פרשני:שולחן ערוך:אבן העזר כז ה: הבדלים בין גרסאות בדף
(Added yair hashulchan's seif.) |
מ (Updated article link) |
||
(2 גרסאות ביניים של 2 משתמשים אינן מוצגות) | |||
שורה 1: | שורה 1: | ||
{{פרשני}}{{#makor-new:שולחן ערוך:אבן העזר כז ה|שולחן-ערוך-אבן-העזר|כז|ה}} | {{פרשני}} | ||
{{#makor-new:שולחן ערוך:אבן העזר כז ה|שולחן-ערוך-אבן-העזר|כז|ה}} | |||
סעיף ה - 'הריני נותן בתורת קידושין' | |||
◄ [[ריב"ש]]: לשון 'הריני נותן לך בתורת קידושין' מועילה ומקודשת, למרות שלא הזכיר שמקודשת לו. | |||
☜ כך פסק ה[[שו"ע]]. | |||
[[ח"מ]]: דעת הריב"ש שהוי ספק קידושין ולא קידושין גמורים. | |||
◄ [[הגהות מרדכי]]: אינה מקודשת. | |||
☜ [[ר"י דוראן]], [[ב"י]] ו[[רמ"א]]: דווקא בלשון שמשמעותה להבא מקודשת, 'קידושין יהיו' ולא 'הן קידושין'. | |||
⤶ [[ח"מ]]: אין מקום לחלק, וגם בלשון הווה מקודשת. | |||
⦿ לשונות נוספים | |||
☜ 'אני נותן לך לקידושין': לדעת הרשב"א מקודשת, ולמהרי"ט אינה מקודשת כי במשמעות הלשון נשמע שנותן לה לצרכי קידושין אך לא כדי לקדש אותה. הובאו בב"ש. | |||
☜ 'קח טבעת זאת קידושין על בתך': אינה מקודשת אין במשמעות הלשון הוכחה שמתכוון לקדש - מהר"י בירב בשם ר"י דוראן בב"י, ורשב"א בב"ש. | |||
☜ 'הרי אתה חמי': להגהות אלפסי ולרמ"א (סעיף ו) אינה מקודשת אמנם האב מקבל את הכסף כשמקדש אותה, אך הוא צריך להקנות את הבת ולא את עצמו. אפילו כשהיו עסוקים בענייני קידושיה אינה מקודשת. לח"מ ספק מקודשת כי מדבריו נשמע שהוא רוצה לקנות את הבת. | |||
==סעיף ה== | ==סעיף ה== | ||
שורה 12: | שורה 35: | ||
'''ב"ש''': אם דיברו תחילה בעסקי קידושין יש להחמיר. | '''ב"ש''': אם דיברו תחילה בעסקי קידושין יש להחמיר. | ||
'''מתוך הספר יאיר השולחן''' | '''מתוך הספר יאיר השולחן''', אין להעתיק ללא רשות מהמחבר, [https://www.yeshiva.org.il/Article/3873 לפרטים ורכישה]. | ||
[[קטגוריה:שולחן ערוך]] | [[קטגוריה:שולחן ערוך]] | ||
[[קטגוריה:יאיר_השולחן_אבן_העזר]] | [[קטגוריה:יאיר_השולחן_אבן_העזר]] |
גרסה אחרונה מ־12:43, 19 במאי 2019
|
ערך זה הוא מתוך פרויקט פרשני - הפירוש השיתופי לכתבים תורניים.
מטרת פרויקט פרשני היא יצירת פירוש שיתופי על כל הכתבים התורניים, החל מהמשנה ועד ספרי השו"ת האחרונים הנכם מוזמנים להשתתף בעריכת הפירוש באמצעות דף העריכה או יצירת פירושים לערכים חדשים. |
סעיף ה - 'הריני נותן בתורת קידושין'
◄ ריב"ש: לשון 'הריני נותן לך בתורת קידושין' מועילה ומקודשת, למרות שלא הזכיר שמקודשת לו.
☜ כך פסק השו"ע. ח"מ: דעת הריב"ש שהוי ספק קידושין ולא קידושין גמורים.
◄ הגהות מרדכי: אינה מקודשת.
☜ ר"י דוראן, ב"י ורמ"א: דווקא בלשון שמשמעותה להבא מקודשת, 'קידושין יהיו' ולא 'הן קידושין'. ⤶ ח"מ: אין מקום לחלק, וגם בלשון הווה מקודשת.
⦿ לשונות נוספים
☜ 'אני נותן לך לקידושין': לדעת הרשב"א מקודשת, ולמהרי"ט אינה מקודשת כי במשמעות הלשון נשמע שנותן לה לצרכי קידושין אך לא כדי לקדש אותה. הובאו בב"ש.
☜ 'קח טבעת זאת קידושין על בתך': אינה מקודשת אין במשמעות הלשון הוכחה שמתכוון לקדש - מהר"י בירב בשם ר"י דוראן בב"י, ורשב"א בב"ש.
☜ 'הרי אתה חמי': להגהות אלפסי ולרמ"א (סעיף ו) אינה מקודשת אמנם האב מקבל את הכסף כשמקדש אותה, אך הוא צריך להקנות את הבת ולא את עצמו. אפילו כשהיו עסוקים בענייני קידושיה אינה מקודשת. לח"מ ספק מקודשת כי מדבריו נשמע שהוא רוצה לקנות את הבת.
סעיף ה[עריכה]
יש מי שאומר שאם כשנתן לה הכסף אמר לה: הריני נותנו לך בתורת קדושין, הוי כאומר: ליא (ריב"ש). הגה: וצריך שיאמר לה לשון המוכיח להבא, כגון שאומר: הרי הן קדושין, או קדושין יהיו. אבל אמר: הן קדושין, לחוד, אינו כלוםב (ב"י בשם תשובת הר"י דוראן).
א. בתורת קידושין: ב"ש – מהשו"ע משמע שמקודשת ודאי, אך מהריב"ש משמע שרק מספק.
ב. לשון הווה: ר"י דוראן,רמ"א: אינו כלום. מקורו מביטול גט שקי"ל בסי' קמא שצריך לומר יהא חרס אך אם אמר גט זה חרס אינו כלום.
ח"מ: מקודשת. הגמ' אומרת שלשון קידושין הוא שאוסר אותה לעולם כהקדש, ובהקדש חל אף בלשון הווה, וכן מוכח מהמהר"ם והרמ"א בסע' ג שהאומר "בשביל חיבה ואהבה" יש לחוש לקידושין. הב"ש יישב שמדובר באומר בלשון להבא.
ב"ש: אם דיברו תחילה בעסקי קידושין יש להחמיר.
מתוך הספר יאיר השולחן, אין להעתיק ללא רשות מהמחבר, לפרטים ורכישה.