פרשני:שולחן ערוך:יורה דעה שפד ב: הבדלים בין גרסאות בדף

מתוך ויקישיבה
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
(Added shirat haram's seif.)
 
מ (Try fix category tree)
 
שורה 19: שורה 19:
[[קטגוריה:שולחן ערוך]]
[[קטגוריה:שולחן ערוך]]
[[קטגוריה:שירת הים]]
[[קטגוריה:שירת הים]]
[[קטגוריה:יורה דעה (פרשני)]]

גרסה אחרונה מ־16:17, 20 בינואר 2020


ParsheiniLogo.png
ערך זה הוא מתוך פרויקט פרשני - הפירוש השיתופי לכתבים תורניים.

מטרת פרויקט פרשני היא יצירת פירוש שיתופי על כל הכתבים התורניים, החל מהמשנה ועד ספרי השו"ת האחרונים הנכם מוזמנים להשתתף בעריכת הפירוש באמצעות דף העריכה או יצירת פירושים לערכים חדשים.
יש לך שאלה על הפירוש? ניתן להשתמש בדף השיחה ובהוספת תבנית שאלה בראש הדף. מעוניין בהסבר למקור שלא קיים עדיין בפרשני? צור אותו כעת וכתוב את שאלתך בדף השיחה.

שולחן ערוך:יורה דעה שפד ב

סעיף ב – אבל שהוא כהן יחיד בביה"כ[עריכה]

  • כתב השו"ע ע"פ הרי"ץ גיאת והרמב"ן: "אם האבל כהן, ואין בבית הכנסת כהן אחר – אסור לו לעלות לקרות בתורה".


    • הקשה הב"ח (סע' ב): הרמ"א לקמן (סי' ת סע' א) כתב: "אם הכהן אבל ואין כהן אחר בבהכ"נ - מותר לקרותו", ומדוע כאן לא השיג על דברי השו"ע?

    • ותירץ הש"ך (ס"ק ג): שם דברי הרמ"א נסובים על אבלות בשבת, וכיוון שאין אבלות בפרהסיא, רשאי אבל כהן לעלות לתורה בשבת כשקראו לו. וכאן השו"ע דיבר על עליה לתורה בימות החול, שנאסר לאבל לעלות.

עליה לתורה בתשעה באב[עריכה]

  • כתב השערי תשובה (הובא בפת"ש ס"ק א), שבתשעה באב יכול האבל לעלות לתורה, משום שכל הציבור כולו אבלים. אך היבי"א (חלק ח או"ח סימן כג) כתב שאף בתשעה באב, לא יעלה האבל לתורה.

מתוך הספר שירת הים - לפרטים