רבי אהרן טברסקי מטשרנוביל: הבדלים בין גרסאות בדף
אריאל ביגל נ"י (שיחה | תרומות) |
(←בניו) |
||
| (3 גרסאות ביניים של משתמש אחר אחד אינן מוצגות) | |||
| שורה 3: | שורה 3: | ||
נולד בשנת תקמ"ז לאדמו"ר [[רבי מרדכי מטשרנוביל]], בנו של [[רבי מנחם נחום מטשרנוביל]], בעל ה'מאור עיניים'. בילדותו למד אצל סבו. נשא את בתו של ר' גדליה מלוניץ, תלמיד [[המגיד ממזריטש]], [[רבי יעקב יוסף מפולנאה]] ו"[[המוכיח מפולנאה]]" (תלמידי ה[[בעש"ט]]), ממנה נולדו לו רק בנות, ולאחר פטירתה נשא את בתו של ר' אהרן מטיטוב, נכד הבעש"ט. עוד בחיי אביו, היווה ר' אהרן דמות מרכזית בחצר טשרנוביל, לארח פטירת אביו, בשנת תקצ"ח, החלו שמונת בניו לכהן כאדמו"רים בערים שונות, אך כולם רחשו כבוד והערכה כלפיו (ואף אחיו השישי [[רבי דוד מטולנא]] היה מחסידיו למשך כעשר שנים עד שנעתר להפצרות החסידים ואמו לכהן כאדמו"ר). הנהגתו היתה סמכותית ותקיפה, ויחד עם זאת חסידיו העריצו אותו ביותר, וישנם סיפורים על החרדה שתקפה את הבאים בחדרו. | נולד בשנת תקמ"ז לאדמו"ר [[רבי מרדכי מטשרנוביל]], בנו של [[רבי מנחם נחום מטשרנוביל]], בעל ה'מאור עיניים'. בילדותו למד אצל סבו. נשא את בתו של ר' גדליה מלוניץ, תלמיד [[המגיד ממזריטש]], [[רבי יעקב יוסף מפולנאה]] ו"[[המוכיח מפולנאה]]" (תלמידי ה[[בעש"ט]]), ממנה נולדו לו רק בנות, ולאחר פטירתה נשא את בתו של ר' אהרן מטיטוב, נכד הבעש"ט. עוד בחיי אביו, היווה ר' אהרן דמות מרכזית בחצר טשרנוביל, לארח פטירת אביו, בשנת תקצ"ח, החלו שמונת בניו לכהן כאדמו"רים בערים שונות, אך כולם רחשו כבוד והערכה כלפיו (ואף אחיו השישי [[רבי דוד מטולנא]] היה מחסידיו למשך כעשר שנים עד שנעתר להפצרות החסידים ואמו לכהן כאדמו"ר). הנהגתו היתה סמכותית ותקיפה, ויחד עם זאת חסידיו העריצו אותו ביותר, וישנם סיפורים על החרדה שתקפה את הבאים בחדרו. | ||
כיהן כ"נשיא [[ארץ ישראל]]" באוקראינה, כהונה שגרמה למחלוקת בינו לבין אחיו [[רבי יעקב ישראל מטשרקס]], מחלוקת | כיהן כ"נשיא [[ארץ ישראל]]" באוקראינה, כהונה שגרמה למחלוקת בינו לבין אחיו [[רבי יעקב ישראל מטשרקס]], מחלוקת שהחריפה ביותר. | ||
ר' אהרן נהג להכתיר את נכדיו כאדמו"רים בעודו בחיים. | ר' אהרן נהג להכתיר את נכדיו כאדמו"רים בעודו בחיים. | ||
האריך ימים ונפטר בה' ב[[כסליו]] תרל"ב. | האריך ימים ונפטר בה' ב[[כסליו]] תרל"ב. | ||
==בניו== | ==בניו== | ||
* ר' מנחם נחום | * ר' מנחם נחום (השני) מטשרנוביל | ||
* ר' ישעיה משולם זושא מטשרנוביל | * ר' ישעיה משולם זושא מטשרנוביל (חותנו של [[רבי ישכר דב רוקח (הראשון)]] מ[[חסידות בעלז|בעלז]]) | ||
* ר' ברוך אשר מטשרנוביל | * ר' ברוך אשר מטשרנוביל | ||
* חתנו ר' שלמה מלודמיר | * חתנו ר' שלמה מלודמיר | ||
| שורה 18: | שורה 19: | ||
{{ציר זמן לרבנים|התחלה=5547|מספר שנים=85}} | {{ציר זמן לרבנים|התחלה=5547|מספר שנים=85}} | ||
{{ | {{מיון רגיל:טברסקי אהרן}} | ||
[[קטגוריה:אדמו"רי בית טשרנוביל]] | [[קטגוריה:אדמו"רי בית טשרנוביל]] | ||
[[קטגוריה:רבנים אוקראינים]] | [[קטגוריה:רבנים אוקראינים]] | ||
גרסה אחרונה מ־13:25, 28 בנובמבר 2019
|
|
רבי אהרן טברסקי היה האדמו"ר השלישי מטשרנוביל.
תולדות חייו[עריכה]
נולד בשנת תקמ"ז לאדמו"ר רבי מרדכי מטשרנוביל, בנו של רבי מנחם נחום מטשרנוביל, בעל ה'מאור עיניים'. בילדותו למד אצל סבו. נשא את בתו של ר' גדליה מלוניץ, תלמיד המגיד ממזריטש, רבי יעקב יוסף מפולנאה ו"המוכיח מפולנאה" (תלמידי הבעש"ט), ממנה נולדו לו רק בנות, ולאחר פטירתה נשא את בתו של ר' אהרן מטיטוב, נכד הבעש"ט. עוד בחיי אביו, היווה ר' אהרן דמות מרכזית בחצר טשרנוביל, לארח פטירת אביו, בשנת תקצ"ח, החלו שמונת בניו לכהן כאדמו"רים בערים שונות, אך כולם רחשו כבוד והערכה כלפיו (ואף אחיו השישי רבי דוד מטולנא היה מחסידיו למשך כעשר שנים עד שנעתר להפצרות החסידים ואמו לכהן כאדמו"ר). הנהגתו היתה סמכותית ותקיפה, ויחד עם זאת חסידיו העריצו אותו ביותר, וישנם סיפורים על החרדה שתקפה את הבאים בחדרו.
כיהן כ"נשיא ארץ ישראל" באוקראינה, כהונה שגרמה למחלוקת בינו לבין אחיו רבי יעקב ישראל מטשרקס, מחלוקת שהחריפה ביותר.
ר' אהרן נהג להכתיר את נכדיו כאדמו"רים בעודו בחיים.
האריך ימים ונפטר בה' בכסליו תרל"ב.
בניו[עריכה]
- ר' מנחם נחום (השני) מטשרנוביל
- ר' ישעיה משולם זושא מטשרנוביל (חותנו של רבי ישכר דב רוקח (הראשון) מבעלז)
- ר' ברוך אשר מטשרנוביל
- חתנו ר' שלמה מלודמיר
- חתנו ר' יצחק מברזנה
- חתנו רבי דוד משה מטשורטקוב
| תקופת חייו של רבי אהרן טברסקי מטשרנוביל על ציר הזמן |
|---|
 |