תחומין: הבדלים בין גרסאות בדף
מ (טיפול בתבנית מקור) |
אין תקציר עריכה |
||
| (2 גרסאות ביניים של 2 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
{{פירוש נוסף|נוכחי=התחום שממנו אסור לאדם לצאת ב[[שבת]] וב[[יום טוב]].|אחר= פירסום '''תחומין''' בהוצאת צמת - צוותי מדע ותורה גוש עציון|עע=[[תחומין - צמת]]}} | {{פירוש נוסף|נוכחי=התחום שממנו אסור לאדם לצאת ב[[שבת]] וב[[יום טוב]].|אחר= פירסום '''תחומין''' בהוצאת צמת - צוותי מדע ותורה גוש עציון|עע=[[תחומין - צמת]]}} | ||
התחום שממנו אסור לאדם לצאת ב[[שבת]] וב[[יום טוב]]. | התחום שממנו אסור לאדם לצאת ב[[שבת]] וב[[יום טוב]]. | ||
| שורה 5: | שורה 5: | ||
בפרשת המן {{מקור| | בפרשת המן {{מקור|שמות טז, כט|כן}} נאמר: "אל יצא איש ממקומו ביום השביעי". כלומר: התורה אסרה לצאת אל מחוץ לגבול העיר יותר משנים עשר מיל{{הערה| 24 אלף אמה}}. שיעור זה נלמד מגודלו של מחנה ישראל במדבר, שלגביו ציוה משה רבנו: "אל יצא איש ממקומו". חז"ל מדדו את מקום חניית המחנה שהשתרע "מבית הישימות עד אבל השטים" {{מקור|במדבר לג, מט|כן}} ומצאו שאורכו שלוש פרסאות שהן שנים עשר מיל. | ||
| שורה 17: | שורה 17: | ||
מהיכן מודדים אלפיים אמה? - השובת בעיר, מהלך את כל העיר ומודד חוצה לה אלפיים אמה. השובת במקום הנחשב כרשות היחיד {{מקור| | מהיכן מודדים אלפיים אמה? - השובת בעיר, מהלך את כל העיר ומודד חוצה לה אלפיים אמה. השובת במקום הנחשב כרשות היחיד {{מקור|מוקף מחיצות אף שאינו עיר, כגון שטח ריק מגודר וכדומה|כן}}, מהלך את כולו ומודד חוצה לו אלפיים אמה. השובת במקום שאינו מוקף מחיצות, יש לו ד' אמות ומודד חוצה להם אלפיים אמה. | ||
מהו תחום שבת? - תחום שבת הוא שטח העשוי כריבוע או כמלבן סביב העיר כאשר העיר במרכזו, ומרחק צלעותיו מן העיר הוא אלפיים אמה. היות והתחום עשוי בצורת ריבוע או מלבן, לכן ההולך מן העיר לכוון הזוויות של המרובע יש לו יותר מאלפיים אמה {{מקור| | מהו תחום שבת? - תחום שבת הוא שטח העשוי כריבוע או כמלבן סביב העיר כאשר העיר במרכזו, ומרחק צלעותיו מן העיר הוא אלפיים אמה. היות והתחום עשוי בצורת ריבוע או מלבן, לכן ההולך מן העיר לכוון הזוויות של המרובע יש לו יותר מאלפיים אמה {{מקור|"נשכר אל הזוויות"|כן}}. | ||
| שורה 29: | שורה 29: | ||
בגמרא מובאר, שאפשר לקבוע את רוחות השמים לפי כוכבי השמים, או לפי זריחת החמה ושקיעתה. הדרך המעשית הקלה ביותר, כיום, היא לקבוע את הצפון בעזרת מצפן {{מקור| | בגמרא מובאר, שאפשר לקבוע את רוחות השמים לפי כוכבי השמים, או לפי זריחת החמה ושקיעתה. הדרך המעשית הקלה ביותר, כיום, היא לקבוע את הצפון בעזרת מצפן {{מקור|אולם יש לקחת בחשבון את הסטיה של הצפון המגנטי מהצפון האמיתי - הגאוגרפי - שהיא בארץ ישראל בשיעור של 2 מעלות. במקומות אחרים על פני כדור הארץ שיעור הסטיה עשוי להיות גבוה בהרבה והוא מסומן בדרך כלל על פני המפות|כן}}. קוי האורך והרוחב במפות משורטטים בדיוק לפי הצפון האמיתי. ולכן מי שמשתמש למדידת התחום במפה, יוכל לרבע את העיר או את התחום במקביל לקוי האורך והרוחב שעל המפה. | ||
גרסה אחרונה מ־11:12, 31 במאי 2019
|
|
- ערך זה עוסק בהתחום שממנו אסור לאדם לצאת בשבת וביום טוב.. אם התכוונתם לפירסום תחומין בהוצאת צמת - צוותי מדע ותורה גוש עציון, עיינו בערך תחומין - צמת.
התחום שממנו אסור לאדם לצאת בשבת וביום טוב.
בפרשת המן (שמות טז, כט) נאמר: "אל יצא איש ממקומו ביום השביעי". כלומר: התורה אסרה לצאת אל מחוץ לגבול העיר יותר משנים עשר מיל[1]. שיעור זה נלמד מגודלו של מחנה ישראל במדבר, שלגביו ציוה משה רבנו: "אל יצא איש ממקומו". חז"ל מדדו את מקום חניית המחנה שהשתרע "מבית הישימות עד אבל השטים" (במדבר לג, מט) ומצאו שאורכו שלוש פרסאות שהן שנים עשר מיל.
זוהי שיטת הרמב"ם, שפסק על פי התלמוד הירושלמי. אך רוב הפוסקים סוברים, כי אין איסור תחומין מן התורה כלל, אלא גזירת חכמים שאסרו לצאת אל מחוץ לגבול העיר יותר מאלפיים אמה. לדבריהם, התלמוד הבבלי חולק על התלמוד הירושלמי, והלכה כבבלי.
באיסור דרבנן של תחום שבת של אלפיים אמה מודה גם הרמב"ם, אלא שהוא מוסיף עליו גם איסור דאורייתא של שנים עשר מיל.
מהיכן מודדים אלפיים אמה? - השובת בעיר, מהלך את כל העיר ומודד חוצה לה אלפיים אמה. השובת במקום הנחשב כרשות היחיד (מוקף מחיצות אף שאינו עיר, כגון שטח ריק מגודר וכדומה), מהלך את כולו ומודד חוצה לו אלפיים אמה. השובת במקום שאינו מוקף מחיצות, יש לו ד' אמות ומודד חוצה להם אלפיים אמה.
מהו תחום שבת? - תחום שבת הוא שטח העשוי כריבוע או כמלבן סביב העיר כאשר העיר במרכזו, ומרחק צלעותיו מן העיר הוא אלפיים אמה. היות והתחום עשוי בצורת ריבוע או מלבן, לכן ההולך מן העיר לכוון הזוויות של המרובע יש לו יותר מאלפיים אמה ("נשכר אל הזוויות").
אם לעיר יש צורה מרובעת או מלבנית, "מניחים" את מלבן התחום כך שצלעותיו תהיינה מקבילות לצלעות העיר. אם העיר עגולה או משולשת או שאין לה צורה מוגדרת, "מרבעים" את העיר לפי ריבוע רוחות העולם ואחר כך "מניחים" את מלבן התחום כך שצלעותיו תהיינה מקבילות לריבוע העיר. כמובן שבמקרה זה גם מלבן התחום יהיה "מונח" לפי ריבוע רוחות העולם.
בגמרא מובאר, שאפשר לקבוע את רוחות השמים לפי כוכבי השמים, או לפי זריחת החמה ושקיעתה. הדרך המעשית הקלה ביותר, כיום, היא לקבוע את הצפון בעזרת מצפן (אולם יש לקחת בחשבון את הסטיה של הצפון המגנטי מהצפון האמיתי - הגאוגרפי - שהיא בארץ ישראל בשיעור של 2 מעלות. במקומות אחרים על פני כדור הארץ שיעור הסטיה עשוי להיות גבוה בהרבה והוא מסומן בדרך כלל על פני המפות). קוי האורך והרוחב במפות משורטטים בדיוק לפי הצפון האמיתי. ולכן מי שמשתמש למדידת התחום במפה, יוכל לרבע את העיר או את התחום במקביל לקוי האורך והרוחב שעל המפה.
כדי להתיר הליכה למרחק גדול יותר מאלפיים אמה, ניתן לעשות עירוב תחומין.
- ↑ 24 אלף אמה