פרשני:שולחן ערוך:יורה דעה שעג ח: הבדלים בין גרסאות בדף

מתוך ויקישיבה
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
(Added shirat haram's seif.)
 
מ (Try fix category tree)
 
שורה 34: שורה 34:
[[קטגוריה:שולחן ערוך]]
[[קטגוריה:שולחן ערוך]]
[[קטגוריה:שירת הים]]
[[קטגוריה:שירת הים]]
[[קטגוריה:יורה דעה (פרשני)]]

גרסה אחרונה מ־16:12, 20 בינואר 2020


ParsheiniLogo.png
ערך זה הוא מתוך פרויקט פרשני - הפירוש השיתופי לכתבים תורניים.

מטרת פרויקט פרשני היא יצירת פירוש שיתופי על כל הכתבים התורניים, החל מהמשנה ועד ספרי השו"ת האחרונים הנכם מוזמנים להשתתף בעריכת הפירוש באמצעות דף העריכה או יצירת פירושים לערכים חדשים.
יש לך שאלה על הפירוש? ניתן להשתמש בדף השיחה ובהוספת תבנית שאלה בראש הדף. מעוניין בהסבר למקור שלא קיים עדיין בפרשני? צור אותו כעת וכתוב את שאלתך בדף השיחה.

שולחן ערוך:יורה דעה שעג ח

סעיף ח – לאלו קרובים כהן לא נטמא[עריכה]

אבל רבתי פרק ה הלכה א[עריכה]

כל שאין מתאבל עליו, אין הכהן מטמא לו, שנאמר: "בעמיו" בזמן שעושה מעשה עמך ולא בזמן שפרשו מדרכי צבור.

ספרא אמור פרשה א אות טז[עריכה]

"בעמיו" בזמן שעושים כמעשה עמיו, לא בזמן שפרשו מדרכי ציבור.


ספרא אמור פרשה א אות יג[עריכה]

"לה יטמא", מטמא הוא על הוודאי, ואינו מטמא על הספק.


  • וכ"פ השו"ע ע"פ הרא"ש: "כהן שפירשו אבותיו מדרכי צבור, כגון: המסורות - לא היה מיטמא להם, ולא להרוגי בית דין, ולא למי שמאבד עצמו לדעת, ולא לספק[1], כגון: שנתערב ולדה בולד חבירתה, או ספק בן ט' לראשון או בן ז' לאחרון".

  • וכ"פ החזו"ע (ח"ב הל' טומאת כהנים סע' כז, עמ' עה): "כהן שפרשו אבותיו מדרכי ציבור, והם אנשים שפרקו עול מצות מעל צווארם... וכן הרוגי בי"ד, וכן המאבד עצמו לדעת, וכן מחלל שבת בפרהסיא. כל אלו אין הכהן מיטמא להם".

  • עוד כתב החזו"ע (שם הערה כז) שכהן שאביו אינו שומר תורה ומצוות ויש חשש שתפרוץ מחלוקת במשפחה אם לא יתעסקו עמו, ניתן להתיר להיטמא לו מכמה טעמים:

    • יש הסוברים (הראב"ד ועוד) שהיום (שכולנו טמאי מת) אין הכהנים מוזהרים על טומאת מת.

    • יש הסוברים שהכהנים היום הם רק ספק, משום שאין להם ייחוס.

    • כשהנפטר היה מקדש כל ערב שבת, והולך לפעמים לבית הכנסת – מעיד שמודה במעשה בראשית.

    • כשהנפטר מאמין באחדות ה', אפילו שעובר על עבירות חמורות, אינו נחשב מומר לכל התורה.

מתוך הספר שירת הים - לפרטים

הערות שוליים[עריכה]

  1. כתב בתשובת בית יעקב (הובא בפת"ש סק"ה) שדווקא האב אינו מתאבל בספק, אבל הבן חייב להתאבל אף על הספק, שהכתוב החשיב את הספק כוודאי. אך בנחלת צבי (לר' אברהם צבי אייזנשטאט, מחבר הפת"ש) השיג על דבריו.