פרשני:שולחן ערוך:אבן העזר כז ה: הבדלים בין גרסאות בדף

מתוך ויקישיבה
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
(סיכום הפוסקים העוסקים בסעיף)
 
מ (Updated article link)
 
(3 גרסאות ביניים של 2 משתמשים אינן מוצגות)
שורה 2: שורה 2:
{{#makor-new:שולחן ערוך:אבן העזר כז ה|שולחן-ערוך-אבן-העזר|כז|ה}}
{{#makor-new:שולחן ערוך:אבן העזר כז ה|שולחן-ערוך-אבן-העזר|כז|ה}}
[[קטגוריה:שולחן ערוך]]
 
סעיף ה - 'הריני נותן בתורת קידושין'
סעיף ה - 'הריני נותן בתורת קידושין'


שורה 22: שורה 22:


☜ 'הרי אתה חמי': להגהות אלפסי ולרמ"א (סעיף ו) אינה מקודשת אמנם האב מקבל את הכסף כשמקדש אותה, אך הוא צריך להקנות את הבת ולא את עצמו. אפילו כשהיו עסוקים בענייני קידושיה אינה מקודשת. לח"מ ספק מקודשת כי מדבריו נשמע שהוא רוצה לקנות את הבת.
☜ 'הרי אתה חמי': להגהות אלפסי ולרמ"א (סעיף ו) אינה מקודשת אמנם האב מקבל את הכסף כשמקדש אותה, אך הוא צריך להקנות את הבת ולא את עצמו. אפילו כשהיו עסוקים בענייני קידושיה אינה מקודשת. לח"מ ספק מקודשת כי מדבריו נשמע שהוא רוצה לקנות את הבת.
==סעיף ה==
יש מי שאומר שאם כשנתן לה הכסף אמר לה: הריני נותנו לך בתורת קדושין, הוי כאומר: לי'''<sup>א</sup>''' (ריב&quot;ש). הגה: וצריך שיאמר לה לשון המוכיח להבא, כגון שאומר: הרי הן קדושין, או קדושין יהיו. אבל אמר: הן קדושין, לחוד, אינו כלום'''<sup>ב</sup>''' (ב&quot;י בשם תשובת הר&quot;י דוראן).
א. בתורת קידושין: '''ב&quot;ש''' – מ'''השו&quot;ע''' משמע שמקודשת ודאי, אך מ'''הריב&quot;ש''' משמע שרק מספק.
ב. לשון הווה: '''ר&quot;י דוראן,רמ&quot;א''': אינו כלום. מקורו מביטול גט שקי&quot;ל בסי' קמא שצריך לומר יהא חרס אך אם אמר גט זה חרס אינו כלום.
<blockquote>'''ח&quot;מ''': מקודשת. הגמ' אומרת שלשון קידושין הוא שאוסר אותה לעולם כהקדש, ובהקדש חל אף בלשון הווה, וכן מוכח מהמהר&quot;ם והרמ&quot;א בסע' ג שהאומר &quot;בשביל חיבה ואהבה&quot; יש לחוש לקידושין. הב&quot;ש יישב שמדובר באומר בלשון להבא.
</blockquote>
'''ב&quot;ש''': אם דיברו תחילה בעסקי קידושין יש להחמיר.
'''מתוך הספר יאיר השולחן''', אין להעתיק ללא רשות מהמחבר, [https://www.yeshiva.org.il/Article/3873 לפרטים ורכישה].
[[קטגוריה:שולחן ערוך]]
[[קטגוריה:יאיר_השולחן_אבן_העזר]]

גרסה אחרונה מ־12:43, 19 במאי 2019


ParsheiniLogo.png
ערך זה הוא מתוך פרויקט פרשני - הפירוש השיתופי לכתבים תורניים.

מטרת פרויקט פרשני היא יצירת פירוש שיתופי על כל הכתבים התורניים, החל מהמשנה ועד ספרי השו"ת האחרונים הנכם מוזמנים להשתתף בעריכת הפירוש באמצעות דף העריכה או יצירת פירושים לערכים חדשים.
יש לך שאלה על הפירוש? ניתן להשתמש בדף השיחה ובהוספת תבנית שאלה בראש הדף. מעוניין בהסבר למקור שלא קיים עדיין בפרשני? צור אותו כעת וכתוב את שאלתך בדף השיחה.

שולחן ערוך:אבן העזר כז ה


סעיף ה - 'הריני נותן בתורת קידושין'

ריב"ש: לשון 'הריני נותן לך בתורת קידושין' מועילה ומקודשת, למרות שלא הזכיר שמקודשת לו.

☜ כך פסק השו"ע. ח"מ: דעת הריב"ש שהוי ספק קידושין ולא קידושין גמורים.

הגהות מרדכי: אינה מקודשת.

ר"י דוראן, ב"י ורמ"א: דווקא בלשון שמשמעותה להבא מקודשת, 'קידושין יהיו' ולא 'הן קידושין'. ⤶ ח"מ: אין מקום לחלק, וגם בלשון הווה מקודשת.

⦿ לשונות נוספים

☜ 'אני נותן לך לקידושין': לדעת הרשב"א מקודשת, ולמהרי"ט אינה מקודשת כי במשמעות הלשון נשמע שנותן לה לצרכי קידושין אך לא כדי לקדש אותה. הובאו בב"ש.

☜ 'קח טבעת זאת קידושין על בתך': אינה מקודשת אין במשמעות הלשון הוכחה שמתכוון לקדש - מהר"י בירב בשם ר"י דוראן בב"י, ורשב"א בב"ש.

☜ 'הרי אתה חמי': להגהות אלפסי ולרמ"א (סעיף ו) אינה מקודשת אמנם האב מקבל את הכסף כשמקדש אותה, אך הוא צריך להקנות את הבת ולא את עצמו. אפילו כשהיו עסוקים בענייני קידושיה אינה מקודשת. לח"מ ספק מקודשת כי מדבריו נשמע שהוא רוצה לקנות את הבת.

סעיף ה[עריכה]

יש מי שאומר שאם כשנתן לה הכסף אמר לה: הריני נותנו לך בתורת קדושין, הוי כאומר: ליא (ריב"ש). הגה: וצריך שיאמר לה לשון המוכיח להבא, כגון שאומר: הרי הן קדושין, או קדושין יהיו. אבל אמר: הן קדושין, לחוד, אינו כלוםב (ב"י בשם תשובת הר"י דוראן).

א. בתורת קידושין: ב"ש – מהשו"ע משמע שמקודשת ודאי, אך מהריב"ש משמע שרק מספק.

ב. לשון הווה: ר"י דוראן,רמ"א: אינו כלום. מקורו מביטול גט שקי"ל בסי' קמא שצריך לומר יהא חרס אך אם אמר גט זה חרס אינו כלום.

ח"מ: מקודשת. הגמ' אומרת שלשון קידושין הוא שאוסר אותה לעולם כהקדש, ובהקדש חל אף בלשון הווה, וכן מוכח מהמהר"ם והרמ"א בסע' ג שהאומר "בשביל חיבה ואהבה" יש לחוש לקידושין. הב"ש יישב שמדובר באומר בלשון להבא.

ב"ש: אם דיברו תחילה בעסקי קידושין יש להחמיר.

מתוך הספר יאיר השולחן, אין להעתיק ללא רשות מהמחבר, לפרטים ורכישה.