עם סגולה: הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
אברהם אליצור (שיחה | תרומות) |
|||
| (3 גרסאות ביניים של משתמש אחר אחד אינן מוצגות) | |||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
ביהדות מציין המושג '''סגולה''' אוצר רוחני וייחודי מן הגדולות שנתן הקב"ה לעמו ישראל כשכר על קבלת התורה{{הערה|"'''סגולה''' במקרא ובתלמוד: אוצר יקר". ראו, ד"ר [[יום טוב לוינסקי]], 'אנציקלופדיה של הווי ומסורת ביהדות', כרך ב', עמוד 469}}{{הערה|"מצינו במדרש [במדבר רבה פרק יד כב]: ג' מיני קורבנות השלמים הם כנגד כוהנים, לוויים וישראלים וכנגד ג' גדולות שנתן להם הקב"ה בשכר שקיבלו את התורה: סגולה, ממלכת כוהנים ועם קדוש. סגולה - לוויים, ממלכת כוהנים - כוהני צדק, עם קדוש - ישראלים." | הערך עוסק בישראל, עם סגולה. | ||
אם חפשתם סגולות ניתן לעבור ל[[סגולה (תכונה לא-מובנת)]]. | |||
ביהדות מציין המושג '''סגולה''' אוצר רוחני וייחודי מן הגדולות שנתן הקב"ה לעמו ישראל כשכר על קבלת התורה{{הערה|"'''סגולה''' במקרא ובתלמוד: אוצר יקר". ראו, ד"ר [[יום טוב לוינסקי]], 'אנציקלופדיה של הווי ומסורת ביהדות', כרך ב', עמוד 469}}{{הערה|"מצינו במדרש [במדבר רבה פרק יד כב]: ג' מיני קורבנות השלמים הם כנגד כוהנים, לוויים וישראלים וכנגד ג' גדולות שנתן להם הקב"ה בשכר שקיבלו את התורה: סגולה, ממלכת כוהנים ועם קדוש. סגולה - לוויים, ממלכת כוהנים - כוהני צדק, עם קדוש - ישראלים." | |||
==מקור הביטוי== | ==מקור הביטוי== | ||
| שורה 12: | שורה 16: | ||
על פי רוב ה[[פרשני המקרא|פרשנים]], פירוש המילה הוא אוצר ייחודי ויקר. במקומות אחרים החלו להשתמש במילה כביטוי לתכונות או ליכולות מיוחדות שיש לאדם או לחפץ מסוים, ולעתים השתמשו במילה ככינוי לדבר הנוגד את דרך הטבע. רק ב[[ימי הביניים]] החלו להשתמש בביטוי לציון חפץ או פעולה מסוימים המשמשים לשמירה או תועלת כלשהי לאדם המאמין בהם. | על פי רוב ה[[פרשני המקרא|פרשנים]], פירוש המילה הוא אוצר ייחודי ויקר. במקומות אחרים החלו להשתמש במילה כביטוי לתכונות או ליכולות מיוחדות שיש לאדם או לחפץ מסוים, ולעתים השתמשו במילה ככינוי לדבר הנוגד את דרך הטבע. רק ב[[ימי הביניים]] החלו להשתמש בביטוי לציון חפץ או פעולה מסוימים המשמשים לשמירה או תועלת כלשהי לאדם המאמין בהם. | ||
==לקריאה נוספת== | ==לקריאה נוספת== | ||
* [[צפניה דרורי]], אמונת שכל ואמונת סגולה אצל הרמב"ם, בתוך: '''דרכים לאמונה ביהדות''', תשמ"א, עמ' 103-111. | * הרב [[צפניה דרורי]], אמונת שכל ואמונת סגולה אצל הרמב"ם, בתוך: '''דרכים לאמונה ביהדות''', תשמ"א, עמ' 103-111. | ||
* [[חיים פוקס]], '''אמת מארץ תצמח''' | * [[חיים פוקס]], '''אמת מארץ תצמח''' | ||
* ליפשיץ, '''סגולות ישראל''' | * ליפשיץ, '''סגולות ישראל''' | ||
גרסה אחרונה מ־13:23, 25 באוקטובר 2019
|
|
הערך עוסק בישראל, עם סגולה. אם חפשתם סגולות ניתן לעבור לסגולה (תכונה לא-מובנת).
ביהדות מציין המושג סגולה אוצר רוחני וייחודי מן הגדולות שנתן הקב"ה לעמו ישראל כשכר על קבלת התורה[1]{{הערה|"מצינו במדרש [במדבר רבה פרק יד כב]: ג' מיני קורבנות השלמים הם כנגד כוהנים, לוויים וישראלים וכנגד ג' גדולות שנתן להם הקב"ה בשכר שקיבלו את התורה: סגולה, ממלכת כוהנים ועם קדוש. סגולה - לוויים, ממלכת כוהנים - כוהני צדק, עם קדוש - ישראלים."
מקור הביטוי[עריכה]
המילה סגולה מופיעה בתנ"ך שש פעמים ככינוי לעם ישראל ולציון אחת מגדולות האל אשר נתן לעמו. לדוגמה:
"וְעַתָּה אִם שָׁמוֹעַ תִּשְׁמְעוּ בְּקֹלִי וּשְׁמַרְתֶּם אֶת בְּרִיתִי וִהְיִיתֶם לִי סְגֻלָּה מִכָּל הָעַמִּים כִּי לִי כָּל הָאָרֶץ" שמות, יט', ה'.
בדברי הימים א' כט', ג' המושג "סגולה" מתאר את האוצרות אותם אגר דוד לבנית בית המקדש.
בקהלת ב' 8 "סגולת מלכים" מדבר על אוצרות המלכים.
על פי רוב הפרשנים, פירוש המילה הוא אוצר ייחודי ויקר. במקומות אחרים החלו להשתמש במילה כביטוי לתכונות או ליכולות מיוחדות שיש לאדם או לחפץ מסוים, ולעתים השתמשו במילה ככינוי לדבר הנוגד את דרך הטבע. רק בימי הביניים החלו להשתמש בביטוי לציון חפץ או פעולה מסוימים המשמשים לשמירה או תועלת כלשהי לאדם המאמין בהם.
לקריאה נוספת[עריכה]
- הרב צפניה דרורי, אמונת שכל ואמונת סגולה אצל הרמב"ם, בתוך: דרכים לאמונה ביהדות, תשמ"א, עמ' 103-111.
- חיים פוקס, אמת מארץ תצמח
- ליפשיץ, סגולות ישראל
הערות שוליים[עריכה]
- ↑ "סגולה במקרא ובתלמוד: אוצר יקר". ראו, ד"ר יום טוב לוינסקי, 'אנציקלופדיה של הווי ומסורת ביהדות', כרך ב', עמוד 469