פרשני:שולחן ערוך:יורה דעה שצ א: הבדלים בין גרסאות בדף

ערך זה הוא מתוך פרויקט פרשני - הפירוש השיתופי לכתבים תורניים. מטרת פרויקט פרשני היא יצירת פירוש שיתופי על כל הכתבים התורניים, החל מהמשנה ועד ספרי השו"ת האחרונים הנכם מוזמנים להשתתף בעריכת הפירוש באמצעות דף העריכה או יצירת פירושים לערכים חדשים. יש לך שאלה על הפירוש? ניתן להשתמש בדף השיחה ובהוספת תבנית שאלה בראש הדף. מעוניין בהסבר למקור שלא קיים עדיין בפרשני? צור אותו כעת וכתוב את שאלתך בדף השיחה.

שולחן ערוך:יורה דעה שצ א

סעיף א – תספורת לאבל[עריכה]

מקור האיסור – עיין לעיל סי' שמ סע' א, ולקמן סי' שצח סע' א[עריכה]

מועד קטן יד ע"ב[עריכה]

אבל אסור בתספורת, מדקאמר להו רחמנא לבני אהרון: "ראשיכם אל תפרעו {אלא תגזזו את שער ראשכם}", מכלל דכולי עלמא אסור {בגזיזת השיער}.

• האם איסור גילוח ל' יום הוא מדאורייתא או מדרבנן^[1]: (תורת האדם שער האבל פא, ב"י סי' שמ סע' א, וסי' שצח סע' א)

• רמב"ם, תוספות ורמב"ן – מדרבנן, והפסוק הוא אסמכתא בעלמא.

• ראב"ד – מדאורייתא, כפי שמשמע מהפסוקים ומדברי הגמרא.^[2]

  • הכרעה: הש"ך (סי' שמ ס"ק ב) פסק כרמב"ן והתוספות שאסור מדרבנן, ואסמכוה רבנן אקרא.

גילוח לאבל[עריכה]

מסכת שמחות פרק ז הלכה יא[עריכה]

לתספורת כיצד: אסור בנטילת שיער, אחד ראשו ואחד שפמו ואחד זקנו ואחד כל שיער שבו; כשם שאסור בנטילת שיער כל שבעה, כך אסור בנטילת שיער בתוך שלשים לאחר שבעה.

מועד קטן יח ע"א[עריכה]

אמר רב יהודה אמר רב: זוג בא מחמתן לפני רבי, ומר זוטרא מתני: זוג בא מחמתן לפני רבי, ובקשו ממנו צפרנים {שיתיר להם לגזוז צפורנים בחול המועד} - והתיר להם, ואם בקשו ממנו שפה {לגלח את שפמם} - התיר להם. ושמואל אמר: אף בקשו ממנו שפה והתיר להם. אמר אביטול ספרא משמיה דרב: שפה מזוית לזוית {מקצה הפה עד קצהו השני}. אמר רבי אמי: ובשפה המעכבת {דווקא בשפם שמפריע לאכול}. אמר רב נחמן בר יצחק: לדידי {שאני אנין דעת} כשפה המעכבת דמי לי.

• מתי רשאי אבל לגלח שפם שמעכב האכילה: (ב"י, דר"מ ס"ק א, ש"ך ס"ק א, גר"א ס"ק ב, משנ"ב בשער הציון סי' תקנא ס"ק צ)

• רמב"ם, ראב"ד וב"י – אסור לאבל להתגלח כלל כל 30 יום (בגמרא התיר רבי דווקא בחוה"מ).

• רי"ץ גיאת ובה"ג – אסור לאבל להתגלח כלל תוך 7. ותוך 30 מותר רק את השפם המעכב את האכילה.

• רמב"ן – אסור לאבל להתגלח כל 30 יום, אך אם השפם מעכב את האכילה - מותר לגלחו אף תוך שבעה.

  • ==== הכרעה: השו"ע פסק כרי"ץ גיאת ובה"ג: "אבל אסור לגלח שערו, אחד שיער ראשו ואחד שיער זקנו ואחד כל שיער שבו, ואפילו של בית הסתרים, כל ל' יום. ושיער השפה ומהצדדים, כל שמעכב את האכילה, תוך ז' - אסור; אחר שבעה - מותר".^[3] ====
  • אך הגר"א כתב: "ודברי הרמב"ן עיקר", שמותר לגלח שפם המעכב אפי' תוך שבעה. וכ"כ המשנ"ב.

תספורת בתוך שלושים לסנדק או מוהל[עריכה]

• כתב הנו"ב (הובא בפת"ש ס"ק א) שאף אם האבל סנדק או מוהל בתוך שלושים לאבלותו – אסור לו להסתפר. וכ"פ הפני ברוך (סי' יט הלכה יג) שסנדק, מוהל ואבי הבן אסורים להסתפר (והוסיף שיש מי שמתיר לאבי הבן להסתפר).

• אך החזו"ע (אבלות ח"ב עמ' שסג) כתב שהמיקל לסנדק, מוהל ואבי הבן להסתפר בתוך ל' - יש לו על מי שיסמוך.

תספורת לחתן בתוך שלושים לאבלותו[עריכה]

• כתב האליה רבה (או"ח סי' תקלא ס"ק י, וסי' תקמח ס"ק י, וסי' קלב ס"ק ד, הובא ברע"א ד"ה שיגערו) שאבל בתוך שלושים (אפילו על אביו ואמו) הנושא אישה - מותר לו לגלח את שערו. (אך המשבצות זהב, הניח הדין בצ"ע).

• והפני ברוך (סי' יט הלכה יב) פסק כדעת הא"ר, שחתן שלא קיים מצוות פריה ורביה – מותר לו להסתפר ולקצוץ ציפורניו ביום חופתו, אפילו על אביו ואמו ובתוך שלושים.

• וכ"פ בשו"ת יביע אומר (ח"ה יו"ד סי' לא): "מותר לחתן להסתפר ולהתגלח ביום חופתו, בתוך שלשים לימי אבלו, ואפילו על אביו ואמו, וכן מותר לו להתגלח בתוך שבעת ימי המשתה, שהלכה כדברי המיקל באבל".

תספורת לצורך רפואי בתוך שלושים לאבלותו[עריכה]

• כתב החמודי דניאל (הובא בפת"ש ס"ק ב) שאם צריך מאוד לעשות באנקע"ס {רפואה לקרקפת של ראשו} בתוך שלושים לאבלו - מותר לו בשביל כך לגלח שערו. וכן הדין בעניין גילוח בחוה"מ.

מתוך הספר שירת הים - לפרטים

הערות שוליים[עריכה]