פרשני:שולחן ערוך:יורה דעה שסא ד: הבדלים בין גרסאות בדף
Shirayhayam (שיחה | תרומות) (Added shirat haram's seif.) |
מ (Try fix category tree) |
||
| שורה 26: | שורה 26: | ||
[[קטגוריה:שולחן ערוך]] | [[קטגוריה:שולחן ערוך]] | ||
[[קטגוריה:שירת הים]] | [[קטגוריה:שירת הים]] | ||
[[קטגוריה:יורה דעה (פרשני)]] | |||
גרסה אחרונה מ־16:09, 20 בינואר 2020
|
|
ערך זה הוא מתוך פרויקט פרשני - הפירוש השיתופי לכתבים תורניים.
מטרת פרויקט פרשני היא יצירת פירוש שיתופי על כל הכתבים התורניים, החל מהמשנה ועד ספרי השו"ת האחרונים הנכם מוזמנים להשתתף בעריכת הפירוש באמצעות דף העריכה או יצירת פירושים לערכים חדשים. |
סעיף ד – כשאינו צריך ללוות את המת[עריכה]
ירושלמי ביכורים פרק ג הלכה ג[עריכה]
א"ר יוסי בי ר' בון: אילין דקיימין מן קומי מיתא, לא מן קומי מיתא אינון קיימין לון, אלא מן קומי אילין דגמלים ליה חסד {תרגום: אותם שקמים מלפני המת, לא מלפני המת הם קמים, אלא לפני מי שגומל חסד עם המת}.
כתב השו"ע ע"פ הרמב"ן (תורת האדם, שער הסוף, עניין ההוצאה, אות כו) שהביא בשם הרי"ץ גיאת שהסיק מהגמרא: "אפילו במקום שאינו צריך ללוות את המת {"כגון שיש לו כל צרכו" (ב"י)} - צריך לעמוד מפניו".[1]
וביאר הט"ז (ס"ק ב) שהעמידה היא לכבוד המלווים של המת שעוסקים במצווה. וכן בכל שאר המצוות, יש לעמוד בפני העוסק במצווה. ועוד כתב שאם המת הוא בעצמו היה ת"ח צריך לעמוד גם לכבוד המת.[2]
וכתב יפה ללב (ח"ז יו"ד סי' שסז, הובא בחזו"ע ח"א עמ' רצט) שכן הדין אם הוא נמצא רחוק, ולא יספיק ללוותו, יעמוד ויאמר: "לך בשלום ותנוח, ותעמוד לגורלך לקץ הימין".
הנמצא ברכב ורואה מת[עריכה]
כתב גשה"ח (פי"ד סעיף ח, הובא בפנ"ב סי' ה הע' כד) שאם נוסע ברכב ורואה הלוויה - רצוי להדר לקום מפניו בתוך הרכב.
וכתב החזו"ע (אבלות ח"א, לוית המת הערה א, עמ' קצט): "הנוסע באוטובוס ורואה הלוויה עוברת, אם אפשר לו לרדת וללוות את המת נכון שיעשה כן, ואע"פ שהאוטובוס נחשב רשות אחרת. ואם אי אפשר לו לרדת - יעמוד על עמדו, כל זמן שהוא רואה את מיטת המת. ואם הוא נוהג ברכב ואי אפשר לו לעצור - יאמר כלפי המת: "לך בשלום ותנוח ותעמוד לגורלך לקץ הימין"".
מתוך הספר שירת הים - לפרטים
הערות שוליים[עריכה]
- ↑
וקשה שהרי אם ישנו חיוב ללוות את המת, כ"ש שיש חיוב לעמוד, ולא מובן מתי אינו צריך ללוות את המת?
והעמק שאלה תירץ, שכשיש למת כדי צורכו אינו צריך ללוותו כלל, ומספיק לעמוד בפניו.
ובשו"ת באר משה (פנ"ב סי' ה הערה כד) כתב שדין עמידה זה כאשר הוא נמצא ברשות שונה מרשותו של המת, כגון שנמצא בביתו, ורואה הלוויה וכדומה. ועיין עוד בגשה"ח (פי"ד סע"ח, עמוד קכח), שמחלק בין הדינים.
- ↑
והקשה הפת"ש (ס"ק ג): מהי הנפק"מ אם המת הוא ת"ח, הרי ממילא צריך לעמוד בפני נושאי המת. ותירץ שהנפק"מ היא כאשר המתעסקים הם גויים, שאם המת הוא ת"ח צריך לעמוד בפני המת.