פרשת עקב: הבדלים בין גרסאות בדף
| (גרסת ביניים אחת של אותו משתמש אינה מוצגת) | |||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
פרשת עקב היא הפרשה השלישית בחומש [[ספר דברים|דברים]]. בפרשה ממשיך משה את נאומו, ומשלב בתוכו את יסודות הגמול והעונש יחד עם סיפור חטאי עם ישראל במדבר. בסוף הפרשה כתובה גם הפרשה השניה מ[[קריאת שמע]]. | [[פרשת עקב]] היא הפרשה השלישית בחומש [[ספר דברים|דברים]]. בפרשה ממשיך משה את נאומו, ומשלב בתוכו את יסודות הגמול והעונש יחד עם סיפור חטאי עם ישראל במדבר. בסוף הפרשה כתובה גם הפרשה השניה מ[[קריאת שמע]]. | ||
==תוכן הפרשה== | ==תוכן הפרשה== | ||
* '''הגמול והעונש'''- הפרשה מתחילה בהכרזתו של [[משה]] על כך שאם עם ישראל יקיימו את מצוות ה' הם יקבלו ברכה כמו שהובטח לאבות. | * '''הגמול והעונש'''- הפרשה מתחילה בהכרזתו של [[משה]] על כך שאם עם ישראל יקיימו את מצוות ה' הם יקבלו ברכה כמו שהובטח לאבות. | ||
| שורה 11: | שורה 11: | ||
הירושלמי מתרץ כי בעוד הפרשייה הראשונה היא ליחיד והשניה היא לרבים ולכן שתיהן נצרכות. נראה שעיקר חילוקו של הירושלמי נובע מכך שהפרשיה הראשונה כתובה בלשון יחיד "ועבדת" ואילו השניה בלשון רבים "ועבדתם". | הירושלמי מתרץ כי בעוד הפרשייה הראשונה היא ליחיד והשניה היא לרבים ולכן שתיהן נצרכות. נראה שעיקר חילוקו של הירושלמי נובע מכך שהפרשיה הראשונה כתובה בלשון יחיד "ועבדת" ואילו השניה בלשון רבים "ועבדתם". | ||
בנוסף, בעוד הפרשיה הראשונה קובעת שיש לעבוד את ה' '''בכל | בנוסף, בעוד הפרשיה הראשונה קובעת שיש לעבוד את ה' '''בכל מאודך''', הפרשיה השניה משמיטה עניין זה וייתכן שאכן אין מדובר במעלה אליה יכולים להגיע רוב העם. [[נפש החיים]] {{מקור|(שער א פ"ח הגהה)}} מסביר את דברי הירושלמי ביחס ללימוד תורה. בפרשיה הראשונה כתוב בכל מאודך- בכל ממונך, מדברת אל האדם היחידי משום שרק הוא יכול לעבוד ה' ללא קשר לממון ובלי לעבוד. מאידך הציבור הכללי אינו יכול רק ללמוד כל הזמן אלא מחויב גם לעסוק בפרנסה ולכן לא כתוב בה בכל מאודך. | ||
{{פרשת שבוע}} | {{פרשת שבוע}} | ||
[[קטגוריה:פרשת השבוע|עקב]] | [[קטגוריה:פרשת השבוע|עקב]] | ||
[[קטגוריה:ספר דברים]] | [[קטגוריה:ספר דברים]] | ||
גרסה אחרונה מ־22:45, 22 באוגוסט 2019
|
|
פרשת עקב היא הפרשה השלישית בחומש דברים. בפרשה ממשיך משה את נאומו, ומשלב בתוכו את יסודות הגמול והעונש יחד עם סיפור חטאי עם ישראל במדבר. בסוף הפרשה כתובה גם הפרשה השניה מקריאת שמע.
תוכן הפרשה[עריכה]
- הגמול והעונש- הפרשה מתחילה בהכרזתו של משה על כך שאם עם ישראל יקיימו את מצוות ה' הם יקבלו ברכה כמו שהובטח לאבות.
- כיבוש הארץ וניתוץ האלילים- משה קורא לעם שלא לפחד מכיבוש הארץ ומזכיר להם שכשם שהקב"ה עשה להם ניסים במצרים כך הוא יעשה להם ניסים בכיבוש הארץ. בנוסף, משה מצווה שלא לחמול על אלילי הכסף והזהב של עמי הארץ ולהשמידם, שלא יפלו בגללם בעבודה זרה.
- ההליכה במדבר וההגעה לארץ- משה מסביר כי מטרת ההליכה במדבר היתה על מנת לנסות את העם האם יוכלו לשמור את מצוות ה', וכך גם נס המן נועד ללמד את העם שהפרנסה היא מהקב"ה. משה מתאר את הניסים שנעשו לעם במדבר, כמו שבגדיהם לא נהרסו ורגליהם לא כאבו בכל שנותיהם במדבר, ומתאר בשבחה של ארץ ישראל.
- אזהרה שלא לשכוח את ה'- משה מזהיר את העם שגם לאחר שכבר יתבססו בארץ, לא ישכחו את הקב"ה שהביאם למצב זה, ומזהירם שבמידה וישכחו את ה' ויעבדו עבודה זרה, הם יגורשו מהארץ.
- חטאי העם במדבר- משה מוסיף כי הארץ לא ניתנה לעם בגלל צדקותם אלא בגלל רשעת הגויים היושבים בארץ וההבטחה שהקב"ה הבטיח לאבות. משה מזכיר לעם את חטאיהם במדבר, כמו חטא העגל או חטא המרגלים ומראה להם שאין הם נכנסים לארץ בזכות מעשיהם הטובים, אלא בגלל ההבטחה לאבות ורשעת יושבי הארץ.
- הגמול והעונש בארץ ישראל- משה מסביר לעם שאין ארץ ישראל דומה לארץ מצרים, אלא בארץ ישראל ישנה השגחה תמידית של הקב"ה. השגחה זו מובילה לכך שהגשמים תלויים באופן ישיר במעשיהם, ובמידה וישחיתו את מעשיהם גם הגשמים ייפסקו. מנגד, במידה וישמרו את דרך התורה יקבלו שפע ויזכו להיכנס לשבת בשלווה בארץ ישראל.
שתי פרשיות קריאת שמע[עריכה]
קריאת שמע מורכבת בתוכה משתי פרשיות המקבילות זו לזו: "ואהבת" הפרשיה הראשונה, "והיה אם שמוע" השניה. פרשיות אלו עוסקות באותן נושאים- תפילין, מזוזה, תלמוד תורה וכן על אהבת ה' וקיום מצוותיו. הדמיון כה בולט עד שהירושלמי אף מקשה מדוע יש צורך בשתי פרשיות נפרדות ולא היה מספיק פרשיה אחת?
הירושלמי מתרץ כי בעוד הפרשייה הראשונה היא ליחיד והשניה היא לרבים ולכן שתיהן נצרכות. נראה שעיקר חילוקו של הירושלמי נובע מכך שהפרשיה הראשונה כתובה בלשון יחיד "ועבדת" ואילו השניה בלשון רבים "ועבדתם".
בנוסף, בעוד הפרשיה הראשונה קובעת שיש לעבוד את ה' בכל מאודך, הפרשיה השניה משמיטה עניין זה וייתכן שאכן אין מדובר במעלה אליה יכולים להגיע רוב העם. נפש החיים (שער א פ"ח הגהה) מסביר את דברי הירושלמי ביחס ללימוד תורה. בפרשיה הראשונה כתוב בכל מאודך- בכל ממונך, מדברת אל האדם היחידי משום שרק הוא יכול לעבוד ה' ללא קשר לממון ובלי לעבוד. מאידך הציבור הכללי אינו יכול רק ללמוד כל הזמן אלא מחויב גם לעסוק בפרנסה ולכן לא כתוב בה בכל מאודך.
ספר בראשית: בראשית, נח, לך לך, וירא, חיי שרה, תולדות, ויצא, וישלח, וישב, מקץ, ויגש, ויחי
ספר שמות: שמות, וארא, בא, בשלח, יתרו, משפטים, תרומה, תצוה, כי תשא, ויקהל, פקודי
ספר ויקרא: ויקרא, צו, שמיני, תזריע, מצורע, אחרי מות, קדושים, אמור, בהר, בחוקותי
ספר במדבר: במדבר, נשא, בהעלותך, שלח, קרח, חקת, בלק, פינחס, מטות, מסעי
ספר דברים: דברים, ואתחנן, עקב, ראה, שופטים, כי תצא, כִּי-תָבוֹא, נצבים, וילך, האזינו, וזאת הברכה