פרשני:שולחן ערוך:אבן העזר קלד א: הבדלים בין גרסאות בדף

מתוך ויקישיבה
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
מ (Added credit)
מ (Updated article link)
 
שורה 20: שורה 20:
'''רשב"ץ,ב"ש''': גם גילוי דעת קודם אינו מועיל, אלא צריך דוקא מסירת מודעה.
'''רשב"ץ,ב"ש''': גם גילוי דעת קודם אינו מועיל, אלא צריך דוקא מסירת מודעה.


'''מתוך הספר יאיר השולחן''', אין להעתיק ללא רשות מהמחבר, [https://www.yeshiva.org.il/Article/706 לפרטים ורכישה].
'''מתוך הספר יאיר השולחן''', אין להעתיק ללא רשות מהמחבר, [https://www.yeshiva.org.il/Article/3873 לפרטים ורכישה].


==הערות שוליים==
==הערות שוליים==

גרסה אחרונה מ־13:12, 19 במאי 2019


ParsheiniLogo.png
ערך זה הוא מתוך פרויקט פרשני - הפירוש השיתופי לכתבים תורניים.

מטרת פרויקט פרשני היא יצירת פירוש שיתופי על כל הכתבים התורניים, החל מהמשנה ועד ספרי השו"ת האחרונים הנכם מוזמנים להשתתף בעריכת הפירוש באמצעות דף העריכה או יצירת פירושים לערכים חדשים.
יש לך שאלה על הפירוש? ניתן להשתמש בדף השיחה ובהוספת תבנית שאלה בראש הדף. מעוניין בהסבר למקור שלא קיים עדיין בפרשני? צור אותו כעת וכתוב את שאלתך בדף השיחה.

שולחן ערוך:אבן העזר קלד א

סעיף א[עריכה]

צריך שיבטל כל מודעה קודם שיתן הגט, שאם מסר מודעא בפני שנים ואמר: גט שאני רוצה ליתן לאשתי דעו שאני אנוס ליתנו ולכן אני אומר בפניכם שיהא בטל, הרי הוא בטל (ערכין כא,ב), אע"פ שלא לקח בקנין (רמב"ם). הגה: ואע"פ שלא מסר בפני שני עדים ביחד, רק בזה שלא בפני זה, ובלבד שיהיו כשרים (ריב"ש סימן רל"ב), אף ע"פ שאין מכירין את אונסו. ואפילו אם האונס שאמר היה שקר (רשב"א,רא"ש, דלא כרשב"ם). ואע"פ שנתנו אח"כ, לא אמרינן שביטל המודעא שמסר, עד שיאמר בפירוש שמבטל המודעא ואז הוא בטל (ערכין כא,ב), ואינו צריך קנין (רמב"ם).

מודעה כשאין אונס: ב"ב מ,ב: כל מודעא דלא כתיב בה אנן ידעינן ביה באונסא דפלניא, לאו מודעא היא. מודעא דמאי? אי דגיטא ודמתנתא, גלויי מילתא בעלמא היא.

רמב"ם,רשב"א,רא"ש,שו"ע: מודעה מועילה בגט אף אם ידוע שלא היה אנוס. משום שיכול לבטל הגט קודם כתיבה כמו שיכול לאחריה.

רמב"ן: אם ידוע שלא היה אנוס לא מועיל. כן כתב הרמב"ן בתחילה וכן כתב הריב"ש בשמו, וטעמו שאע"פ שביטל הגט מ"מ כשאומר אח"כ לעדים ולסופר לכתוב הריהו חוזר ומקיימו[1], וכן הביא הב"ש בשם "כמה פוסקים", אולם בב"י הביא שהרמב"ן בסוף דבריו הביא אפשרות נוספת ולפיה יש לחלק ולומר שדוקא כשלא ביטל אלא אמר שהוא אנוס ובאמת לא היה אנוס לא מועיל, אך אם אמר שמבטל מועיל.

רשב"ם: עליו לפרש שהוא אנוס, אך אם לא פירש ולא ידוע אם היה אנוס לא מועיל. לפי הרמב"ם פי' הגמ' הוא שגילוי מילתא הוא ולכן הגט מבוטל אף אם אין אונס, ולפי הרמב"ן והרשב"ם הפירוש הוא שלכן אין צריך שהעדים ידעו שהיה אנוס, אלא ברור לנו שהיה אנוס כי לולא כן פשוט לא היה נותן את המתנה, אך במקרה שאכן אינו אנוס אין המודעה מועילה.

גילוי דעת לפני כתיבה:

גיטין לד,א: אביי סבר: גלוי דעתא בגיטא לאו מלתא היא, ורבא סבר: גלוי דעתא בגיטא מילתא היא... והלכתא כנחמני. זו אחת ההלכות מיע"ל קג"ם שהלכה כאביי, וכן נפסק בשו"ע קמב,סב. ערוה"ש מב,ח מנמק שאין גילוי דעת מועיל כיוון שבגיטין וקידושין צריך עדי חלות ולכן לא הולכים אחר אומדנות אפילו במקום שיש אומדנא מוכחת, אלא לפי המעשה הגלוי.

ב"ח: דוקא גילוי דעת לאחר כתיבת הגט אינו מועיל, אך אם גילה דעתו שהוא אנוס קודם לכתיבה מועיל אף אם לא מסר ממש מודעה. זוהי כוונת הגמ' בב"ב מ,ב שבגט מספיק גילוי דעת, ולא כפירוש רשב"ם שהמוסר מודעה בגט מספיק שיגלה דעתו שהוא אנוס ואיננו צריכים לדעת מעצמנו, כי אין לו סיבה לשקר.

רשב"ץ,ב"ש: גם גילוי דעת קודם אינו מועיל, אלא צריך דוקא מסירת מודעה.

מתוך הספר יאיר השולחן, אין להעתיק ללא רשות מהמחבר, לפרטים ורכישה.

הערות שוליים[עריכה]

  1. אך לאחר כתיבה יכול לבטל ולא אומרים שבשעת נתינה אתי דיבור ומבטל דיבור. נראה הטעם משום שלאחר כתיבה הריהו מבטל את גוף הגט.