לפני עיוור: הבדלים בין גרסאות בדף
מאין תקציר עריכה |
(←גדרי האיסור: Typo) תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד |
||
| (20 גרסאות ביניים של 5 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
{{להשלים|כל הערך=כן}} | |||
''' | '''לפני עוור לא תתן מכשול''' הוא איסור מהתורה שלא להכשיל אדם בעבירה או במילי דעלמא - להכשיל אותו בקניית או מכירת עסק שאינו רצוי והוא עיוור בו שאינו בקי בטיבו. | ||
==מקור== | |||
הגמרא {{מקור|בבלי עבודה זרה ו ב$ע"ז ו:|כן}} לומדת איסור זה מהפסוק: {{ציטוטון|ולפני עיוור לא תתן מכשול ויראת מאלקיך אני ה'|ויקרא יט, יד}}, כמו שהסביר [[רש"י]] {{מקור|רש"י ויקרא יט יד$על הפס' שם|כן}} על פי [[תורת כהנים]]: "לפני הסומא בדבר אל תתן עצה שאינה והגנת לו..." מכאן, שאסור גם להכשילו בעצה רעה. | |||
== גדרי האיסור == | |||
מהתורה האיסור לסייע ידי עובר עבירה הוא רק ב"תרי עברי דנהרא" שלא קיימת אפשרות לעבור את העבירה באופן אחר, כגון שדבר העבירה נמצא בצידו השני של הנהר והוא מביא לו אותו, אך לפי שיטת ה[[תוספות]] וה[[רא"ש]] {{מקור|שבת ג א}} יש איסור מדרבנן גם באופן שאינו מתרי עברא דנהרא, שהרי חייב להפרישו מעבירה. | |||
עם זאת כתב הש"ך {{מקור|יו"ד סימן קנ"א סק"ו}} שבמומר שאין חיוב להפרישו מעבירה לא קיים אפילו איסור מדרבנן, ובדגמ"ר הוסיף שכן בכל עובר עבירה במזיד שאינו מצווה להפרישו, ובשו"ת אגרות משה {{מקור|חלק אבן העזר סימן ע"ב}} הביא ראיה לזה מהנפסק בתלמוד {{מקור|ב"ק ס"ט ע"א}} שאין מחוייבין להפריש עובר עבירה במזיד כמו שנאמר[[הלעיטהו לרשע וימות]]. | |||
==פרטים שונים== | |||
===באיסור דרבנן=== | |||
כגון המושיט לחבירו בשר עוף בחלב, דנו המפרשים האם עובר בלפני עיוור רק מדרבנן או מדאורייתא: תוס' {{מקור|תוספות:חגיגה יח א$חגיגה יח.|כן}} כתבו שעובר על לפני עיוור רק מדרבנן. אך הקובץ הערות {{מקור|עה-ב|כן}} והמנחת חינוך {{מקור|רלב-ד בקומץ המנחה|כן}} כתבו שעובר מדאורייתא, והוסיף המנחת חינוך {{מקור|שם|כן}} סברא, שהרי אינו גרוע ממכשיל את חבירו בעצה רעה שעובר מדאורייתא {{מקור|דן בזה גם ספר המקנה לא-ב|כן}}. | |||
===באיסור שמותר לעצמו=== | |||
כגון ישראל שמקדש גרושה לכהן, חידש האמונת שמואל {{מקור|יד|כן}} שאינו עובר בלפני עיוור. וחלקו עליו האחרונים {{מקור|מנחת חינוך רלב-ג הביא את האמונת שמואל ואת החולקים|כן}}. | |||
== | ===מכשיל באיסור באונס=== | ||
כגון שמכריח את חבירו לעבור על איסור, כך שהנכשל לא יעבור במזיד אלא באונס - דן בזה הקובץ שיעורים {{מקור|כתובות יב|כן}} האם המכשיל עובר ב"לפני עיוור", והביא צדדים לכאן ולכאן. | |||
===במידות=== | |||
נחלקו האחרונים האם המכשיל את חברו בעניינים הקשורים ל[[מידות]] (כגון [[כעס]], [[קנאה]] וכד') עובר באיסור "לפני עיוור" או לא. | |||
''' | יש שהוכיחו (על פי הגמרא {{מקור|בבלי קידושין לב א$קידושין לב.|כן}} אודות [[רב הונא]] שקרע שיראים בפני בנו ולא חשש [[כעס|שיכעס]]) כי על איסורי מידות '''לא''' חל איסור לפני עיוור<ref>בהם: [[רבי יוסף חיים מבגדד]] ב[[שו"ת]] {{מקור|תורה לשמה שע$תורה לשמה (סי' שע)}}, [[הרב שריה דבליצקי]]{{דרוש מקור}} ועוד.</ref>. בדומה לזה, ידוע בשם [[רבי ישראל מסלנט]] שדן בשאלה האם יש לחשוש מלהכשיל אדם בהתעוררות ליבו למידה רעה, והוכיח שאין איסור לפני עיוור במידות, מכך שיש מצוות מפני שיבה תקום, למרות שעשויה לגרום להתפרצות של רגש גאווה אצל החכם שלכבודו כולם קמים. תשובתו של רבי ישראל מסלנט על שאלה זו היא שאין איסור לפני עיוור במידות{{הערה|אמנם, בשם [[הרב זלמן נחמיה גולדברג]] אומרים{{דרוש מקור}}, שדחה ראייה זו, שכיון שעניין מידות טובות נלמד מ[[מצוות קדושים תהיו]] על פי פירוש הרמב"ן שם, הרי שהוא תלוי בשיקול דעת לפי המקום והזמן, ולכן מותר לכבד תלמיד חכם אף שיודע שהמתכבד עשוי להיכשל בגאווה. שיתכן שכיון שמטרת הכבוד לתלמידי חכמים הוא לגרום לכך שרבים ירצו להיות תלמידי חכמים, שתהיה חכמת התורה נכבדת בעם ישראל, ממילא הנזק שיוצא מכיבוד הזולת שעשוי להיכשל בגאווה אינו דוחה את התועלת שיכולה לצאת מזה.}}. | ||
לעומתם, ישנם אחרים שכתבו כי גם על מידות חל איסור לפני עיוור<ref>([[הרב קוק]] בספר [[מוסר אביך]] (ג, ה, [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=37472&st=&pgnum=85 עמ' עט]), [[רבי חיים פלאג'י]] בספר "החפץ חיים", [[רבי אליהו די וידאש]] בספר "[[ראשית חכמה]]", [[רבי אליעזר פאפו]] בספר "[[פלא יועץ]]", [[רבי חיים יוסף דוד אזולאי]] בספר {{מקור|ברכי יוסף יורה דעה רמ}} ועוד.</ref>, דהיינו שיש איסור לגרום לזולת שיגיע למצב שתתפרץ אצלו מידה מגונה. | |||
===מכשיל באיסור את עצמו=== | |||
חידשו האחרונים {{מקור|חלקת יואב ח"א קונטרס דיני אונס ג, קובץ שיעורים כתובות יב, שו"ת בית אפרים יו"ד נד, קונטרסי שיעורים בבא בתרא ט-ד|כן}} ששייך איסור לפני עיוור גם כשמכשיל את עצמו {{מקור|ודבריהם שייכים רק לדעה שלפני עיוור הוא בין אדם למקום|כן}}, ולכן המכניס עצמו לאונס עובר בלפני עיוור {{מקור|והקובץ שיעורים שם הוסיף שזה תלוי גם בשאלה האם יש איסור לפני עיוור באונס|כן}}<ref>הזכרנו את דין זה לעיל בסעיף "בדינים שונים" ד"ה מכשיל באיסור באונס.</ref>{{מקור|}}. | |||
===כאשר המוכשל סומך על עדים או חזקה=== | |||
שהדבר מותר לו והמכשיל יודע שבאמת הדבר אסור, המכשילו עובר בלפני עיוור. וזו הסיבה שצריך את הפסוק "ולפני עיוור לא תיתן מכשול" {{מקור|ויקרא יט-יד|כן}}, שהרי אם המוכשל יודע שהיא עבירה - לא צריך את הפסוק, שהרי המכשילו עובר גם מדין "הוכח תוכיח את עמיתך" {{מקור|ויקרא יט-יז|כן}}, שצריך אפילו להוכיחו כדי למנוע ממנו את האיסור {{מקור|(קובץ ביאורים לשב שמעתתא יג (דף צד. בדפיו))}}. | |||
===בשב ואל תעשה=== | |||
גם שייך לפני עיוור. למשל חזקה שליח עושה שליחותו, שטעמה משום שהשליח חושש להכשיל את משלחו ולעבור על לפני עיוור, אע"פ שאיסורו הוא בשב ואל תעשה, שאם לא יעשה את שליחותו יעבור בלפני עיוור {{מקור|ספר המקנה לא-ב ד"ה עוד|כן}}<ref>אמנם בערך [[חזקה שליח עושה שליחותו#מקור_וטעם]] (ד"ה טעמה) הבאנו שיש מחלוקת האם טעמה משום שהשליח חושש להכשיל את המשלח.</ref>. | |||
===שוויה אנפשיה חתיכה דאיסורא=== | |||
הסתפק השער המלך האם מי שאמר שהדבר אסור יכול לתיתו לאחר (כגון האומר שהבשר הוא נבילה - האם מותר להאכילו לאחר), או שיש בזה איסור לפני עיוור {{מקור|אישות ט-טז, דן בזה שו"ת פרי יצחק ח"ב לח ד"ה והנה השעה"מ|כן}}. | |||
===נתינת מאכל למי שאינו מברך=== | |||
*מבואר ב{{מקור|שולחן-ערוך:שולחן ערוך אורח חיים קסט ב$שולחן ערוך אורח חיים קסט, ב}}שאין לתת מאכל למי שאינו מברך, משום לפני עיוור. ב{{מקור|שות:מנחת שלמה א לה$מנחת שלמה א, לה}} מחדש שבמקרה בו הימנעות מהצעת כוס מים וכיו"ב תגרום לאורח להתרחק יותר מהתורה משום שיחשוב זאת למעשה חסר נימוס, ומבקשה ממנו לברך תתקבל בכעס ובעלבון, מותר לתת לו, כדי למונעו ממכשול באיסור גדול יותר מאכילה בלי ברכה, שהוא הכעס וההתרחקות מהתורה, וזה לא נקרא נתינת מכשול, אלא הצלה ממכשול. | |||
== הכשלה במכשול פיזי == | |||
נחלקו בו הפוסקים האם גם המכשיל עיוור במכשול פיזי עובר ב"ולפני עיוור לא תיתן מכשול" ואומרים בזה אין מקרא יוצא מידי פשוטו, או שהפסוק נאמר רק על מכשיל בעבירה ובעצה {{מקור|מנחת חינוך רלב-ד [ה]|כן}}. | |||
== קישורים חיצוניים == | |||
* [http://www.otzar.org/forums/viewtopic.php?f=17&t=9209&hilit=%D7%91%D7%9E%D7%99%D7%93%D7%95%D7%AA לפני עיוור במידות] - פורום 'אוצר החכמה' | |||
==הערות שוליים== | ==הערות שוליים== | ||
<references /> | <references /> | ||
[[קטגוריה:תרי"ג מצוות]] | [[קטגוריה:תרי"ג מצוות]] | ||
[[קטגוריה:יסודות וחקירות]] | |||
[[קטגוריה:מידות]] | |||
גרסה אחרונה מ־20:03, 26 בינואר 2020
|
|
 |
יש להשלים ערך זה ערך זה עשוי להיראות מלא ומפורט, אך הוא אינו שלם, ועדיין חסר בו תוכן מהותי. הנכם מוזמנים להשלים את החלקים החסרים ולהסיר הודעה זו. ראו פירוט בדף השיחה. |
לפני עוור לא תתן מכשול הוא איסור מהתורה שלא להכשיל אדם בעבירה או במילי דעלמא - להכשיל אותו בקניית או מכירת עסק שאינו רצוי והוא עיוור בו שאינו בקי בטיבו.
מקור[עריכה]
הגמרא (ע"ז ו:) לומדת איסור זה מהפסוק: "ולפני עיוור לא תתן מכשול ויראת מאלקיך אני ה'" (ויקרא יט, יד), כמו שהסביר רש"י (על הפס' שם) על פי תורת כהנים: "לפני הסומא בדבר אל תתן עצה שאינה והגנת לו..." מכאן, שאסור גם להכשילו בעצה רעה.
גדרי האיסור[עריכה]
מהתורה האיסור לסייע ידי עובר עבירה הוא רק ב"תרי עברי דנהרא" שלא קיימת אפשרות לעבור את העבירה באופן אחר, כגון שדבר העבירה נמצא בצידו השני של הנהר והוא מביא לו אותו, אך לפי שיטת התוספות והרא"ש שבת ג א יש איסור מדרבנן גם באופן שאינו מתרי עברא דנהרא, שהרי חייב להפרישו מעבירה.
עם זאת כתב הש"ך יו"ד סימן קנ"א סק"ו שבמומר שאין חיוב להפרישו מעבירה לא קיים אפילו איסור מדרבנן, ובדגמ"ר הוסיף שכן בכל עובר עבירה במזיד שאינו מצווה להפרישו, ובשו"ת אגרות משה חלק אבן העזר סימן ע"ב הביא ראיה לזה מהנפסק בתלמוד ב"ק ס"ט ע"א שאין מחוייבין להפריש עובר עבירה במזיד כמו שנאמרהלעיטהו לרשע וימות.
פרטים שונים[עריכה]
באיסור דרבנן[עריכה]
כגון המושיט לחבירו בשר עוף בחלב, דנו המפרשים האם עובר בלפני עיוור רק מדרבנן או מדאורייתא: תוס' (חגיגה יח.) כתבו שעובר על לפני עיוור רק מדרבנן. אך הקובץ הערות (עה-ב) והמנחת חינוך (רלב-ד בקומץ המנחה) כתבו שעובר מדאורייתא, והוסיף המנחת חינוך (שם) סברא, שהרי אינו גרוע ממכשיל את חבירו בעצה רעה שעובר מדאורייתא (דן בזה גם ספר המקנה לא-ב).
באיסור שמותר לעצמו[עריכה]
כגון ישראל שמקדש גרושה לכהן, חידש האמונת שמואל (יד) שאינו עובר בלפני עיוור. וחלקו עליו האחרונים (מנחת חינוך רלב-ג הביא את האמונת שמואל ואת החולקים).
מכשיל באיסור באונס[עריכה]
כגון שמכריח את חבירו לעבור על איסור, כך שהנכשל לא יעבור במזיד אלא באונס - דן בזה הקובץ שיעורים (כתובות יב) האם המכשיל עובר ב"לפני עיוור", והביא צדדים לכאן ולכאן.
במידות[עריכה]
נחלקו האחרונים האם המכשיל את חברו בעניינים הקשורים למידות (כגון כעס, קנאה וכד') עובר באיסור "לפני עיוור" או לא.
יש שהוכיחו (על פי הגמרא (קידושין לב.) אודות רב הונא שקרע שיראים בפני בנו ולא חשש שיכעס) כי על איסורי מידות לא חל איסור לפני עיוור[1]. בדומה לזה, ידוע בשם רבי ישראל מסלנט שדן בשאלה האם יש לחשוש מלהכשיל אדם בהתעוררות ליבו למידה רעה, והוכיח שאין איסור לפני עיוור במידות, מכך שיש מצוות מפני שיבה תקום, למרות שעשויה לגרום להתפרצות של רגש גאווה אצל החכם שלכבודו כולם קמים. תשובתו של רבי ישראל מסלנט על שאלה זו היא שאין איסור לפני עיוור במידות[2].
לעומתם, ישנם אחרים שכתבו כי גם על מידות חל איסור לפני עיוור[3], דהיינו שיש איסור לגרום לזולת שיגיע למצב שתתפרץ אצלו מידה מגונה.
מכשיל באיסור את עצמו[עריכה]
חידשו האחרונים (חלקת יואב ח"א קונטרס דיני אונס ג, קובץ שיעורים כתובות יב, שו"ת בית אפרים יו"ד נד, קונטרסי שיעורים בבא בתרא ט-ד) ששייך איסור לפני עיוור גם כשמכשיל את עצמו (ודבריהם שייכים רק לדעה שלפני עיוור הוא בין אדם למקום), ולכן המכניס עצמו לאונס עובר בלפני עיוור (והקובץ שיעורים שם הוסיף שזה תלוי גם בשאלה האם יש איסור לפני עיוור באונס)[4].
כאשר המוכשל סומך על עדים או חזקה[עריכה]
שהדבר מותר לו והמכשיל יודע שבאמת הדבר אסור, המכשילו עובר בלפני עיוור. וזו הסיבה שצריך את הפסוק "ולפני עיוור לא תיתן מכשול" (ויקרא יט-יד), שהרי אם המוכשל יודע שהיא עבירה - לא צריך את הפסוק, שהרי המכשילו עובר גם מדין "הוכח תוכיח את עמיתך" (ויקרא יט-יז), שצריך אפילו להוכיחו כדי למנוע ממנו את האיסור (קובץ ביאורים לשב שמעתתא יג (דף צד. בדפיו)).
בשב ואל תעשה[עריכה]
גם שייך לפני עיוור. למשל חזקה שליח עושה שליחותו, שטעמה משום שהשליח חושש להכשיל את משלחו ולעבור על לפני עיוור, אע"פ שאיסורו הוא בשב ואל תעשה, שאם לא יעשה את שליחותו יעבור בלפני עיוור (ספר המקנה לא-ב ד"ה עוד)[5].
שוויה אנפשיה חתיכה דאיסורא[עריכה]
הסתפק השער המלך האם מי שאמר שהדבר אסור יכול לתיתו לאחר (כגון האומר שהבשר הוא נבילה - האם מותר להאכילו לאחר), או שיש בזה איסור לפני עיוור (אישות ט-טז, דן בזה שו"ת פרי יצחק ח"ב לח ד"ה והנה השעה"מ).
נתינת מאכל למי שאינו מברך[עריכה]
- מבואר בשולחן ערוך אורח חיים קסט, בשאין לתת מאכל למי שאינו מברך, משום לפני עיוור. במנחת שלמה א, לה מחדש שבמקרה בו הימנעות מהצעת כוס מים וכיו"ב תגרום לאורח להתרחק יותר מהתורה משום שיחשוב זאת למעשה חסר נימוס, ומבקשה ממנו לברך תתקבל בכעס ובעלבון, מותר לתת לו, כדי למונעו ממכשול באיסור גדול יותר מאכילה בלי ברכה, שהוא הכעס וההתרחקות מהתורה, וזה לא נקרא נתינת מכשול, אלא הצלה ממכשול.
הכשלה במכשול פיזי[עריכה]
נחלקו בו הפוסקים האם גם המכשיל עיוור במכשול פיזי עובר ב"ולפני עיוור לא תיתן מכשול" ואומרים בזה אין מקרא יוצא מידי פשוטו, או שהפסוק נאמר רק על מכשיל בעבירה ובעצה (מנחת חינוך רלב-ד [ה]).
קישורים חיצוניים[עריכה]
- לפני עיוור במידות - פורום 'אוצר החכמה'
הערות שוליים[עריכה]
- ↑ בהם: רבי יוסף חיים מבגדד בשו"ת תורה לשמה (סי' שע), הרב שריה דבליצקי(דרוש מקור) ועוד.
- ↑ אמנם, בשם הרב זלמן נחמיה גולדברג אומרים(דרוש מקור), שדחה ראייה זו, שכיון שעניין מידות טובות נלמד ממצוות קדושים תהיו על פי פירוש הרמב"ן שם, הרי שהוא תלוי בשיקול דעת לפי המקום והזמן, ולכן מותר לכבד תלמיד חכם אף שיודע שהמתכבד עשוי להיכשל בגאווה. שיתכן שכיון שמטרת הכבוד לתלמידי חכמים הוא לגרום לכך שרבים ירצו להיות תלמידי חכמים, שתהיה חכמת התורה נכבדת בעם ישראל, ממילא הנזק שיוצא מכיבוד הזולת שעשוי להיכשל בגאווה אינו דוחה את התועלת שיכולה לצאת מזה.
- ↑ (הרב קוק בספר מוסר אביך (ג, ה, עמ' עט), רבי חיים פלאג'י בספר "החפץ חיים", רבי אליהו די וידאש בספר "ראשית חכמה", רבי אליעזר פאפו בספר "פלא יועץ", רבי חיים יוסף דוד אזולאי בספר ברכי יוסף יורה דעה רמ ועוד.
- ↑ הזכרנו את דין זה לעיל בסעיף "בדינים שונים" ד"ה מכשיל באיסור באונס.
- ↑ אמנם בערך חזקה שליח עושה שליחותו#מקור_וטעם (ד"ה טעמה) הבאנו שיש מחלוקת האם טעמה משום שהשליח חושש להכשיל את המשלח.