רבי אברהם יהושע העשל מאפטא: הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
←בניו
אריאל ביגל נ"י (שיחה | תרומות) (←ספריו) |
(←בניו) |
||
| (12 גרסאות ביניים של 3 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 3: | שורה 3: | ||
נולד בז'מיגרוד בשנת תק"ח לאביו הרב שמואל שהיה [[רב]], [[אב בית דין]] וראש [[ישיבה]] בעיר חדש. כבר מגיל צעיר התפרסם כגדול בתורה וכבעל כוחות<ref>מסופר כי בגיל צעיר כבר חזה עתידות, אולם הוא ביקש שתלקח ממנו היכולת הזו, ואכן כך היה.</ref>. | נולד בז'מיגרוד בשנת תק"ח לאביו הרב שמואל שהיה [[רב]], [[אב בית דין]] וראש [[ישיבה]] בעיר חדש. כבר מגיל צעיר התפרסם כגדול בתורה וכבעל כוחות<ref>מסופר כי בגיל צעיר כבר חזה עתידות, אולם הוא ביקש שתלקח ממנו היכולת הזו, ואכן כך היה.</ref>. | ||
החל לכהן כרב בעיירה קולבסוב שבגליציה. בזמן כהונתו, ביקור בעיר [[רבי לוי יצחק מברדיטשב]] ו[[רבי משה לייב מסאסוב]], ובהשפעתם התקרב לחסידות ונעשה לחסיד. כחסיד, נסע בתחילה ל[[רבי יחיאל מיכל מזלוטשוב]], אותו החשיב כ"מפתח התורה". לאחר מכן, החל לנסוע בקביעות ל[[רבי אלימלך מליז'נסק]]. ר' אלימלך אהבו וקירבו<ref>פעם התבטא רבי אלימלך כי ר' אברהם יהושע השל ראוי לשמו: הוא בעל [[אהבת ישראל]] כמו '''[[אברהם]]''', מראה נסיכי כמו '''[[יהושע]]''' וראש חריף כסבו רבי יהושע '''השל''' מקראקא.</ref>. ר' אברהם יהושע נחשב לאחד מארבעת יורשיו של רבי אלימלך: [[רבי יצחק יעקב החוזה מלובלין]], [[רבי ישראל מקוז'ניץ]] ו[[רבי מנחם מנדל מרימנוב]]. | החל לכהן כרב בעיירה קולבסוב שבגליציה. בזמן כהונתו, ביקור בעיר [[רבי לוי יצחק מברדיטשב]] ו[[רבי משה לייב מסאסוב]], ובהשפעתם התקרב לחסידות ונעשה לחסיד. כחסיד, נסע בתחילה ל[[רבי יחיאל מיכל מזלוטשוב]], אותו החשיב כ"מפתח התורה". לאחר מכן, החל לנסוע בקביעות ל[[רבי אלימלך מליז'נסק]]. ר' אלימלך אהבו וקירבו<ref>פעם התבטא רבי אלימלך כי ר' אברהם יהושע השל ראוי לשמו: הוא בעל [[אהבת ישראל]] כמו '''[[אברהם]]''', מראה נסיכי כמו '''[[יהושע]]''' וראש חריף כסבו רבי יהושע '''השל''' מקראקא.</ref>. ר' אברהם יהושע נחשב לאחד מארבעת יורשיו של רבי אלימלך: [[החוזה מלובלין|רבי יצחק יעקב החוזה מלובלין]], [[רבי ישראל מקוז'ניץ]] ו[[רבי מנחם מנדל מרימנוב]]. | ||
בשנת תקמ"ו החלו חסידים להתקבץ בקולבסוב. הוא ישב על כסא הרבנות בקולבסוב בשמך כחמש עשרה שנה, למרות הקשיים שהיו לו שם. | בשנת תקמ"ו החלו חסידים להתקבץ בקולבסוב. הוא ישב על כסא הרבנות בקולבסוב בשמך כחמש עשרה שנה, למרות הקשיים שהיו לו שם. | ||
| שורה 9: | שורה 9: | ||
בשנת תקס"ט החל לכהן כרב העיר יאסי שברומניה. מכיוון שהעיר היתה העיר היהודית הראשית ברומניה, הפך ר' אברהם יהושע לכהן כמעין רב ראשי ל[[יהדות רומניה]]. | בשנת תקס"ט החל לכהן כרב העיר יאסי שברומניה. מכיוון שהעיר היתה העיר היהודית הראשית ברומניה, הפך ר' אברהם יהושע לכהן כמעין רב ראשי ל[[יהדות רומניה]]. | ||
בשנת תקע" | בשנת תקע"ג נפטר [[רבי ברוך ממז'יבוז']], ור' אברהם יהושע החל לכהן שם כאדמו"ר<ref>חסידים דרשו את המילה "קאים" שב[[תרגום יונתן]] "ה' מלכותיה קאים לעלם" כראשי תיבות של ארבע הערים בהן כיהן כרב או אדמו"ר: '''ק'''ולבסוב, '''א'''פטא, '''י'''אסי ו'''מ'''ז'יבוז'. </ref>. | ||
בשנת תקע"ה, נשאר האדמו"ר הותיק ביותר באירופה (לאחר שנפטרו שלושת חביריו תלמידי ר' אלימלך), והוא נחשב לגדול צדיקי הדור בחסידות. | בשנת תקע"ה, נשאר האדמו"ר הותיק ביותר באירופה (לאחר שנפטרו שלושת חביריו תלמידי ר' אלימלך), והוא נחשב לגדול צדיקי הדור בחסידות. | ||
| שורה 18: | שורה 18: | ||
*[[רבי ישכר דב מראדושיץ]] (הסבא קדישא). | *[[רבי ישכר דב מראדושיץ]] (הסבא קדישא). | ||
*ר' משולם נתו מרגליות מברדיטשב. | *ר' משולם נתו מרגליות מברדיטשב. | ||
* | *[[רבי חיים מאיר יחיאל שפירא ממוגלינצא]]. | ||
*ר' יצחק אייזיק מזידיטשוב. | *ר' יצחק אייזיק מזידיטשוב. | ||
* | *[[רבי יצחק אייזיק ספרין מקומרנא]]. | ||
*ר' חיים מוולבראם. | *ר' חיים מוולבראם. | ||
*ר' יהושע השיל מחוליוב. | *ר' יהושע השיל מחוליוב. | ||
* | *[[רבי חים מקוסוב]]. | ||
*ר' יוסף מיאריטשקוב. | *ר' יוסף מיאריטשקוב. | ||
*ר' פייביש מהובנוב. | *ר' פייביש מהובנוב. | ||
| שורה 34: | שורה 34: | ||
*ר' יוסף לנדא מיאסי. | *ר' יוסף לנדא מיאסי. | ||
*ר' יוסף משה מזלאזיץ. | *ר' יוסף משה מזלאזיץ. | ||
*ר' יצחק מנשכיז. | *ר' יצחק מנשכיז (בנו של [[רבי מרדכי מנשכיז]]). | ||
*ר' משה הכהן מוורשה. | *ר' משה הכהן מוורשה. | ||
*ר' נחמיה מביכוב. | *ר' נחמיה מביכוב. | ||
| שורה 45: | שורה 45: | ||
*ר' אברהם מנאבל. | *ר' אברהם מנאבל. | ||
כמו כן, רבים מאדמו"רי דורו קבלו את מרותו. ביניהם: [[רבי צבי הירש מזידיטשוב]], [[רבי ישראל מרוז'ין]], [[רבי נפתלי מרופשיץ]], ר' מארי מאפטא, [[רבי משה טייטלבוים]] מאוהל (ישמח משה), [[רבי קלונימוס קלמיש אפשטיין]] מקראקא (מאור ושמש), ר' ישעיה שור ועוד. | כמו כן, רבים מאדמו"רי דורו קבלו את מרותו. ביניהם: [[רבי צבי הירש מזידיטשוב]], [[רבי ישראל מרוז'ין]], [[רבי נפתלי מרופשיץ]], ר' מארי מאפטא, [[רבי משה טייטלבוים]] מאוהל (ישמח משה), [[רבי קלונימוס קלמיש אפשטיין]] מקראקא (מאור ושמש), ר' ישעיה שור ועוד. | ||
==בניו== | ==בניו== | ||
*ר' יצחק מאיר השל מזינקוב. | *ר' יצחק מאיר השל מזינקוב. | ||
*ר' יוסף משה ממז'יבוז'. | *ר' יוסף משה ממז'יבוז'. | ||
*יוכבד | *יוכבד. | ||
*דינה, נישאה לרב ישראל מלינטשיץ. | *דינה, נישאה לרב ישראל מלינטשיץ. | ||
*רחל, נישאה לר' מרדכי אורנשטיין. | *רחל, נישאה לר' מרדכי אורנשטיין. | ||
*דבורה, נישאה לר' דן מראדוויל. | |||
==ספריו== | ==ספריו== | ||
ספריו לא נכתבו על ידו אלא על ידי תלמידיו. | ספריו לא נכתבו על ידו אלא על ידי תלמידיו. | ||
| שורה 63: | שורה 66: | ||
{{הערות שוליים}} | {{הערות שוליים}} | ||
{{מיון רגיל: אברהם יהושע | {{מיון רגיל:השל, אברהם יהושע מאפטא}} | ||
[[קטגוריה:אחרונים]] | [[קטגוריה:אחרונים]] | ||
[[ | [[קטגוריה:אדמו"רים וגדולי החסידות]] | ||
[[קטגוריה:רבנים פולנים]] | |||