ישיבת בית אברהם (סלונים): הבדלים בין גרסאות בדף
מ (לופיזיאן העביר את הדף ישיבת בית אברהם לשם ישיבת בית אברהם (סלונים)) |
|||
שורה 14: | שורה 14: | ||
==ישיבת בית אברהם (בוגרי חברון)== | ==[[ישיבת בית אברהם (בוגרי חברון)]]== | ||
בית המדרש 'בית אברהם' בני ברק. 'בית גדול' כדרשת חז"ל: שמגדלים בו תורה ותפילה. אוירת הוד קדומים של 'סלבודקה' מילאה את חללו, ובהרגשות של התרוממות ו'גדלות' היו נדבקים הבאים בינות לשטחו הקטן. | בית המדרש 'בית אברהם' בני ברק. 'בית גדול' כדרשת חז"ל: שמגדלים בו תורה ותפילה. אוירת הוד קדומים של 'סלבודקה' מילאה את חללו, ובהרגשות של התרוממות ו'גדלות' היו נדבקים הבאים בינות לשטחו הקטן. | ||
גרסה מ־13:28, 18 ביוני 2019
|
מן הויקיפדיה העברית; ישיבת בית אברהם היא ישיבה השייכת לחסידות סלונים, ומרכזה בשכונת מאה שערים בירושלים. ראש הישיבה הנוכחי הוא הרב משה ברזובסקי, בנו של האדמו"ר רבי שמואל ברזובסקי,
היסטוריה
הישיבה הוקמה על ידי רבי שלום נח ברזובסקי בשנת תש"ב[1], כאשר בראש חסידות סלונים עמד האדמו"ר רבי שלמה דוד יהושע וינברג מסלונים. מלחמת העולם השנייה שהייתה בעיצומה פגעה בקשר הרציף בין החסידים לבין רבם שישב בעיר ברנוביץ'. כמשגיח, ר"מ ומנהל מונה הרב חיים אליהו שטרנברג.
בתחילת 1963 למדו בישיבה 125 בחורים ו-25 אברכים[1]. כיום לומדים בה כמה מאות תלמידים ואברכים. הישיבה משלבת את שיטת הלימוד הליטאית עם תורת החסידות. חלק מהשיעורים בישיבה נאמרים בשפת היידיש[1] אך הבחורים בינם לבין עצמם מדברים בעברית.
לאחר עזיבת הרב שטרנברג את הנהלת הישיבה תפס את מקומו הרב דוד וינברג, גיסו של רבי שלום נח. לאחר מינויו של רבי שלום נח ברזובסקי לאדמו"ר, תפס את מקומו בנו רבי שמואל ברזובסקי. כשנתיים לאחר התמנותו של רבי שמואל לאדמו"ר, מונה בנו הרב משה ברזובסקי לראש ישיבה. הר"מים בישיבה הם: הרב ישראל לוריא (חתנו של רבי שלום נח, מחבר הספרים "נתיבי ישורון"), הרב מרדכי וינברג[2] והרב אהרן וינברג[3].
בישיבה יש כולל אברכים בראשותו של רבי צבי הירש וינברג[4], וכן ישיבה קטנה בשכונת הבוכרים.
בשנת תשס"ה הוקמה בביתר עילית שלוחה נוספת של הישיבה על שם מייסדה רבי שלום נח ברזובסקי. בראשות הישיבה עומד הרב אורי וייסבלום, חתנו של האדמו"ר הנוכחי.
ישיבת בית אברהם (בוגרי חברון)
בית המדרש 'בית אברהם' בני ברק. 'בית גדול' כדרשת חז"ל: שמגדלים בו תורה ותפילה. אוירת הוד קדומים של 'סלבודקה' מילאה את חללו, ובהרגשות של התרוממות ו'גדלות' היו נדבקים הבאים בינות לשטחו הקטן.
כל התפילות היו במתון רב ובכובד ראש. משקל מיוחד ניתן כמובן ללימוד המוסר, שיחות קבועות היו נשמעות, ובחודש אלול היה זמן קבוע לפני מעריב של מוצאי שבת המיוחד ללימוד מוסר כתבניתו בנגון התעוררות ובשפתים דולקות. הגה"צ ר' בנימין זילבר זצ"ל היה בא במיוחד לקביעות זו. לפני קריאת התורה היה שיעור קבוע ללימוד הלכה בעיון ברמב"ם, אותו היו מרצים מחשובי המתפללים.
מייסד המקום היה הגה"צ ר' אברהם פינחס גרודזינסקי זצ"ל, בן אחיו ותלמידו המובהק של הגה"ק ר' אברהם גרודזינסקי הי"ד מסלבודקה דליטא, מנהל רוחני בישיבת בית הלל בב"ב, שקראו על שמו.
ובין מתפלליו במשך השנים נמנו (מפי השמועה ומזכרוני). הגאון ר' יצחק קוליץ זצ"ל, אב"ד ת"א, ולימים רבה של ירושלים, הגאון ר' ישעיה גולדשמיט זצ"ל, אב"ד ת"א, הגאון ר' אריה פריז זצ"ל, אב"ד ת"א, הגה"צ ר' מנדל שיינין זצ"ל, מנהל רוחני דנחלת דוד בפ"ת, הגה"צ ר' יצחק מאיר שפירא זצ"ל, מגדולי בעלי המוסר שכיהן ג"כ אחריו בנחלת דוד, (אביו של הג"ר משה שליט"א), הגה"צ ר' יחזקאל טויב זצ"ל, הגאון ר' יעקב אריאלי זצ"ל, בעל באר יעקב, הגאון ר' משה פינס זצ"ל.