פרשני:שולחן ערוך:אבן העזר קכח א: הבדלים בין גרסאות בדף
(Added yair hashulchan's seif.) |
מ (Updated article link) |
||
(גרסת ביניים אחת של אותו משתמש אינה מוצגת) | |||
שורה 28: | שורה 28: | ||
תוך עיבורה של עיר: '''מהרי"ו,ד"מ,ב"ש''' – נחשב כתוך העיר. | תוך עיבורה של עיר: '''מהרי"ו,ד"מ,ב"ש''' – נחשב כתוך העיר. | ||
'''מתוך הספר יאיר השולחן''' | '''מתוך הספר יאיר השולחן''', אין להעתיק ללא רשות מהמחבר, [https://www.yeshiva.org.il/Article/3873 לפרטים ורכישה]. | ||
[[קטגוריה:שולחן ערוך]] | [[קטגוריה:שולחן ערוך]] | ||
[[קטגוריה:יאיר_השולחן_אבן_העזר]] | [[קטגוריה:יאיר_השולחן_אבן_העזר]] |
גרסה אחרונה מ־13:10, 19 במאי 2019
|
ערך זה הוא מתוך פרויקט פרשני - הפירוש השיתופי לכתבים תורניים.
מטרת פרויקט פרשני היא יצירת פירוש שיתופי על כל הכתבים התורניים, החל מהמשנה ועד ספרי השו"ת האחרונים הנכם מוזמנים להשתתף בעריכת הפירוש באמצעות דף העריכה או יצירת פירושים לערכים חדשים. |
סעיף א[עריכה]
צריך להזכיר בגט שם המקום שהעדים עומדים שם בשעת חתימה: למנין שאנו מונין בו כאן במתא פלונית (גיטין פ,א); ואם שינה והזכיר שם מקום אחר, פסול; ואם נשאת, לא תצא (רמב"ם,ר"ת). אבל על מקום עמידת הסופר בשעת כתיבה, אין לחוש. לפיכך אם נכתב במקום אחד ונחתם במקום אחר, יזכיר שם המקום שנחתם בו (רמב"ם,רא"ש). וי"א שגם על מקום עמידת הסופר יש להקפיד, וצריך שיעמדו הסופר והעדים במקום אחד (תוס',תרומה).
מקום הכתיבה: גיטין פ,א: היה במזרח וכתב במערב: מאן? אילימא בעל היינו שינה שמו ושמה שם עירו ושם עירה אלא לאו סופר.
רמב"ם,רא"ש: אין הכוונה למקום כתיבת הגט אלא למקום החתימה. "סופר" לאו דוקא, אלא הכוונה לעדים אלא שבד"כ חותמים במקום הכתיבה.
תוס',תרומה,רמ"ה: הכוונה למקום הכתיבה ע"י הסופר, וכ"ש שצריך לכתוב גם מקום החתימה.
שו"ע: סתם כרמב"ם וי"א כתוס'.
לא כתב מקום החתימה: ב"ש – מהשו"ע משמע שפסול אף בדיעבד שכבר ניתן, אולם לדברי הרא"ש ורוב הפוסקים שאם לא כתב מקום דירה כשר (ראה סע' ב) כ"ש שבהחסיר מקום הכתיבה יהיה כשר, ויתכן שכאן יודו גם החולקים שם.
שינה מקום החתימה: גיטין עט,ב: משנה: כתב לשום מלכות שאינה הוגנת, לשום מלכות מדי, לשום מלכות יון, לבנין הבית, לחורבן הבית; היה במזרח וכתב במערב, במערב וכתב במזרח, תצא מזה ומזה וצריכה גט מזה ומזה... והולד ממזר מזה ומזה. גמרא: [פ,ב] זו דברי רבי מאיר אבל חכמים אומרים הולד כשר. ומודים חכמים לרבי מאיר שאם שינה שמו ושמה שם עירו ושם עירה שהולד ממזר.
ר"ח: אם נישאת תצא והולד מהשני ממזר. פסק כר"מ לפי שראינו שרב ורב הונא חששו לדבריו והורו לסופרים "כי יתביתו בהיני כתובו בהיני", והבין שחכמים לא חלקו על כך אלא הם מוסבים על "כתב לשום מלכות אחרת".
רמ"ה: תצא אך הולד אינו ממזר. הב"י ביארו או שסובר כר"ח לפסוק כר"מ אך מבארו שהריהו ממזר רק מדרבנן, וכוונתו כאן שאינו ממזר מהתורה ונפק"מ שאינו יכול לשאת ממזרת, או שפוסק כחכמים שהולד כשר אך מחמירים עליה שתצא.
ר' האי,ר"ת,רמב"ם,שו"ע: לא תינשא לכתחילה אך אם נישאת לא תצא. חכמים חלקו על שינוי מקום והלכה כמותם.
רש"י,רא"ש ברי"ף: תינשא לכתחילה. חכמים מוסבים על "כתב לשום מלכות אחרת" ובכך סוברים שלא תינשא אך לא תצא והולד כשר, אך בשינוי מקום חולקים לגמרי וסוברים שיכולה להינשא לכתחילה.
ב"ש: צ"ע אם תצא. וכתב שהרמב"ן ושו"ת הרי"ף סוברים שבכל פסולי דרבנן אם נישאת תצא, וא"כ גם לדעתם תצא.
תוך עיבורה של עיר: מהרי"ו,ד"מ,ב"ש – נחשב כתוך העיר.
מתוך הספר יאיר השולחן, אין להעתיק ללא רשות מהמחבר, לפרטים ורכישה.