרת: '''ב"ש''' – '''התוס'''' כותבים שבטופסי הראשונים לא היו כתובות מילים אלו. לפיכך יש לחוש לחומרא שהוי גט אם כתבן שלא לשמה ובא אחר וקידשה.


'''מתוך הספר יאיר השולחן'''
'''מתוך הספר יאיר השולחן''', אין להעתיק ללא רשות מהמחבר, [https://www.yeshiva.org.il/Article/706 לפרטים ורכישה].


[[קטגוריה:שולחן ערוך]]
[[קטגוריה:שולחן ערוך]]
[[קטגוריה:יאיר_השולחן_אבן_העזר]]
[[קטגוריה:יאיר_השולחן_אבן_העזר]]

גרסה מ־12:04, 28 באפריל 2019


ParsheiniLogo.png
ערך זה הוא מתוך פרויקט פרשני - הפירוש השיתופי לכתבים תורניים.

מטרת פרויקט פרשני היא יצירת פירוש שיתופי על כל הכתבים התורניים, החל מהמשנה ועד ספרי השו"ת האחרונים הנכם מוזמנים להשתתף בעריכת הפירוש באמצעות דף העריכה או יצירת פירושים לערכים חדשים.
יש לך שאלה על הפירוש? ניתן להשתמש בדף השיחה ובהוספת תבנית שאלה בראש הדף. מעוניין בהסבר למקור שלא קיים עדיין בפרשני? צור אותו כעת וכתוב את שאלתך בדף השיחה.

שולחן ערוך:אבן העזר קלא א

סעיף א

צריך שתהיה כתיבת הגט וחתימתו לשם האיש המגרש ולשם האשה המתגרשת. ואם לא נכתב לשמה, אינו גט. כיצד, סופר שכתב גט ללמד או להתלמד, ובא הבעל ומצא שם שנכתב בגט זה כשמו, ושם האשה כשם אשתו, ושם העיר כשם עירו, ונט

לשמה בטופס: גיטין כו,א: משנה: הכותב טופסי גיטין צריך שיניח מקום האיש ומקום האשה ומקום הזמן... רבי יהודה פוסל בכולן; רבי אלעזר מכשיר בכולן חוץ מגיטי נשים שנאמר וכתב לה לשמה. גמרא: אמר רב יהודה אמר שמואל צריך שיניח אף מקום הרי את מותרת לכל אדם... [כו,ב] אמר רב הלכה כר"א.

רמב"ם: הלכה כת"ק שכשר ולכתחילה יכול הסופר לכתוב טופסי גיטין. כן גרס הר"ן וכן הוכיח הב"י מדבריו בסוף הפרק, וטעמו ששמואל בדף כג,א חולק על רב שהרי מעמיד את המשנה שחש"ו כשרים לכתוב הגט בשייר מקום התורף, והלכה כמותו. יש גורסים ברמב"ם שפסול והטור גורס שלכתחילה לא יכתוב ואם כתב כשר.

רא"ש: כשר, אך אם אפשר טוב לתת גט אחר גם אם כבר נכתב.

בה"ג,רשב"א: הלכה כר"א שפסול. ב"ש – אך אם נישאת לא תצא כשאר פסולי דרבנן.

רמב"ן,רמ"ה: הלכה כר' אלעזר שפסול, ואפילו אם נישאת תצא. הב"ש מבאר שהרמב"ן לשיטתו שבכל פסולי דרבנן אם נישאת תצא.

רמ"א קכג: פסק לענין חש"ו שכתבו טופס כדעת ר"י שפסול, ודייק מכך הב"ש שכ"ש שכאן יפסול. אף המכשירים שם יכולים לפסול כאן כי שם אינו שכיח וכאן יותר שכיח.

הרי את מותרת: ב"שהתוס' כותבים שבטופסי הראשונים לא היו כתובות מילים אלו. לפיכך יש לחוש לחומרא שהוי גט אם כתבן שלא לשמה ובא אחר וקידשה.

מתוך הספר יאיר השולחן, אין להעתיק ללא רשות מהמחבר, לפרטים ורכישה.