רבי שלמה אפרים מלונטשיץ: הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
אריאל ביגל נ"י (שיחה | תרומות) |
אין תקציר עריכה |
||
| (4 גרסאות ביניים של משתמש אחר אחד אינן מוצגות) | |||
| שורה 3: | שורה 3: | ||
נולד בערך בשנת ש"ה, בתא המאסר בו שהו הוריו בעיירה לונשטיץ<ref>ע"פ ספר המעשיות של ר' מרדכי בן יחזקאל.</ref>. בילדותו נקרא אפרים, והשם שלמה נוסף לו המחלה בשנת שס"א<ref>הקדמה לכלי יקר.</ref>. גדל ביארוסלב שבגליציה. ביארוסלב חיבר את ספרו '''עיר גבורים''' העוסק בענייני [[מוסר]]. משם עבר לובלין, שם למד מפי ה[[מהרש"ל]]. כיהן כדרשן וראשי ישיבה בלבוב, ובשנת שס"ד כ[[אב בית דין]] בפראג. בשנת שס"ז ברח מפראג לעיירה בישיץ, בשל מחלת הדבר שפרצה בעיר. שם חיבר את הספר '''עמודי שש'''. | נולד בערך בשנת ש"ה, בתא המאסר בו שהו הוריו בעיירה לונשטיץ<ref>ע"פ ספר המעשיות של ר' מרדכי בן יחזקאל.</ref>. בילדותו נקרא אפרים, והשם שלמה נוסף לו המחלה בשנת שס"א<ref>הקדמה לכלי יקר.</ref>. גדל ביארוסלב שבגליציה. ביארוסלב חיבר את ספרו '''עיר גבורים''' העוסק בענייני [[מוסר]]. משם עבר לובלין, שם למד מפי ה[[מהרש"ל]]. כיהן כדרשן וראשי ישיבה בלבוב, ובשנת שס"ד כ[[אב בית דין]] בפראג. בשנת שס"ז ברח מפראג לעיירה בישיץ, בשל מחלת הדבר שפרצה בעיר. שם חיבר את הספר '''עמודי שש'''. | ||
לגבי יום פטירתו קיימת מחלוקת כאשר יש הסוברים שנפטר בז' ב[[אדר]] ב', יום פטירת [[משה רבינו]] שע"ט, ויש אומרים שנפטר בז' ב[[אייר]] באותה שנה. | |||
==ספריו== | ==ספריו== | ||
ספרו העיקרי והמפורסם הוא '''[[כלי יקר]]''' על התורה, שנדפס בלובלין בשנת שס"ב. | ספרו העיקרי והמפורסם הוא '''[[כלי יקר]]''' על התורה, שנדפס בלובלין בשנת שס"ב. | ||
| שורה 20: | שורה 20: | ||
*נכדו- רבי אברהם ראובן סופר- בעל "ילקוט ראובני". | *נכדו- רבי אברהם ראובן סופר- בעל "ילקוט ראובני". | ||
{{מיון רגיל:שלמה אפרים מלונשטיץ}} | |||
[[קטגוריה:אחרונים]] | |||
[[קטגוריה:פרשני המקרא]] | |||
[[קטגוריה:רבנים פולנים]] | |||
[[קטגוריה:רבנים צ'כים]] | |||
גרסה אחרונה מ־09:42, 21 ביולי 2019
|
|
רבי שלמה אפרים מלונטשיץ בעל הפירוש כלי יקר על התורה.
נולד בערך בשנת ש"ה, בתא המאסר בו שהו הוריו בעיירה לונשטיץ[1]. בילדותו נקרא אפרים, והשם שלמה נוסף לו המחלה בשנת שס"א[2]. גדל ביארוסלב שבגליציה. ביארוסלב חיבר את ספרו עיר גבורים העוסק בענייני מוסר. משם עבר לובלין, שם למד מפי המהרש"ל. כיהן כדרשן וראשי ישיבה בלבוב, ובשנת שס"ד כאב בית דין בפראג. בשנת שס"ז ברח מפראג לעיירה בישיץ, בשל מחלת הדבר שפרצה בעיר. שם חיבר את הספר עמודי שש.
לגבי יום פטירתו קיימת מחלוקת כאשר יש הסוברים שנפטר בז' באדר ב', יום פטירת משה רבינו שע"ט, ויש אומרים שנפטר בז' באייר באותה שנה.
ספריו[עריכה]
ספרו העיקרי והמפורסם הוא כלי יקר על התורה, שנדפס בלובלין בשנת שס"ב.
ספריו האחרים:
- עיר גיבורים- מוסר, שלושה חלקים, נדפס בשנת ש"מ בבאיזילאה.
- עוללות אפרים- נדפס לובלין ש"ן.
- אורח לחיים- נדפס בלובלין שנ"ה.
- שפתי דעת- נדפס בפראג ש"ע-שע"א.
- עמודי שש- פראג שע"ח.
כמו כן, כתב ספר רבבות אפרים, שלפי דבריו הוא ספר גדול[3], אולם הוא לא נדפס.
מתלמידיו[עריכה]
- רבי יום טוב ליפמן הלר- בעל "תוספות יום טוב".
- רבי שעפטיל הלוי הורוויץ- בנו של השל"ה- בעל "ווי העמודים".
- בנו רבי צבי הירש לינטשיץ.
- נכדו- רבי אברהם ראובן סופר- בעל "ילקוט ראובני".