פרשני:שולחן ערוך:אבן העזר כז ח: הבדלים בין גרסאות בדף
(סיכום הפוסקים העוסקים בסעיף) |
מ (Updated article link) |
||
(3 גרסאות ביניים של 2 משתמשים אינן מוצגות) | |||
שורה 1: | שורה 1: | ||
{{פרשני}} | {{פרשני}}{{#makor-new:שולחן ערוך:אבן העזר כז ח|שולחן-ערוך-אבן-העזר|כז|ח}} | ||
{{#makor-new:שולחן ערוך:אבן העזר כז ח|שולחן-ערוך-אבן-העזר|כז|ח}} | |||
סעיף ח - נתינה שלו ואמירה שלה | סעיף ח - נתינה שלו ואמירה שלה | ||
שורה 19: | שורה 17: | ||
⤶ [[פת"ש]]: נפק"מ בין הדעות כששניים קידשו אותה באופן הזה. לרמב"ם צריכה גט מהראשון בלבד, ואילו לרי"ף צריכה גט גם מהשני כי סיבת הגזרה קיימת בשניהם. | ⤶ [[פת"ש]]: נפק"מ בין הדעות כששניים קידשו אותה באופן הזה. לרמב"ם צריכה גט מהראשון בלבד, ואילו לרי"ף צריכה גט גם מהשני כי סיבת הגזרה קיימת בשניהם. | ||
==סעיף ח== | |||
נתן הוא ואמרה היא, אם היה מדבר עמה על עסקי קדושין, הוי ודאי קדושין (רא"ש), ואם לאו, הוי ספק קדושין (קידושין ה,ב). ואם ענה הבעל: הן, בשעת נתינה, הוי ודאי קדושין אפילו אין עוסקין באותו ענין (רמ"ה). | |||
נתן הוא ואמרה היא: '''רמב"ם,שו"ע''': ספק מקודשת. משמע שהספק מהתורה. | |||
'''רי"ף,רא"ש,ר"ן''': חוששים לקידושין מדרבנן. '''הב"ש''' הביא דבריהם. | |||
<blockquote>'''מקנה''': נפק"מ אם בא אחר וקידשה באופן זה. אם זהו ספק מהתורה אינה צריכה גט מהשני ממ"נ, אך אם זו גזירה מדרבנן צריכה גט גם מהשני. | |||
</blockquote> | |||
'''מתוך הספר יאיר השולחן''', אין להעתיק ללא רשות מהמחבר, [https://www.yeshiva.org.il/Article/3873 לפרטים ורכישה]. | |||
[[קטגוריה:שולחן ערוך]] | |||
[[קטגוריה:יאיר_השולחן_אבן_העזר]] |
גרסה אחרונה מ־12:44, 19 במאי 2019
|
ערך זה הוא מתוך פרויקט פרשני - הפירוש השיתופי לכתבים תורניים.
מטרת פרויקט פרשני היא יצירת פירוש שיתופי על כל הכתבים התורניים, החל מהמשנה ועד ספרי השו"ת האחרונים הנכם מוזמנים להשתתף בעריכת הפירוש באמצעות דף העריכה או יצירת פירושים לערכים חדשים. |
סעיף ח - נתינה שלו ואמירה שלה
מסקנת הגמרא שם שבנתן הוא ואמרה היא זה ספק, וחוששים מדרבנן.
רא"ש, טור ושו"ע: בנתן הוא ואמרה היא ספק קידושין. אם היו עסוקים בענייני קידושיה מקודשת, כי אז אפילו אם לא היה שום דיבור הייתה מקודשת, והדיבור שלה לא גרוע יותר משתיקה.
⤶ רמ"ה, רבנו ירוחם, טור ושו"ע: אם הבעל השיב 'הן' בשעת הנתינה, מקודשת גם אם לא עסקו בענייני קידושיה.
⦿ ספק מדאורייתא או מדרבנן?
◄ רמב"ם, סמ"ג, טור ושו"ע: הספק מדאורייתא.
◄ רי"ף, רא"ש, רבינו ירוחם ור"ן: הספק מדרבנן בלבד.
⤶ פת"ש: נפק"מ בין הדעות כששניים קידשו אותה באופן הזה. לרמב"ם צריכה גט מהראשון בלבד, ואילו לרי"ף צריכה גט גם מהשני כי סיבת הגזרה קיימת בשניהם.
סעיף ח[עריכה]
נתן הוא ואמרה היא, אם היה מדבר עמה על עסקי קדושין, הוי ודאי קדושין (רא"ש), ואם לאו, הוי ספק קדושין (קידושין ה,ב). ואם ענה הבעל: הן, בשעת נתינה, הוי ודאי קדושין אפילו אין עוסקין באותו ענין (רמ"ה).
נתן הוא ואמרה היא: רמב"ם,שו"ע: ספק מקודשת. משמע שהספק מהתורה.
רי"ף,רא"ש,ר"ן: חוששים לקידושין מדרבנן. הב"ש הביא דבריהם.
מקנה: נפק"מ אם בא אחר וקידשה באופן זה. אם זהו ספק מהתורה אינה צריכה גט מהשני ממ"נ, אך אם זו גזירה מדרבנן צריכה גט גם מהשני.
מתוך הספר יאיר השולחן, אין להעתיק ללא רשות מהמחבר, לפרטים ורכישה.