פרשני:שולחן ערוך:אבן העזר ז א: הבדלים בין גרסאות בדף

ערך זה הוא מתוך פרויקט פרשני - הפירוש השיתופי לכתבים תורניים. מטרת פרויקט פרשני היא יצירת פירוש שיתופי על כל הכתבים התורניים, החל מהמשנה ועד ספרי השו"ת האחרונים הנכם מוזמנים להשתתף בעריכת הפירוש באמצעות דף העריכה או יצירת פירושים לערכים חדשים. יש לך שאלה על הפירוש? ניתן להשתמש בדף השיחה ובהוספת תבנית שאלה בראש הדף. מעוניין בהסבר למקור שלא קיים עדיין בפרשני? צור אותו כעת וכתוב את שאלתך בדף השיחה.

שולחן ערוך:אבן העזר ז א

סעיף א

שבויה שנשבית והיא בת ג"ש ויום אחד או יותר, אסורה לכהן^א, מפני שהיא ספק זונה, שמא נבעלה לעכו"ם (משנה כתובות כב,א). ואם יש לה עד שלא נתייחד עובד כוכבים עמה, ה"ז כשרה לכהונה. ואפילו עבד או שפחה או קרוב^ב נאמן לעדות זו (משנה כתובות כז,א). הגה: ואפילו נשים שאינן נאמנות בעדות אשה, כגון חמותה וכו', נאמנת בשבויה^ג (הגהות אלפסי פ"ב דכתובות). ושתי שבויות שהעידה כל אחת לחברתה, הרי אלו נאמנות (כג,ב). וכן קטן (כז,ב) שהיה מסיח לפי תומו נאמן^ד (רמב"ם,שו"ת רא"ש). ומעשה בא' שנשבה הוא ואמו, ובנה מסיח לפי תומו ואמר: נשבינו לבין עובד כוכבים אני ואמי, יצאתי לשאוב מים, דעתי על אמי. ללקוט עצים, ודעתי על אמי, והשיאו אותה חכמים לכהן על פיו (כז,ב). ויש שכתב שהקטן נאמן אפילו במתכוין להעיד (ר"ן).

מי נאמן לטהר שבויה?

משנה: עיר שכבשוה כרכום כל כהנות שנמצאו בתוכה פסולות. ואם יש להן עדים אפילו עבד אפי' שפחה הרי אלו נאמנין, ואין נאמן אדם על ידי עצמו.

גמרא: אפילו שפחה דידה מהימנא. ורמינהי לא תתייחד עמו אלא ע"פ עדים ואפילו ע"פ עבד וע"פ שפחה חוץ משפחתה מפני שלבה גס בשפחתה. אמר רב פפי בשבויה הקילו. רב פפא אמר הא בשפחה דידה הא בשפחה דידיה... לימא כתנאי זו עדות איש ואשה תינוק ותינוקת אביה ואמה ואחיה ואחותה אבל לא בנה ובתה לא עבדה ושפחתה, ותניא אידך הכל נאמנין להעיד חוץ מהימנה ובעלה? דרב פפי ודרב אשי תנאי היא! דרב פפא מי לימא תנאי היא? אמר לך רב פפא כי תניא ההיא במסיחה לפי תומה.

א. כשאין עדים להכשירה: ב"ש – אף בדיעבד אם נישאת תצא, ושונה מזינתה ואומרת לכשר נבעלתי שבדיעבד לא תצא אפילו ברוב פסולים, משום ששם חזקה שהיא בודקת ומזנה. והטעם שהחמירו כאן אע"פ שבספק אשה נאסרת רק בקינוי וסתירה או ע"פ שני עדים, משום מעלה ביחוסי כהונה.

ב. בנה וביתה: רא"ש,ר"ן,ב"ש ברמב"ם ובשו"ע: נאמנים רק במסל"ת. כדברי הברייתא שבנה וביתה עבדה ושפחתה אינם נאמנים והגמ' אמרה שבמסל"ת נאמנים. ראה בסיכום לסע' הבא שהלכה כרב פפא.

ח"מ ברמב"ם ובשו"ע: נאמנים אף במתכוונים להעיד. דייק כן מכך שכתבו בסתם שקרוב כשר ולא ציינו שבנה וביתה לא, ויישבם שלא פסקו לגמרי כברייתא משום שהמשנה הזכירה רק שאינה נאמנת ע"פ עצמה ובנה וביתה אינם בכלל עצמה. לדעתו המעשה המובא בשו"ע עוסק בבן קטן. ותמה שהשו"ע לא הזכיר דעות החולקים. הב"ש חולק וסובר שהמעשה עוסק אף בבן גדול, והשו"ע הביא המעשה כדי ללמד דין זה ולכן לא טרח להזכיר את הדין בפירוש.

ג. חמותה: ב"ש – אע"פ שפסולה להעיד שמת בעלה, שם יש לחוש שרוצה לאסור אותה על בעלה, אך כאן אסורה ללא עדותה (ואין לחוש שרוצה לגרום לה להיות עם בעלה באיסור).

ד. קטן: רמב"ם,שו"ת רא"ש: נאמן רק אם הוא מסל"ת.

ר"ן: גם אם מתכוון להעיד. בברייתא נאמר שתינוק ותינוקת נאמנים אבל לא בנה וביתה, ומדובר במתכוונים להעיד שהרי במסל"ת אף בנה וביתה נאמנים.

שו"ע: סתם כרמב"ם ויש מי שאומר כר"ן.

מתוך הספר יאיר השולחן, אין להעתיק ללא רשות מהמחבר, לפרטים ורכישה.