פרשני:שולחן ערוך:אבן העזר יג ה: הבדלים בין גרסאות בדף

מתוך ויקישיבה
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
מ (Added credit)
מ (Updated article link)
שורה 18: שורה 18:
ב. גר ואשתו שהתגיירו: '''התוס'''' מוכיחים מכאן שמותר להם להישאר נשואים יחד, שלא כאוסרים שמא ישובו לסורם. הו"ד ב'''ב"ש'''.
ב. גר ואשתו שהתגיירו: '''התוס'''' מוכיחים מכאן שמותר להם להישאר נשואים יחד, שלא כאוסרים שמא ישובו לסורם. הו"ד ב'''ב"ש'''.


'''מתוך הספר יאיר השולחן''', אין להעתיק ללא רשות מהמחבר, [https://www.yeshiva.org.il/Article/706 לפרטים ורכישה].
'''מתוך הספר יאיר השולחן''', אין להעתיק ללא רשות מהמחבר, [https://www.yeshiva.org.il/Article/3873 לפרטים ורכישה].


==הערות שוליים==
==הערות שוליים==

גרסה מ־12:21, 19 במאי 2019


ParsheiniLogo.png
ערך זה הוא מתוך פרויקט פרשני - הפירוש השיתופי לכתבים תורניים.

מטרת פרויקט פרשני היא יצירת פירוש שיתופי על כל הכתבים התורניים, החל מהמשנה ועד ספרי השו"ת האחרונים הנכם מוזמנים להשתתף בעריכת הפירוש באמצעות דף העריכה או יצירת פירושים לערכים חדשים.
יש לך שאלה על הפירוש? ניתן להשתמש בדף השיחה ובהוספת תבנית שאלה בראש הדף. מעוניין בהסבר למקור שלא קיים עדיין בפרשני? צור אותו כעת וכתוב את שאלתך בדף השיחה.

שולחן ערוך:אבן העזר יג ה

סעיף ה

שפחה וגיורת שהיו נשואות לבעלים בגיותן ובעבדותן ונתגיירו או נשתחררו, צריכות להמתיןא. ואפילו גר ואשתו עובדי כוכבים שנתגיירוב, מפרישין אותם צ' יום, כדי להבחין בין זרע הנזרע בקדושה לזרע שנזרע שלא בקדושה (יבמות מב,א).

א. שפחה וגיורת קטנות וזקנות: ח"מ: הסתפק אם גזרו בהן כמו שגזרו בקטנות ובזקנות בישראל, או שכאן גזרו רק באלו שראויות להוליד.

דגמ"ר: בנתגיירו הבעל והאשה יחד ודאי לא גזרו באלו שאינן ראויות להוליד, משום שאין כיוצא בזה בישראל. יד יהודה[1] – לפי"ז אפשר לסמוך בכך גם על בדיקה רפואית שאינה בהריון.

שפחה וגיורת גדולות שלא היו נשואות בגיותן:

יבמות לד,ב: אמר שמואל: וכולן צריכות להמתין שלשה חדשים, חוץ מגיורת ומשוחררת קטנה, אבל קטנה בת ישראל - צריכה להמתין ג' חדשים. ובמאי?... בזנות, לישנא אחרינא אמרי לה, אמר שמואל: כולן צריכות להמתין שלשה חדשים, חוץ מגיורת ומשוחררת גדולה, אבל קטנה בת ישראל - אינה צריכה להמתין ג' חדשים. במאי?... בזנות, וזנות בקטנה לא שכיח. גיורת ומשוחררת דשכיח בהו זנות, ליגזור! הוא דאמר כרבי יוסי; דתניא: הגיורת והשבויה והשפחה, שנפדו ושנתגיירו ושנשתחררו - צריכות להמתין ג' חדשים, דברי רבי יהודה; רבי יוסי מתיר ליארס ולינשא מיד. מ"ט דרבי יוסי?... אשה מזנה מתהפכת, שלא תתעבר. ואידך? חיישינן שמא לא נתהפכה יפה יפה.

רא"ש,מ"מ ברמב"ם,שו"ע: אינן צריכות להמתין. כר' יוסי וכשמואל בלישנא השניה.

ב"י ברמב"ם,רדב"ז: צריכות. הרמב"ם לא חילק, והמ"מ כתב שחייבים לחלק בדעתו כדי ליישבו עם ר' יוסי, שהרי רואים בדין אנוסה ומפותה שפסק כר' יוסי. והב"י כותב שמשמע שלא חילק וצריך ליישבו שפסק כר' יוסי דוקא באנוסה ומפותה ולא בגיורת ומשוחררת, משום שבדף מב,א מובאת ברייתא שגיורת ומשוחררת צריכות להמתין. נראה שהחולקים מעמידים את הברייתא בנשואות.

ב. גר ואשתו שהתגיירו: התוס' מוכיחים מכאן שמותר להם להישאר נשואים יחד, שלא כאוסרים שמא ישובו לסורם. הו"ד בב"ש.

מתוך הספר יאיר השולחן, אין להעתיק ללא רשות מהמחבר, לפרטים ורכישה.

הערות שוליים

  1. עמ' 248