רבי יעקב יוסף מפולנאה: הבדלים בין גרסאות בדף
אריאל ביגל נ"י (שיחה | תרומות) אין תקציר עריכה |
אין תקציר עריכה |
||
| שורה 8: | שורה 8: | ||
בעקבות מעבר מרכז החסידות ממז'יבוז שבפודוליה למעזריטש שבוואהלין, רצה אף הוא לעבור לוואהלין, ולכן עבר בשנת תק"ל לכהן כרבה של פולנאה. | בעקבות מעבר מרכז החסידות ממז'יבוז שבפודוליה למעזריטש שבוואהלין, רצה אף הוא לעבור לוואהלין, ולכן עבר בשנת תק"ל לכהן כרבה של פולנאה. | ||
נפטר | נפטר ב[[כ"ד בתשרי]] [[תקמ"ב]], [[1782]]) | ||
בנו ר' אברהם שמשון מילא את מקומו של אביו בראשקוב, ועלה ל[[ארץ ישראל]] עוד בחיי אביו. בתו נישאה לר' דב אוורבוך, שמילא את מקומו כרב בפולנאה. | בנו ר' אברהם שמשון מילא את מקומו של אביו בראשקוב, ועלה ל[[ארץ ישראל]] עוד בחיי אביו. בתו נישאה לר' דב אוורבוך, שמילא את מקומו כרב בפולנאה. | ||
גרסה אחרונה מ־13:57, 24 באוקטובר 2019
|
|
רבי יעקב יוסף הכהן כ"ץ מפולנאה מגדולי החסידות ומפיציה בדור השני. מכונה "בעל התולדות"- על שם ספרו "תולדות יעקב יוסף".
תולדות חייו[עריכה]
נולד לר' צבי הכהן כ"ץ, מצאצאי רבי יום טוב ליפמן הלר בעל תוספות יום טוב, רבי שמשון מאוסטרופולי ור' יוסף כ"ץ בעל יסוד יוסף. בצעירותו נבחר לכהן כרב בשאריגרוד שבפודוליה, ושם התקרב לבעל שם טוב, לאחר שבהתחלה היה מרודפיו ומתנגדיו. משנתקרב לחסידות גורש על ידי בני קהילתו שהיו מתנגדים. לאחר שנהפך לחסיד, פיזר את כל כספו, מחשש שיש שם כסף שקבל לא כדין.
בערך בשנת תק"ח נתקבל לרבנות בראשקוב, ובערך בשנת תקי"ב עבר לכהן כרב בנמירוב, בה פעל למען הפצת החסידות בפומבי. הוא היה בכיר תלמידיו של הבעל שם טוב, אולם בתק"ך, עם פטירת הבעש"ט, נבחר להמשיכו תלמידו רבי דוב בער המגיד ממזריטש, ולא ר' יעקב יוסף. למרות זאת הוא נהג בגינונים מסוימים של אדמו"ר- הוא נהג לערוך "טיש" ונהג לקבל חסידים שבאו אליו לבקש בקשות שונות.
בעקבות מעבר מרכז החסידות ממז'יבוז שבפודוליה למעזריטש שבוואהלין, רצה אף הוא לעבור לוואהלין, ולכן עבר בשנת תק"ל לכהן כרבה של פולנאה.
בנו ר' אברהם שמשון מילא את מקומו של אביו בראשקוב, ועלה לארץ ישראל עוד בחיי אביו. בתו נישאה לר' דב אוורבוך, שמילא את מקומו כרב בפולנאה.
ספריו[עריכה]
- תולדות יעקב יוסף.
- בן פורת יוסף-דרושים, חידושי תורה, שו"ת ואגרות של הבעש"ט לגיסו ר' אברהם גרשון מקיטוב.
- צפנת פענח- על ספר שמות.
- כתונת פסים.