פרשני:שולחן ערוך:אבן העזר סה ג: הבדלים בין גרסאות בדף

ערך זה הוא מתוך פרויקט פרשני - הפירוש השיתופי לכתבים תורניים. מטרת פרויקט פרשני היא יצירת פירוש שיתופי על כל הכתבים התורניים, החל מהמשנה ועד ספרי השו"ת האחרונים הנכם מוזמנים להשתתף בעריכת הפירוש באמצעות דף העריכה או יצירת פירושים לערכים חדשים. יש לך שאלה על הפירוש? ניתן להשתמש בדף השיחה ובהוספת תבנית שאלה בראש הדף. מעוניין בהסבר למקור שלא קיים עדיין בפרשני? צור אותו כעת וכתוב את שאלתך בדף השיחה.

שולחן ערוך:אבן העזר סה ג סעיף ג - זכר לחורבן בחתונה

הגמרא במסכת בבא בתרא בבא בתרא ס ב מביאה שצריך לתת אפר מקלה בראש חתנים כזכר לחורבן בית המקדש. דין זה נלמד מהפסוק בתהלים תהלים קלז ו "אם לא אעלה את ירושלים על ראש שמחתי". נותנים אותו במקום התפילין, מהפסוק "לתת להם פאר תחת אפר".

טור: צריך לעשות זכר לחורבן בחתונה, באשכנז נהגו לתת אפר במקום התפילין ובספרד עטרה מעלים של זית, לפי שהזית מר. לכל מנהג יש מקום.

⤶ כל בו: יש מקומות שלא היו רגילים להניח תפילין, ולכן גם לא שמו אפר באותו המקום. במקום זה נהגו שם לשים מפה שחורה בראש החתן, ובאותה הדרך פשט המנהג לשבור כוס אחרי שבע הברכות.

☜ שו"ע: צריך לשים אפר בראש החתן, כזכר לחורבן ירושלים.

☜ רמ"א: יש מקומות שנהגו לשבור כוס אחרי שבע הברכות, והמנהג שלנו לשבור את הכוס שבירכו עליו את ברכת האירוסין.

⤶ פרי מגדים (בפת"ש): בחתונה נהגו לשבור כלי זכוכית, ובחתימת התנאים כלי חרס.

⤶ משנה ברורה (או"ח תקס, סק"ט): יש לשבור כוס שלמה, ואין בכך בל תשחית. (לעומת זאת בתנאים, ראוי לקחת כלי חרס שכבר שבור).

סעיף ג[עריכה]

צריך לתת אפר בראש החתן, במקום הנחת תפילין, זכר לאבילות ירושלים, דכתיב: לשום לאבילי ציון פאר תחת אפר (ב"ב ס,ב). הגה: ויש מקומות שנהגו לשבר כוס אחר שבע ברכות, וזהו מנהג נוהג במדינות אלו שהחתן שובר הכלי שמברכין עליו ברכת אירוסין (כל בו), וכל מקום לפי מנהגו. עוד נוהגים להתענות, ועיין לעיל סי' ס"א. ודין זריקת אוכלין לפני חתן וכלה, עיין בא"ח סי' קע"א.

מתוך הספר יאיר השולחן, אין להעתיק ללא רשות מהמחבר, לפרטים ורכישה.